האנליסטים עונים: אישור מתווה הגז נראה קרוב מתמיד - האם להסתער על המניות?

מניות הגז בבורסה בת"א מגיבות הבוקר (יום א') בעליות חדות לדבריו של שר הכלכלה, אריה דרעי, כי הוא מוכן להתפטר מתפקידו כדי שמתווה הגז יעבור (על ידי חתימה של מחליפו על סעיף 52, המאפשר לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים). מדד מניות הגז נפט קופץ כעת 3.8% אחרי עלייה של 4.3% בשבוע החולף (ברקע לדיווחים על המהלך המסתמן של דרעי) ומשלים ראלי של 16% מתחילת החודש. נזכיר בעניין זה גם את דבריו של יצחק תשובה, בשבוע שעבר כי הוא "מאמין שאישור מתווה הגז יסתיים בימים הקרובים" – דבר שנראה כעת קרוב מתמיד.  כעת נשאלת השאלה - האם בכל זאת זה הזמן לקנות מניות של שותפויות הגז? רציו יהש 1.29%  עולה 5.5% במחזור השני בגודלו בבורסה אבנר יהש עולה 4.5% ישראמקו יהש -2.72% עולה 2.4% דלק קבוצה -1.29% עולה 4.6%

לירן לובלין, מ-IBI נשמע מאוד אופטימי: "בשורה התחתונה – לא מאוחר מדי לקנות את המניות: אם מסתכלים על החשיפות של המניות למאגרים השונים, ההערכה שלנו היא שמאגר תמר מתומחר באופן מלא. הפוטנציאל הגדול הוא במאגר לוויתן, אם מסתכלים על התמחור – רציו חוותה עליות מתונות באופן יחסי בשבוע שעבר".   לדעתו של לובלין, מעכשיו חובת ההוכחה עוברת אל השותפות: "עליהן להראות שכל האופטימיות שהם שידרו לשוק קיימת". לובלין אומר כי אופציית היצוא עדיין רלוונטית - והיא תבוא לידי ביטוי בחתימה על חוזים. "לפזר מילים זה יפה כשברקע הייתה רגולציה – כרגע יש ודאות ארכות טווח לגבי איך השוק הולך להראות, והכדור בידיים שלהן". מבחינת פרמיית הסיכון, טוען לובלין כי חלה ירידה מהותית בה, כשצפויים לראות ירידות נוספות בסיכון כתוצאה מחתימה על חוזים.  בהסתכלות גיאו-פוליטית, לובלין דווקא מוצא נקודה חיובית ב'אפיק המצרי': במצרים הסיטואציה היא שיש פער בין הביקוש להיצע  בשוק המקומי. מצרים לא ייצאו גז לפני שהביקוש המקומי ייסגר. כמו שזה נראה, הביקוש המקומי במצרים לא ימולא לפני 2023-24, כשמזכרי ההבנות דיברו על חוזים ל-15 שנים. כעת, אולי יחתמו על חוזים קצרים יותר, בגלל שהסיטואציה השתנתה, כך מבחינת תמחור – מדובר בהקדמה של התזרים". לובלין בעצם אומר שהכמות השנתית של שאיבת הגז דווקא עשויה לגדול – המצרים יבקשו גז לביקוש המקומי, עד שיפתחו את המאגרים שלהם, מה שאומר שמבחינת היוון - החברות הישראליות 'יזכו' להסכמים קצרים יותר, עם אותה כמות גז - כך שפר שנה מדובר בעלייה.    ערן יונגר, ממיטב-דש: "לפי דעתי, הצעד הזה בא מאוחר מדי,  כי מחירי הנפט והגז הטבעי ירדו בעולם. במקביל, האיום של ENI רק גובר. אם המניות מחקו את כל הירידות שהיו בחודש וחצי האחרונים, כנראה שהמחיר לא מגלם את האיומים החדשים:  הסיכונים לא מגולמים, ואנשים מתעלמים בכך". יונגר ממשיך ואומר כי "אחרי די הרבה שנים של השקעה של השותפיות, וכל פעם התבדו  המשקיעים (שהשקיעו לפי שמועות), חובת ההוכחה היא מצד הממשלה והשותפויות. כשההסכם ייחתם – זהו צעד טוב חיובי, אבל יש עוד  הסכמי יצוא, אישורי בג"ץ ועוד. נכון שצריך להיות משקיעים של לפני ההודעה ולא אחריה, אבל אחרי כ"כ הרבה שנים – חובת ההוכה לראות את הדברים מתרחשים בפועל".  יונגר מסכם ואומר כי "המחיר מגלם אופטימיות, אולי יתרה, ולא מגלם את הסכנות. המומנטום אמנם יהיה חיובי, אבל יש הבדל בין טווח קצר לטווח ארו מבחינת השקעה מושכלת ו-ודאות". נעם פינקו, פסגות ברוקראז': "מה שהחל כשמועה שהוכחשה ביום חמישי (והמניות הגיבו על כך) הפך לעובדה במהלך הסופ"ש. אריה דרעי צפוי בקרוב לסיים את תפקידו כשר הכלכלה ולקבל במקום זה תפקיד אחר. עדיין לא ברור מי יחליף אותו אבל זה לא ממש משנה. דרעי היה המכשול שעמד בפני מתווה הגז ועכשיו המכשול בדרך להסרה והמתווה צפוי לעבור. עם ההסרה הצפויה של העננה הרגולטורית הפוקוס במניות הגז יהיה בהתקדמות בחתימה על חוזי ייצוא. משקיעי תמר יחכו לראות חוזה עם UFG  לייצוא גז למתקן ההנזלה שלהם במצריים ומשקיעי לווייתן יחכו להודעה על חתימה עם BG  לייצוא גז למתקן ההנזלה שלהם גם כן במצריים, במה שאמור להיות חוזה העוגן של לווייתן. נציין כי החברות שידרו אופטימיות לגבי אפשרויות הייצוא כאשר נראה כי התגלית הגדולה של ENI במצריים תשמש בעיקר את השוק המקומי בשנים הקרובות. להערכתנו הבעיה העיקרית שחתימה על חוזי ייצוא עשויה לבוא מכיוון המחירים, שכן מחירי הגז בעולם ירדו בחדות". גל רייטר, ירושלים ברוקראז': "הוצאת המתווה לפועל הוא אירוע מאוד חיובי לסקטור, שכן על בסיסו אפשר לפתח את תמר ולוויתן, ולכן אי אפשר להתעלם ממנו". מנגד, מסרה רייטר כי "יש לזכור שאבן הדרך הכי משמעותית היא הסכמי היצוא למצרים, שיקבע רבות את השווי של מאגר לוויתן". הסכם זה, כמובן, תלוי רבות גם בצד המצרי של המתרס - האם ממשלת מצרים תחליט לייצא את הגז הנמצא מול חופיה, או תשמור אותו לשימוש עצמי. אם כן, האנליסטים תמימי דעים לגבי היות ההתפתחות האחרונה (דברי דרעי) חיובית בטווח הקצר, אך בהחלט מדגישים כי עדיין קיימים סיכונים לסקטור, בדמות פיתוח לוויתן, והחלטות גיאו-פוליטיות של המדינות הקשורות לנושא, בהן כמובן מצרים, אך גם טורקיה, קפריסין וירדן. לגבי הנושא המצרי - קיימת מחלוקת על גודל (אם בכלל) האיום לחברות הגז הישראליות.