דירות של ניצולי שואה ישופצו בתקציב של 2.5 מ' ש'
משרד הבינוי והשיכון והמשרד לשוויון חברתי יוצאים לדרך עם פעימה שלישית בפרויקט שיפוץ והנגשה של דירות ניצולי שואה בתקציב של 2.5 מיליון שקל. 125 דירות יונגשו במסגרת הפרויקט, בחלקן כבר החלו העבודות, משרד הבינוי והשיכון, המשרד לשוויון חברתי והקרן לרווחת ניצולי שואה יצאו לדרך בפעימה השלישית של פרויקט למען ניצולי השואה בארץ. התקציב עבור המשך ביצוע פרויקט זה ימומן כך שכל משרד יעביר מיליון שקל והקרן לרווחת ניצולי השואה וועידת התביעות יוסיפו חצי מיליון שקל.
כיום חיים בארץ כ-175 אלף ניצולי שואה, מתוכם כ-25% חיים מתחת לקו העוני. שיפוץ של 125 דירות של ניצולי שואה זה בהחלט לא מספיק, חיים כאן 43,750 ניצולי שואה מתחת לקו העוני - אז לשפץ כמות מינורית של דירות לא מעידה על שינוי במדיניות, אלא על יוזמה נחמדה בהיקף קטן ולא משמעותי. הממשלה חייבת לעשות יותר ומהר, למעלה מ-1,000 ניצולי שואה נפטרים כאן בכל חודש, והמדינה צריכה לתת להם לסיים את חייהם בכבוד.
מיכל דבורצקי, משנה למנכ"לית המשרד לשוויון חברתי: "אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בכלל, וניצולי השואה בפרט, נמצאת בראש סדר העדיפויות של המשרד לשוויון חברתי לאורך השנה כולה, ולכן אנו גאים להיות חלק מחידושו של פרויקט כה חשוב. המשרד לשוויון חברתי ימשיך לדאוג לרווחתם ומיצוי זכויותיהם של ניצולי השואה בשלל נושאים, בהם גם נושא הדיור, ועל כן יש בכוונתו להרחיב את הפרויקט ולסייע לכמה שיותר ניצולים הזקוקים לכך".
במסגרת פרויקט זה יונגשו 125 דירות בבעלות פרטית ודירות בדיור הציבורי בהם מתגוררים ניצולי שואה, השיפוץ כולל בעיקר שיפוץ חדרי אמבטיה, שירותים, הרחבת דלתות ציוד סעודי והתאמה לכל דייר ניצול שואה.
- אושרה תכנית להקמת שכונת "מצפה תלפיות" בהיקף של כ-900 יח"ד
- לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
40% מהתקציב יוקצה לטובת דיור הדיור הציבורי ו 60% יוקצה לדירות בבעלות פרטית. כל עבודות השיפוץ וההנגשה יבוצעו באמצעות חברת עמיגור ועמידר החדשה ובימים אלו כבר החלו העבודות בשטח.
במסגרת המיזם המשותף הוקמה וועדת היגוי בין משרדית בראשות מנהל המינהל מר יוסי חדד, אשר החליטה על נותן השירותים בשטח, ותפקח במהלך העבודות על התקדמות הפרויקט. בנוסף, תחליט הוועדה בנושאי חריגים שונים, תקציב לשיפוץ ליח"ד עומד בממוצע על סך של 20,000 שקל.
- 2.2.5 מיליון ש"ח? עלוב. על אחרים מוציאים מאות מיליונים (ל"ת)דן 12/04/2021 07:19הגב לתגובה זו
- 1.תומר 12/04/2021 04:59הגב לתגובה זומה עם התינוקות החטופים של התימנים?
- Bubi 12/04/2021 09:38הגב לתגובה זונכון שהיה בלאגן , אבל היה גם המון רצון טוב . לא נמצאו תימנים שצצו פתאום במשפחות . בנו כאן סיפור על כאב המשפחות ושנאת הממסד .
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
