פערי הארביטראז' מכוונים לפתיחה מעורבת בת"א
הבורסה התל אביבית צפויה לפתיחה מעורבת תוך נטיה לירידות שערים. מצד אחד, המשקיעים ינסו להמשיך באווירה החיובית איתה חתמו אתמול המדדים המובילים, אך העצבנות בשוק המקומי וירידות השערים אמש בוול סטריט צפויים להקשות על המדדים המקומיים. מרבית הישראליות בוול סטריט חתמו את המסחר אמש בירידות שערים ופערי הארביטראז' צפויים להיות מעורבים.
אתמול פרסם נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר את גובה הריבית הבסיסית במשק לחודש יולי הקרוב. כצפוי, הותיר הנגיד את הריבית על רמת 3.5% פעם נוספת. ביום ה' הקרוב תפורסם הריבית הדולרית בארה"ב. על פי הערכות, צפוי נגיד הפדרל ריזרב, אלן גרינספאן, להעלות שוב את הריבית ברבע אחוז, לרמה של 3.25%. לפיכך, יצתמצם פער הריביות בין השקל לדולר לרבע אחוז בלבד.
מדד ת"א 25 יחל להיסחר ברמת 637.4 נקודות, מדד ת"א 100 י]תח ברמת 650.47 הנקודות, ומדד התל טק 15 יבחן את רמת 402.61 הנקודות.
מניית טבע חתמה את המסחר בנאסד"ק בירידה של כ-0.77% אך צפויה לפתוח את יום המסחר בפער ארביטראז' חיובי בן 0.54%. אתמול דווחה החברה על השקתו של האז'ילקט גם באנגליה ביחד עם חברת לונדבק. השקות במדינות נוספות באיחוד האירופי מתוכננות בהמשך השנה וב-2006.
לאחר שאתמול פורסם כי בכוונת שרת התקשורת, דליה איציק, לפתוח את שוק יבוא מכשירי הסלולר לתחרות, הודיעו שתי חברות הסלולר הגדולות במשק - סלקום ופרטנר, כי לא יתנגדו למהלך. בפרטנר טוענים כי לחברה אין רווחים ממכירת המכשירים ולפיכך הפגיעה בהכנסותיה תהיה שולית. מסלקום מסרו כי הם אינם מתנגדים למהלך, אך הם מתנים זאת בקביעת סטנדרט איכות ליבואנים.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
