פלילי/היקף חובת ההגינות החלה בהליך פלילי על המדינה

@ על ההליך הפלילי כולו חלה חובה כללית של תום לב והגינות מצד המדינה. עם זאת, היקפה של חובת תום הלב משתנה בשלבי התפתחות הדיון הפלילי. במהלך החקירה, חובת תום הלב וההגינות מחייבת שמירה על כללי התנהגות המגינים על זכויותיו של הנחקר. בעת שמוגש כתב האישום, עקרון ההגינות ותום הלב מחייב כי לאחר שהסתיימה החקירה תובא מידת שיתוף הפעולה של הנאשם כנתון בר משקל של ממש במסגרת שיקולי הענישה. כך, גם אם הנחקר לא עשה זאת במסגרת של הסדר טיעון@
עודד ארבל |

עובדות וטענות: הנאשם נתפס בחשד לעבירות יבוא סמים. לאחר מעצרו שיתף פעולה עם חוקריו ועזר באיתור המעורבים האחרים בפרשה. זאת, בלא שהובטחה לו כל תמורה. לאחר דברים אלו, הגיעו המדינה והנאשם להסדר טיעון לפיו הורשע הנאשם במעשים המיוחסים לו והמדינה התחייבה שתעתור לעונש של עד 7 שנות מאסר בפועל. כעת עותרת המדינה לגזור על הנאשם 7 שנות מאסר בפועל, עונש המהווה, כאמור, את הרף העליון המוסכם במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעה עם הנאשם.

דיון משפטי:

כב' הש' ר' שפירא:

אכן, פעולות הרשות החוקרת בוצעו כדין, במסגרת סמכותה וחובתה לחקור ולאתר את כל המעורבים. ואולם על ההליך כולו, החל משלב החקירה ועד לסיומו של הדיון הפלילי, חלה גם חובה כללית של תום לב והגינות. היקפה של חובת תום הלב משתנה בשלבי התפתחות הדיון הפלילי. היקף החובה בשלב החקירה שונה מהיקף החובה החל בשלב המאוחר יותר של הדיון המושתת על תוצאותיה של אותה חקירה. חובת תום הלב וההגינות במהלך החקירה, מחייבת שמירה על כללי התנהגות המגינים על זכויותיו של הנחקר. יחד עם זאת, לאחר סיום החקירה, ובעת שמוגש כתב האישום, משתנה היקף חובת תום הלב שבמערכת היחסים שבין המאשימה לנאשם, כאשר חובת תום הלב החלה במסגרת הדיון הפלילי רחבה מחובת תום הלב החלה על הליך החקירה. בשלב זה, חובת תום הלב משמעה מניעת אי הגינות כלפי נאשם בדרך של ניצול ההליך באופן שאינו מאזן בין כוחה של המאשימה ובין זכויותיו של הנאשם. גם אם לא הייתה פעולה החורגת מהמותר במסגרת שלב החקירה על בית המשפט להבטיח שלא יהיה באופן ניהול החקירה והפעולות שננקטו כדי לשמש לרעה בהליך הפלילי, בין אם על ידי המשטרה או על ידי התביעה, באופן הגורם לעושק זכויותיו של הנאשם. חובת תום הלב החלה על הדיון הפלילי מחייבת גם תוצאה לפיה יהנה מתמורה ראוייה מי שסייע סיוע אקטיבי ומשמעותי ושיתף פעולה עם הרשות החוקרת, זאת גם אם לא עשה זאת במסגרת של הסדר או הסכם מוקדם. יש לציים גם כי גם מי שסייע למשטרה בלא שעיגן והגן על זכויותיו ראוי שיהנה מהתוצאה הסופית של התנהגותו החיובית שכן, דווקא מי שפועל בלא שטרח לעגן זכויותיו בהסכם מול הרשות החוקרת, צריך להנות מהתנהגותו זו במובן זה שיש לראותה כרצון אמיתי לתקן את הנזק שגרם לחברה בהתנהגותו העבריינית. אין זה ראוי להוביל לתוצאה בה ינתן יתרון לאותו עבריין אשר ידע להקשיח עמדותיו בשלב החקירה ולגרום לרשות החוקרת להבטיח לו טובות הנאה בתמורה לשיתוף פעולה, אל מול אותו אחד אשר שיתף פעולה עם המשטרה מבלי שטרח להבטיח תמורה מבעוד מועד. גם בהעדרו של הסכם, חובת תום הלב החלה על גופי החקירה והאכיפה, מחייבת שהתנהגות זו של הנאשם תבוא לידי ביטוי בהקלה בעונשו. בהתאם, יש במקרה זה על נסיבותיו המיוחדות כדי להביא לענישה מקלה. משכך, יש לגזור על הנאשם, 72 חודשי מאסר, מהם 54 חודשי מאסר לריצוי בפועל ו-18 חודשי מאסר על תנאי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum

מתי הריבית תתחיל לרדת?

הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות? 

רן קידר |

בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.      


אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%

האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%,  אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה


שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו. 


הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.


השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.