טוב אך לא מספיק: רמת הרווחה בישראל נמוכה מה-OECD
רמת הרווחה בישראל מתקרבת לזו של המדינות המפותחות אך עדיין נמוכה מהממוצע; הסיבה המרכזית לצמיחה נמוכה בשני העשורים האחרונים - ירידה בהכנסה
מצבם של אזרחי ישראל מציג שיפור. כך עולה מסקירה שמפרסם היום (ב') הכלכלן הראשי לאוצר לפיה רמת הרווחה בישראל משתפרת ומתקרבת לרמת הרווחה במדינות ה-OECD כשהיא נבחנת מעבר לתוצר לנפש, אך עדיין נמוכה מהממוצע.
ניתוח מדד הרווחה מצביע על כך שבעוד שהתוצר לנפש בישראל, בשנת 2014, עמד על 87% מממוצע ה-OECD, רמת הרווחה עמדה על 92%. זאת בשל תוחלת חיים ארוכה יחסית ואחוז צריכה גבוה מהתוצר, ולמרות אי-שוויון גבוה ופנאי נמוך יחסית למדינות המפותחות.
עם זאת, נמצא כי לפני שני עשורים הרווחה בישראל הייתה גבוהה יותר מבמדינות ה-OECD, כאשר מדד הרווחה עמד על 73.2 ו-71.1 בהתאמה, אך בשל צמיחה איטית יחסית בהכנסה ובצריכה לנפש תמונת המצב, נכון לשנת 2014, התהפכה (למרות תוחלת החיים הגבוהה בישראל). בתוך כך, בשני העשורים האחרונים רמת הרווחה במדינות ה-OECD עלתה יותר מהרמה בישראל.
צמיחה נמוכה; שיפור יחסי
הסיבה המרכזית לצמיחה הנמוכה של הרווחה בישראל בשני העשורים האחרונים היא הירידה בהכנסה בשנים 2005-2003 שהביאה לצמיחה נמוכה בצריכה. כמו כן, למרות שהמשבר הכלכלי הגלובלי של שנת 2008 לא פגע בכלכלת ישראל באותה המידה שפגע בכלכלות אירופה, ניכרת ירידה במדד הרווחה דווקא בישראל ולא במדינות ה-OECD.
- OECD: צמיחה גלובלית תעלה ל-3.2% ב-2025, אך תאט ל-2.9% ב-2026 עקב מכסים בארה"ב
- האירוע שסימל את הצטרפותה של ישראל לקהילה הבינל' והצעד של ארה"ב לבלימת משבר 2008
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלייה במדד הרווחה במדינות ה-OECD בשנת 2009 מוסברת מעליה חדה בפנאי (תוצאה של אבטלה לא רצויה). מעבר לכך, הירידה בצריכה במדינות ה-OECD באותה השנה הייתה צנועה יחסית, בשל עליה בהוצאה הציבורית. בישראל לעומת זאת, הייתה ירידה באחוז הצריכה מהתוצר בשנת 2009, בעיקר הפרטית, ולכן הירידה החדה יחסית בתרומת הצריכה לרווחה בשנה זו.
מאז המשבר של 2008, קצב הצמיחה של הרווחה בישראל דומה (אך עדיין מעט נמוך) לקצב בממוצע מדינות ה-OECD העומד על 2.5 ו-2.9 בהתאמה. כמו כן, החל משנת 2007 אי השוויון בישראל נמצא במגמת ירידה מתמשכת, מה שתרם לצמיחת הרווחה - בהינתן המשך המגמה, צפי להמשך שיפור הרווחה בישראל.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
