איך מתפשטת הקורונה בשבדיה, והאם באמת מצליחים להשטיח שם את העקומה? תנתחיל מההתחלה: המקרה הראשון של קורונה בשבדיה התגלה באותו תאריך של המקרה הראשון באיטליה, 31.1.2020. חולה מס' 2 תועד רק ארבעה שבועות מאוחר יותר, ב-26.2.2020. מקרה המוות הראשון קורה כשבועיים אחר כך, ב-11.3.2020.

בשבדיה (ובעולם) עובדים עם מספרי שבועות: השבוע של ה-1 בינואר הוא שבוע 1 ומשם מתקדמים, אז לצורך הנוחות נציין שחולה מס' 2 ותחילת התפשטות הקורונה בשבדיה קרתה בשבוע 9, מה שאומר שנתחיל לראות קפיצות משמעותיות במקרי המוות באזור שבוע 12.

עוד הערה חשובה: המספרים פה - בשבדיה - מתעדכנים רטרואקטיבית, במיוחד אחרי סופי שבוע. בתחילת השבוע הזה הודיעו על 29 נפטרים ביממה (ירידה משמעותית מאוד) ופתאום אחרי יומיים על 185. זה לא שיש קפיצות כאלה דרמטיות, אלא שה-185 האלו מתפרשים על פני כמה ימים (עוד על זה – בהמשך). ראיתי הרבה אנשים שאומרים ש"העקומות בשבדיה מתחילות להתיישר"; אני לא אומרת שזה נכון או לא נכון, אני רק אומרת שאנחנו עוד לא יודעים ושצריך לחכות יותר מכמה ימים כדי להסיק מסקנות. אני עובדת עם טבלאות של הלמ"ס השבדי שהתפרסמו ב-17.4, שיש בהם נתונים מעודכנים עד ה-13.4.

יאללה, נתחיל.

1. תקופה א': ממקרה המוות הראשון ועד ה-28.3, כלומר תקופה של 18 יום, שבדיה אימתה 202 מתים מקורונה – ממוצע של 11.2 ביום. מדובר בשבועות 9-10-11, והתוספת הזו קטנה ולא בולטת ביחס לממוצע הנפטרים בשנים קודמות.

• הרשת החברתית, אחת מסמלי בועת הדוטקום, מגיעה לנאסד"ק ונוסקת ב-600% ביום
• אזורים דרשה פטור מפיצוי בשל הקורונה, ונדחתה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

2. תקופה ב': הקפיצה המשמעותית במספר המתים היומי מתחילה ב-29.3. בתקופה שבין ה-29.3 לבין ה-13.4 (התאריך האחרון עם נתונים מעודכנים של הלמ"ס) בשנים 2015-2019 היו בממוצע 255.5 מתים ליום. השנה הממוצע הוא 324.6, כלומר: בסביבות 70 אנשים נוספים מתים בכל יום.

3. מה קורה בקבוצות הגיל הרלוונטיות, בהשוואה לתקופה הזו בשנה שעברה? 

- גברים בגיל 65-79: בתקופה א', ממוצע המתים ביום בשנים עברו היה 40.8, והממוצע השנה הוא 43 – הפרש של 2.2.

בתקופה ב', הממוצע הקודם הוא 37.1, והממוצע השנה 55.7 – הפרש של 18.6 מתים ביום.

- נשים בגיל 65-79: תקופה א' – בעבר 30.3, השנה 31.1 – הפרש קטן של 0.8. תקופה ב' – בעבר 32.1, השנה 33.7 – הפרש של 1.7.

אותה בדיקה עשיתי גם לגילאים אחרים (בסיכון).

4. לסיכום ענייני הגיל: בתקופה א' מתו בכל יום בממוצע 8 גברים יותר מאשר בתקופה מקבילה, ובתקופה ב' – 38.4 יותר מאשר בתקופה מקבילה..

סה"כ נפטרו בממוצע 46.4 יותר גברים ביום מאז תחילת התמותה מקורונה.

נשים: בתקופה א' אין שינוי (פחות מאישה אחת בממוצע), ובתקופה ב' נפטרו בממוצע 16.9 נשים ביום יותר מהמצב הקודם.

5. בחלוקה למחוזות, רואים את הקפיצה העיקרית והמשמעותית באזור סטוקהולם, שם מרוכזת עיקר ההתפרצות ועיקר התמותה. 

6. אגב, נתון מעניין ששווה לקחת בחשבון כשמדברים על התקופה הזו בשנה הוא החורף. החורף של 2020 היה קליל במושגים שבדיים, דבר שגם מתרגם את עצמו רפואית.

7. כזכור, העלייה בתמותה מתחילה בשבוע 12, ובהשוואה לתמותה הממוצעת בשנים 2015-2019, אלו ההפרשים:

שבוע 12 – 20 נוספים

שבוע 13 – 195 נוספים

שבוע 14 – 501 נוספים

שבוע 15 – 548 נוספים

סה"כ יוצא 1,264.

סוף שבוע 13 הוא סוף תקופה א'. ע"פ הלמ"ס השבדי יש 215 מקרי מוות מעל הממוצע בתקופה זו, וברשויות אימתו 202 מקרי קורונה. נתעלם לרגע מההפרש.

בתרגיל חיבור פשוט, נבין שבסוף שבוע 14 היו בסביבות 703 פטירות מקורונה, ובסוף שבוע 15 – בסביבות 1,251 פטירות מקורונה.

