הארץ: מספר המנויים של העיתון - 59,830
מנכ"ל עיתון הארץ, יוסי ורשבסקי, חושף לראשונה את מספר המנויים על העיתון, העומד על 59,830.
לדבריו, חל גידול של כ-11.1% בכמות המנויים. הנתונים מתייחסים למספר המנויים המשלמים של העיתון ולתקופה שבין החודשים ינואר-דצמבר 2006, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
כמו כן, לטענת ורשבסקי, מאז השקת העיתון הכלכלי של קבוצת הארץ - TheMarker בינואר 2005 ועד דצמבר 2006, גדל מספר המנויים על העיתון ב-15.8%. הנתון שעליו מדווח הארץ משקף רק את כמות המנויים המשלמים ולא את כמות העותקים המודפסים כולה, הכוללת את נקודות המכירה, מנויי ניסיון וכדומה, שנעה בין 70,000 עותקים בממוצע ביום חול לבין 94,000 עותקים בסוף השבוע.
כחלק ממדיניות קבוצת הארץ לשקיפות נתונים עבור ציבור הקוראים וציבור המפרסמים, יזמה הנהלת עיתון הארץ בדיקה חיצונית של נתוני המנויים והתפוצה. הדיווח של העיתון, המבוסס על נתוני מכירות המנויים, נבדק ובוקר על ידי משרד רואי חשבון סומך חייקין KPMG.
עוד אומר ורשבסקי: "עלינו לעגן בישראל שיטת דיווח אמינה ומבוקרת, אשר תספק למפרסמים מדד אמין לבדיקה. הכמות המודפסת בפועל של העיתונים חשובה למפרסמים בגלל האינסרטים הפרסומיים שהם מעבירים לעיתון. ברגע שיהיו מודעים למספר האמיתי של העותקים, יוכלו לחסוך בתשלום על מודעות, משום שלא יהיו עותקים מיותרים. מיסוד בקרה על נתוני התפוצה של המדיה המודפסת הוא הכרחי בעידן שבו פלטפורמת הפרינט, נדרשת להפגין יצירתיות וחדשנות, בכדי לשמור מעמדה בעוגת הפרסום, אל מול אמצעי הפרסום האחרים".
הדברים נאמרים לאחר שבכנס השיווק שהתקיים בשבוע שעבר מחתה תלמה בירו, מנכ"ל איגוד המפרסמים, על העדר ביקורת בלתי תלויה של תפוצת העיתונים בישראל. אז התבטאה בירו, כי "אפילו במרוקו ובפפואה גיניאה החדשה יש בקרה על תפוצה, מספר העותקים, מספר המנויים, כמות האינסרטים והמודפסים וכמות העיתונים הנמכרים. על כל אלה אין לנו עדיין בקרה בלתי תלויה של רואי חשבון בישראל".
מסקר TGI שפורסם אתמול (ב') עולה, כי בשנת 2006 חלה ירידה של 7% בחשיפה לעיתונים היומיים הגדולים. על כך אומר ורשבסקי: "לצערי, סקר TGI לא משקף את המגמות בשוק. לעיתונות, שהיא המדיה עם נתח הפרסום הגדול ביותר, מגיע סקר מדיה ייחודי שיהיה מסונכרן לביקורת התפוצה של איגוד המפרסמים".
"אני מקווה שגם העיתונים היומיים האחרים המופצים בישראל, יצטרפו ליוזמה של הארץ, שכן אין לי ספק שמהלך כזה, בשוק משוכלל, יתרום לחיזוק מעמדו של הפרינט בפרסום", סיכם ורשבסקי.
ביקורת תפוצה מראה רק את כמות העותקים שהודפסו
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
ריאנאייר למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".
