עמית מוטב? רק בגיל המתאים !
בימים אלה עבר תיקון חוק לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"], העוסק בעניין הניכוי (סעיף 47 לפקודה) והזיכוי (סעיף 45א לפקודה) בגין הפקדות בקופות גמל.
רוב התיקון מתייחס לשנת 2007, בעבור מי שאין לו הכנסת עבודה ובשנת 2006 הוא הפקיד 12,048 ש"ח לפחות (85% מ-16% מן השכר הממוצע במשק), והשינויים יחולו רטרואקטיבית מיום 1.1.2006.
יש לציין, שנכון לכתיבת שורות אלה לא עבר התיקון לשנת 2007, אלא לשנת 2006 בלבד.
מטרת החקיקה היא לעודד הפקדה מוגדלת למטרת קצבה, כדי להבטיח פנסיה בגיל הפרישה (67 לגברים ו-64 לנשים).
הצעת החוק מגדירה כ"עמית מוטב" את מי שהפקיד את הסכום המינימלי, האמור לעיל, וההטבה באה לידי ביטוי בקבלת ניכוי מוגדל (11%) ותקרה מוגדלת (175,200 ש"ח במקום 122,400 ₪)
התיקון אינו חל על מי שנולד עד שנת 1960, או שהוא זכאי לפנסיה תקציבית, אולם, אם
אחד מאלה הפקיד את הסכום, כאמור, הוא יהפוך אוטמטית להיות "עמית מוטב".
כיום, המצב החוקי מאפשר למי שמלאו לו 50 שנה, בתחילת שנת המס, ליהנות משיעורי ניכוי מוגדלים ב-50% משיעורי הניכוי הרגילים. הבעיה בחקיקה היא, שבתקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 [להלן - "התקנות"], אין הפניה, המתאימה לסעיפי החוק החדש.
כתוצאה מכך, מי שמלאו לו 50 שנה ויותר, והוא "עמית מוטב" (הפקיד 12,048 ש"ח לקצבה), לא יוכל ליהנות מן השיעורים המוגדלים. לכן, אם הכנסתו נמוכה, הוא יקבל ניכוי נמוך יותר מן המצב, שבו הוא לא היה מוגדר כ"עמית מוטב".
דוגמה
יליד 1952, הכנסתו מעסק - 70 אלף ש"ח, הפקיד 15,050 ש"ח בקצבה כעמית עצמאי.
מכיוון שהוא "עמית מוטב", הוא יקבל ניכוי בשיעור 11%, ולכן 7,700 = 11% * 70,000.
אבל אם היו חלות עליו התקנות של גיל 50, הוא היה מקבל ניכוי בסך 11,550 ש"ח.
כיוון שהוא הפקיד 21.5% מהכנסתו, הוא זכאי לבונוס של 6% ולסך ניכוי של 16.5%:
16.5 = 6 + 10.5
11,550 = 16.5 * 70,000
הניכוי גבוה באופן משמעותי, במסלול החקיקה הישן. מצד אחד, נוסח החוק החדש אינו מפנה לתקנות מתאימות לגיל, אם המפקיד הוא "עמית מוטב"; ומצד שני, נוסח החוק אינו מאפשר לו לבחור באופציה הראשונה העדיפה.
כך יוצא, שבעלי הכנסות נמוכות, שמלאו להם 50 שנה, בתחילת שנת המס, נפגעו מן החקיקה החדשה, ואין להם שום סיבה להפקיד את הסכומים הגבוהים בקצבה.
הכותב - מומחה למיסוי יחיד ולקופות גמל, ומנהל את היחידה ללימודי חוץ בקריה האקדמית - קריית אונו.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
