טראמפ מאשר את העברת הממשל ״אעשה מה שנדרש לטובת המדינה שלנו״
ניתן להתחיל בשלב ההכנות לחילופי הממשל: טראמפ לא מודה רשמית בהפסד ״אין קשר בין האישור לבין המשך המאבק שלנו לחשיפת הבחירות המושחתות ביותר בהיסטוריה״; החוזים על המדדים מטפסים עד כ-1%
יותר משבועיים עברו מאז שג׳ו ביידן ניצח בבחירות לנשיאות ארה״ב, וכעת נראה כי הסאגה הגיעה לסיומה. אמילי מרפי, ראש מנהל השירותים הכלליים בארה״ב (GSA) הודיע לביידן כי ניתן להתחיל בשלב ההכנות לחילופי הממשל באופן רשמי. הנשיא היוצא טראמפ הודה לאמילי מרפי בטוויטר והוסיף ״המאבק המשפטי נמשך, ואני מאמין שננצח״.
מרפי אמרה כי הבית הלבן לא הפעיל לחצים על עיכוב הליך המעבר הפורמלי, אך עד כה ה-GSA נמנעו מלחתום על המסמכים הרשמיים. הנשיא המכהן דולנד טראמפ עדיין לא הודה רשמית בהפסד, אך אישור המהלך הבירוקרטי מסיים למעשה את כהונתו בת 4 השנים של הנשיא טראמפ. מיד עם פרסום הדברים הנשיא צייץ בחשבון הטוויטר ״אני רוצה להודות לאמילי מרפי ב-GSA ל מסירותה ונאמנותה למדינתנו. היא הוטרדה, ספגה איומים והתעללות – ואני לא רוצה לראות את זה קורה לה, למשפחתה או לעובדי ה-GSA. אנו ממשיכים במאבק המשפטי שלנו, ואני מאמין שננצח!״
״עם זאת, לטובת המדינה שלנו, אני ממליץ לאמילי וצוותה לעשות מה שנדרש בהתאם לפרוטוקולים, ואמרתי גם לצוות שלי לעשות זאת" הוסיף הנשיא טראמפ, ובכך מאשר למעשה את חילופי הממשל. למרות זאת, הנשיא חזר ואמר כי ״מה הקשר בין מתן האישור של ה-GSA למפלגה הדמוקרטית, לבין המשך המאבק שלנו לחשיפת הבחירות המושחתות ביותר בהיסטוריה הפוליטית האמריקאית ? אנחנו ממשיכים להתקדם במלוא המהירות. לעולם לא הודה בקלפיות מזויפות״, ובכך ממשיך להתכחש לתוצאות הבחירות המובהקות.
״תדעו שהגעתי להחלטה באופן עצמאי, בהתבסס על החוק והעבודות הקיימות. מעולם לא הופעל עלי לחץ ישיר או עקיף על ידי גורם כלשהו בהנהלה, כולל עובד הבית הלבן וה-GSA, בכל הנוגע להחלטה או עיתויה״ כתבה אמילי מרפי.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מוקדם יותר, אישרה וועדת הבחירות במישיגן את ניצחנו של ביידן, אשר הוסיף 16 אלקטורים על אף ניסיונותיו של טראמפ לעכב את ההכרזה. למרות שבכמה מדינות ספירת הקולות עדיין לא הסתיימה רשמית, ביידן כצפוי ניצח את הנשיא המכהן בפער משמעותי אשר לא מטיל צל של ספק. עד כה ביידן קיבל כ-80 מיליון מעל בכ-6 מיליון קולות מהנשיא טראמפ, והמפלגה הדמוקרטית זכתה ב-306 אלקטורים בסה״כ לעומת 232 של המפלגה הרפובליקנית. טקס ההשבעה של נשיא ארצות הברית ייערך ב-20 בינואר בוושינגטון.
משמעות ההודעה והצהרת הנשיא טראמפ היא שאנשי הממשל היוצאים ישתפו פעולה עם המועמדים הדמוקרטיים. החוזים העתידיים על המדדים בארצות הברית נצבעים בירוק על רקע ההודעה, שכן החשש הגדול ביותר בשווקים היה ממשבר פוליטי שיעכב את חבילת התמריצים.
- 2.מסתמנת תפנית.כנראה שהאידיוט התחיל לקחת תרופה..... (ל"ת)י 25/11/2020 14:45הגב לתגובה זו
- 1.שלי 24/11/2020 15:32הגב לתגובה זוטראמפ -תקלה.עכשיו יתבעו אותו במס הכנסה לא ישלם ישב בכלאוגם תביעות על הטרדו

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
