סלקום תפצה על הטעיה במכירת מכשיר טלפון נייד
מיכאל שכטר רכש מחברת סלקום ישראל, מכשיר טלפון נייד מסוג 'I-Mate K-Jam' עם מקלדת נשלפת להקלדה בשפות האנגלית והעברית, ושילם סך של 4,827 שקל עבורו. בדיעבד הסתבר, שבדגם המכשיר שרכש או לפחות בחלק מהמכשירים מסוג זה, היה כשל שמנע את האפשרות של הפעלת המקלדת בשפה העברית.
הוא טען שסלקום הסתירה ממנו את עובדת קיומה של הבעיה המובנית בהפעלת המקלדת בעברית, ושהדבר הסתבר לו רק לאחר שהתקין במכשיר תוכנות מיוחדות שרכש לצרכי עבודתו כרופא ועדכן במכשיר פרטי 2,600 אנשי קשר ואת יומן הפגישות שלו.
במהלך התקופה שחלפה מאז, בה נוהל דין ודברים בין הצדדים, יצאה לאור תוכנה מתקנת, אשר "מרפאת" את הכשל בהפעלת המקלדת בעברית. סלקום התקינה את התוכנה במכשירו של התובע, אלא שהתקנתה גרמה למחיקת כל התוכנות והמידע שהתקין ושמר בו. שכטר תבע פיצוי בגין ההוצאות, הטרחה והפסד שעות העבודה שנגרמו בשל הצורך להתקין את כל אלה מחדש.
בית המשפט שוכנע, כי סלקום לא מסרה לתובע מידע מלא ומדויק אודות המכשיר שמכרה לו, ובמיוחד אודות תכונותיו. הוכח, שסלקום ידעה שקיימת בעיה מהותית וקבועה בהפעלת המקלדת בשפה העברית. למרות זאת, היא לא העמידה את התובע על מהות הבעיה והיקפה. הדף הנלווה למכשיר שנמסר לתובע, בכל הקשור לאפשרות החלפת שפת המקלדת מאנגלית לעברית, יצר את הרושם שתיתכן, לעיתים, בעיה ארעית בהחלפת השפה, ושבאותם מקרים יש לבצע את הפעולות שפורטו בדף ההוראות, לרבות הפעלה מחדש של המכשיר. בשום פנים ואופן לא ניתן להבין מהאמור בדף שקיים כשל מובנה במכשירים מדגם זה או בחלק מהם, שהשלכתו על אפשרות השימוש במקלדת היא מהותית – מחייבת הפעלה של המכשיר וההגדרות שבו מחדש בכל שימוש ושימוש. העובדה שלתיקון הכשל נדרשה התקנה של תוכנה מיוחדת שנועדה לצורך זה מהווה ראיה ברורה לכך שמדובר בכשל קבוע. סלקום הייתה חייבת להעביר לתובע עובדות אלה, במפורש ובאופן מלא, קודם לרכישת המכשיר.
אם לא די בכך, בפרסומיה, טרחה סלקום להדגיש, כאחד מיתרונות המכשיר, את העובדה שהוא כולל מקלדת מובנית נפתחת עם מקשים בעברית, אך בחרה לשתוק בכל הקשור לקיומה של תקלה ביישום תכונה זו של המכשיר. כך גם נקבע, כי אין לקבל את טענת החברה על כך שהתובע לא פעל להקטנת נזקיו כשהמשיך להתקין במכשיר תוכנות, גם לאחר שנתקל בתקלה והיה מודע לה. הרי החברה עצמה היא שיצרה, במעשה (אופן ניסוח דף ההוראות) ובמחדל (הסתרת המידע), את המצג שלא מדובר בתקלה קבועה.
משכך, נקבעכי סלקום הפרה את חובתה למסור לתובע מידע מלא ומדויק אודות תכונות המכשיר ששלחה לו, ולכן חייבת היא לפצותו על כל ההוצאות והנזקים שנגרמו לו עקב כך. עוד נקבע כי בהצעת הנתבעת לביטול העסקה, לאחר שהתובע התקין במכשיר את התוכנות המיוחדות שרכש והזין בו את פרטי אנשי הקשר וכיו"ב, לא היה כדי לפצותו על נזקיו, ולכן אין בה כדי להעלות או להוריד מחובתה לפצות את התובע.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותא"ע הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.12% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
