סד"א/אי כיבוד הסדר דיוני ע"י ערכאת הערעור/עליון
עובדות וטענות: המשיב הגיש תביעה בבית משפט השלום כנגד המבקשת, חב' ביטוח המבטחת אותו, בעקבות גניבת רכבו. הדיון בבית משפט השלום התנהל על פי הסדר דיוני אליו הגיעו הצדדים, לפיו המחלוקת תוכרע על פי ראיות, לרבות תצהירי עדות ראשית, ותמלולי חקירה, בלא חקירת עדים ומצהירים. משמצא בית המשפט, על בסיס כל אלה, סתירות בגרסתו של המשיב, קבע כי גרסתו אינה אמינה, ולכן, כך בית המשפט, לא הרים המשיב את נטל ההוכחה המוטל עליו מעבר למאזן ההסתברויות להוכחת מקרה הביטוח, לרבות אי מעורבותו בגניבת הרכב. המשיב ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, וערעורו נתקבל. בית המשפט שלערעור קבע כי מדובר במהלך משפט יוצא דופן במובן זה שבעלי הדין בעקבות הסדר דיוני לא חקרו עדים, אלא בית המשפט התבסס על מסמכים ותיעוד בלבד. לאור התוצאה הקשה מבחינת המבוטח עקב הממצא אליו הגיע בית המשפט, בית משפט שלערעור קבע כי לא היה מקום לנהל את המשפט בדרך זו. לדבריו, מסקנות בית משפט השלום מטילות צל על מהימנות המבוטח, הנחשד בקנוניה נגד חב' הביטוח על בסיס טענה שיקרית בדבר גניבת רכבו. בנסיבות הענין ראוי היה, לטעמו, כי קביעה בענין זה תיעשה רק אחרי שניתנה לבעלי הדין הזדמנות לחקור את העדים הנוגעים בדבר. על יסוד האמור, ביטל בית המשפט המחוזי את פסק הדין והחזיר את הדיון לבית משפט השלום לשמיעתו מחדש. מכאן בקשת רשות הערעור נשוא הדיון במסגרתה נטען כי לא היה מקום להתערבותו של בית המשפט המחוזי בפסק דינה המפורט והמנומק של הערכאה הדיונית, תוך חריגה מהסכמות הצדדים.
דיון משפטי:
כב' הש' א' פרוקצ'יה:
במסגרת סדר הדין האזרחי, נתון חופש פעולה רחב לצדדים המתדיינים להסכים על שנויים בסדרי הדין הנוהגים באופן שיהלום את צרכיהם ורצונותיהם המיוחדים. דרך כלל, בית המשפט לא יתערב בהסדרים כגון אלה. עם זאת, לבית המשפט שיקול דעת שלא לקבל הסכמה דיונית שבעלי דין גבשו ביניהם, בין מקום שיש בה כדי לפגוע בשורת הצדק כלפי אחד המתדיינים, ובין אם יש בה כדי לפגוע באינטרס ציבורי רחב. מכאן, כי בית המשפט, אף שהוא נוטה לכבד הסדרים דיוניים בהליך אזרחי, מוסמך לסטות מהם מקום שנסיבות בעלות משקל מצדיקות זאת. בענייננו, הגיעו הצדדים להסדר דיוני שאמור היה לייעל באופן ניכר את ההליך המשפטי. בית משפט קמא אימץ אותו, אך בית משפט שלערעור סבר כי אין לקבלו שכן הוא עלול, בנסיבות הענין, להביא לתוצאה בלתי צודקת כלפי המבוטח. קביעת בית משפט השלום לפיה רובץ על המבוטח נטל הוכחה אותו לא הרים להראות כי לא היה שותף לגניבת רכבו כתנאי לקבלת ביטוח הצריך, לדעת בית המשפט המחוזי, משיקולים של צדק, קיום תשתית ראייתית מוכחת שלא נפרשה עקב ההסדר הדיוני עליו הוסכם. בנסיבות אלה אין לומר כי בית המשפט שלערעור חרג מסמכויותיו בקובעו כי יש לדחות את ההסדר הדיוני שנתקבל על ידי הצדדים ועל בית משפט השלום ולשמוע את המשפט מחדש על פי כללי סדר הדין הרגילים. החלטתו זו, גם אם אינה משקפת את הפרקטיקה השיפוטית הנוהגת דרך כלל לגבי הסדרים דיוניים בין בעלי דין, נועדה להגשים תכלית של בירור ענייני ושלם של הסוגיות השונות העולות במשפט ולהבטיח כי התוצאה שתושג בסופו של יום תשען על מערכת ראייתית מלאה ובדוקה היטב. אין בגישה זו כדי להצדיק התערבות ערכאה זו בגלגול שלישי.
הבקשה נדחית
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