א-ב-ל:

8. שימו לב לטוויסט: בסוף שבוע 15 (יום שישי ה-11.4, דיווחו מוקדם כי היתה חופשת פסחא) הממשלה ורשות הבריאות לא דיווחו על 1,251 מתים; הם דיווחו על 887 מתים.

בסוף שבוע 14 לא דיווחו על 703 אלא על 373.

בסוף שבוע 13 לא דווח על 202 אלא על 102.

זה לא שהרשויות מעלימות נתונים, אלא שהדיווח *בזמן אמת* הוא תת-דיווח. הממשלה נותנת דיווח נמוך ואז מתקנת לאחור, אבל את ההמלצות והמסקנות שלה היא מבססת על הדיווח הנמוך. למשל – בסוף שבוע 13 דווח על 102 נפטרים, אבל כבר בתחילת שבוע 14 דווח על 239 (וכמובן, לא נפטרו 137 אנשים מקורונה במהלך יומיים); העניין הוא שהמספר הגבוה ביותר לא נכנס לסיכומי השבוע שעבר, ובסוף השבוע הנוכחי (14) יוכלו להגיד שיש 134 מתחילת השבוע או מקסימום 271 מהשבוע שעבר. בפועל, עיניכם הרואות, היו בסביבות 500.

• לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
• שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

במילים אחרות, בסוף השבוע אומרים "אה, יש 102, זה הרבה אבל ביחס לאירופה מצבנו טוב". בתחילת השבוע הבא אומרים "מה? מה זו הקפיצה הזו? אה, זה פרוש על פני כמה ימים, זה לא שמתים פה כל כך הרבה." ובסוף השבוע השני אומרים "הנה, שום דבר דרמטי לא קורה, אמנם יש תמותה אבל היא בשליטה".

9. העובדה שמספר המתים הרשמי (והמתוקן) הולם פלוס-מינוס את מספר הנפטרים של הלמ"ס *בניכוי הממוצע* אומר שהשבדים מעבדים את המספרים שלהם ו"מנכים" מהמספר הסופי את מי שהם משערים ש"במילא" היה נפטר. הנפטרים הם מבוגרים והמוות שלהם, במיוחד בגילאי 80+, מתאים לתוחלת החיים הממוצעת בשבדיה. האפידמיולוג הראשי, אנדרס טגנל, בעצמו אמר שלשבדיה יש את המערכת הכי טובה בעולם ושהם יודעים לברור מי באמת נפטר כתוצאה מקורונה ומי לא.

על פניו זו נשמעת התערבות הוגנת בנתונים, וכזו שנותנת אינדיקציה אמיתית להשפעה של הקורונה על התמותה. אבל אני תוהה – כיוון שהמיתון גואה, רבים מפוטרים\עובדים מהבית ובאופן כללי יש פחות תנועה – האם בסיטואציה דומה, ללא קורונה, התמותה לא היתה יורדת בכל מקרה? למשל, "חיסכון" ב-20-30 הרוגי תאונות דרכים בחודש (הממוצע השבדי)? כלומר, האם ייתכן שיש ירידה בתמותה ה"רגילה", ולכן, גם אם היתה ממשיכה להיות תמותה ממוצעת זו היתה אינדיקציה למשהו מוזר שקורה וגורם לאנשים למות? במילא, האם נכון להתחיל את ספירת מתי הקורונה רק אחרי שהנחנו בצד את הממוצע? לסטטיסטיקאים הפתרונים.

לסיכום: תראו, חברים. אני בחורה של מדעי הרוח וניתוח נתונים זה לא הצד החזק שלי. בדקתי את זה שוב ושוב ושוב; אם במקרה יצא ואני צודקת – יש פה חתיכת סיפור. אפשר להבין שדיווחי זמן-אמת מפספסים בכמה עשרות, אבל הפערים האלה בשבדיה מדליקים נורה אדומה רצינית. לכאורה זה שטויות, כי הרי כשבודקים בדיעבד אז כל המספרים הנכונים נמצאים שם; אבל אם רשות הבריאות והממשלה השבדית מדווחות על 100 מתים כשיש להן 200, ועל 900 מתים כשיש להן 1,250 – זה נותן להן מנדט להגיד שהכל תחת שליטה, שהעקומה בסדר, ושביחס לעולם שבדיה במצב מציין. גם אם נניח שאין פה שום כוונה נסתרת או מניע מפוקפק – היום דיווחו על 1,937, אבל איזו משמעות יש לזה? טגנל הרגיע שהכל בסדר והעקומה "נשארת שטוחה" – אפשר בכלל להאמין לו?

אני בכלל לא מנסה להכריע עכשיו אם המדיניות השבדית היתה טובה יותר או טובה פחות; אני רק מצביעה על כך שהיא נגזרת ממספרים נמוכים משמעותית מאלו האמיתיים. הציבור, כשהוא מנתח את הסיכון, מושפע מהמספרים האלה, והעובדה שהם יחסית נמוכים נותנת לממשלה גיבוי לדרך שהיא נוקטת בה. זה לא צחוק. לא צחוק בכלל.

לכל המאמרים של ליאורה לויאן על המצב בשבדיה - המדינה היחידה בעולם שהחליטה לפעול אחרת מול הקורונה, ובינתיים, הפגיעה הכלכלית בה היא נמוכה ביחס לכל העוללם