הסטארטאפ הישראלי מיין גייס 30 מיליון דולר
הסטארט-אפ הישראלי מיין (Mine), המפתח פתרונות B2C ו-B2B בתחום של פרטיות והגנת המידע, מודיע על גיוס בסך 30 מיליון דולר בהובלת קרן Battery Ventures וקרן ההשקעות של ענקית התשלומים Paypal ובצירוף קרן חדשה, זרוע ההשקעות של ענקית הביטוח האמריקאית Nationwide.
לגיוס זה הצטרפו כל משקיעי הסבבים הקודמים, שאף הגדילו את השקעתם. בין המשקיעים ניתן למצוא את קרן ה-AI של גוגל, Gradient Ventures, הקרנות Headline Ventures, MassMutual Ventures וכן Battery Ventures ו-Saban Ventures. בין 150 הלקוחות המשלמים הראשונים בחברה ניתן למצוא את Redit, HelloFresh, Fender, Guesty, Snappy and Data.ai.
ההון שגויס יספק את צורכי החברה בשנים הקרובות ויסייע במאמצי ההתרחבות הגלובלית של פלטפורמת ה-B2B של החברה - MineOS. החברה נערכת לגייס עשרות מפתחים, אנשי QA ו-ML בישראל שירצו להצטרף למסע המיוחד של החברה ולהרחיב את הפלטפורמה שלה לתחומים חדשים, וכן להוביל פיתוח טכנולוגיות חדשות בחזית שוק ה DATA.
Mine הוקמה בתחילת 2019 ומעסיקה כ-35 עובדים במשרדיה בתל אביב, בארה״ב ובגרמניה. מייסדי החברה הם גל רינגל (מנכ"ל), גל גולן (CTO) וקובי ניסן (CPO). החזון של החברה מהיום הראשון, הוא להנגיש זכויות פרטיות לשני צידי המגרש, האזרחים והחברות. בשנתיים האחרונות, התחדד חזון החברה סביב מוצר ה-B2B שלה שנקרא MineOS ומטרתו לספק לחברות One Source of Truth לכל המערכות שהן משתמשות בהן והמידע שהן מחזיקות שם. תהליך זה נקרא Data Mapping והוא אבן הבניין החשובה ביותר שמשרתת כבסיס לצוותים רבים בכל ארגון: הצוות המשפטי, צוות הפרטיות, צוותי הדאטה השונים, צוותי פיתוח, IT ואבטחה.
- גילת מגייסת 100 מיליון דולר לרכישות נוספות; המניה יורדת
- קוואנטום ארט מגייסת 100 מיליון דולר - הסבב הגדול בתולדות הקוואנטום הישראלי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היכולת ליצר מפה של מערכות ומידע המתעדכנת באופן שוטף היא קריטית ו-Mine הצליחה לבנות טכנולוגיה שעושה את זה ללא קוד (no-code) ועם coverage גילוי מאד גבוה, ובכך מעניקה תמונת מצב רחבה ושקופה. הפלטפורמה של MineOS מאפשרת לארגון להתנהל בצורה מהירה ויעילה יותר בתחום הדאטה והפרטיות, וכך גם להקטין סיכונים ולצמצם עלויות שקשורות לרגולציות השונות.
ראשית דרכה של החברה הייתה באפליקציה למשתמשי קצה B2C בתחום הפרטיות, אשר מאתרת עבור המשתמשים את כלל החברות המחזיקות במידע הפרטי שלהם, מסבירה את הסיכון הדיגיטלי הכרוך בכך ומאפשרת לבקש את מחיקת המידע – בקליק. בכך, הפתרון של מיין למעשה מחזיר לצרכנים את השליטה על המידע האישי שלהם. הפיתוח הושק ב-2020, צבר תאוצה והגיע נכון להיום ליותר מחמישה מיליון משתמשים בכל העולם. אותם משתמשים שלחו כבר למעלה מ-50 מיליון בקשות ליותר מ-600 אלף חברות וארגונים יוניקיים.
סקוט טובין, שותף בבטרי וונצ׳רס שהובילה את סבב הגיוס, מציין: "השקענו ותמכנו ב-Mine באופן משמעותי מתחילת דרכה של החברה, ואנחנו נרגשים להיות חלק מהרגע המרכזי הזה בהובלה של הסיבוב החדש במיין שיאפשר לה להיות השחקן מס׳ 1 בפתרונות פרטיות ובהתרחבותם לתחומים נוספים חדשים כמו AI Regulations. ההשקעה הנוכחית שלנו ב-Mine היא הבעת אמון בגישה החדשנית של הצוות להעצמת ארגונים ברחבי העולם במאמצי הפרטיות שלהם במודל no-code ואוטומטית לחלוטין. אנו מצפים לראות את המשך הצמיחה והובלה שלהם על השוק".
- אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
- "ה-AI הרבה יותר אובייקטיבי מהאדם בבחירת התינוק" קריירה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
