מכים בברזל: תמיר פישמן מגייסת 50-75 מ' אירו לנדל"ן

חברה לשני יזמי הנדל"ן מיכאל לנגר ואמיר ליבוב, לגיוס קרן המיועדת לפעילות במזרח אירופה במגורים, מסחר ונופש
שי פאוזנר |

בית השקעות תמיר פישמן ביחד עם שני יזמי הנדל"ן מיכאל לנגר ואמיר ליבוב, החלו בגיוס קרן הנדל"ן "תמיר פישמן קרן נדל"ן" אשר תשקיע במזרח אירופה ותמקד בייזום, בנייה, פיתוח ושדרוג של השקעות נדל"ן בשלושה תחומים עיקריים: מגורים באיכות גבוהה, מסחר ונופש. לאומי ושות', בית השקעות מקבוצת לאומי, יהיה שותף בחברת הניהול.

המנכ"לים המשותפים של בית ההשקעות תמיר-פישמן, דני פישמן ואלדד תמיר מסרו כי היקף ההון המנוהל בקרן יהיה בסך שינוע בין 50 ל-75 מיליון אירו, כאשר הפרויקטים ימומנו באמצעות הלוואות נון ריקורס מבנקים מקומיים בהיקף של כ-85%. פישמן יו"ר הקרן מסר, כי "ייחודה של הקרן בכך שהיא מאפשרת למשקיעים מהציבור להשתתף בפרויקטים כבר משלב היזמות וההקמה, במחיר הרצפה ללא פרמיה. המשקיעים בקרן ייהנו מרוב הסיכוי לרווח כתוצאה מהצלחת הפרוייקטים, בניגוד למימון באמצעות אג"ח ללא בטחונות, בהם המשקיעים נושאים במלוא הסיכון לקרן אגרות החוב והתשואה המקסימאלית הנה רק הריבית שהובטחה להם"

פישמן הוסיף, "לקוחות פרטיים, אשר היו מנועים עד היום מלהשתתף בקרנות השקעה פרטיות המאופיינות במגבלת מינימום ההשקעה הגבוה וחוסר הנזילות, יוכלו להשקיע בקרן על פי תשקיף. כאמור, ככל שיתקבל אישור הבורסה, מניות החברה תרשמנה בעתיד למסחר כך שלמשקיעים תובטח הן סחירות והן חלוקת 100% מהמימושים כדיבידנדים".

לדברי אסנת רונן, המשנה למנכ"ל לאומי ושות', "בחרנו להשקיע בקרן כיוון שהשקעות בנדל"ן במזרח אירופה נראות לנו כבעלות פוטנציאל כלכלי. כמי שמרכזת את ההשקעות בקבוצת לאומי אני רואה בקרן פוטנציאל השקעה מעניין".

עוד הוסיף פישמן, "תחום ייזום נדל"ן במזרח אירופה הינו תחום אטרקטיבי ובעל פוטנציאל לרווחיות גבוה, בעיקר עקב הצמיחה הכלכלית באזור, שינוי דפוסי האוכלוסייה המקומית ומשקיעים זרים בקשר עם השקעות במגורים. בנוסף, רוב הקרנות וחברות ההשקעה והכסף המיועד להשקעה במזרח אירופה מיועדים בעיקר להשקעה בנדל"ן מניב ופרויקטים שהושלמו, לפיכך, נראה שהקרן לא תתחרה בהם אלא תספק להם פרויקטים".

מיכאל לנגר, מנכ"ל הקרן ציין, "למשקיעים בקרן תינתן אפשרות לבחור בין השקעה במניות על-פי תשקיף שפרסמה החברה מיום 3 במאי 2007, לפיו בתוך 12 חודשים תוגש בקשה לרישומן למסחר בבורסה. במועד הרישום למסחר או ההנפקה במסגרתו, התחייבה החברה לבצע הנפקת זכויות לפיה יוקצו לבעלי המניות בחברה אופציות שישקפו הטבה בשיעור של 10% על השקעתם על פי התשקיף. במקביל הקרן תפעל לגיוס משקיעים במתכונת הרגילה של קרנות פרייווט אקוויטי (השקעה בשותפות מוגבלת)".

חברת הניהול של הקרן בה שותפים תמיר פישמן, לנגר וליבוב ולאומי ושות', תגבה דמי ניהול של 2% מהון הקרן, ללא המינוף. בנוסף, תהא חברת הניהול זכאית לחלק ברווח בשיעור של 20% רק לאחר שהמשקיעים יקבלו את מלוא קרן השקעתם חזרה בתוספת תשואה שנתית של 8%. בכוונת הקרן לפעול לחלק את כל מימושי הפרויקטים כדיבידנד ולא תשקיע אותם מחדש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.