בנק ישראל: פעילות אפסית של הזרים בבורסה באפריל
ממחלקת פעילות המשק במט"ח בבנק ישראל נמסר כי בחודש אפריל חל קיטון בהיקף תנועות ההון הנכנסות למשק, נמשך הגידול בהשקעות הישירות אך מנגד, נעצרו ההשקעות נטו של תושבי חוץ בתיק ני"ע למסחר. גם בתנועות ההון היוצאות ניכרת ירידה, והן נמוכות משמעותית מהצפוי וזאת, למרות הרפורמה במס והמשך הצמצום בפער הריביות.
בחודש אפריל נחלש השקל מול הדולר בשיעור נמוך של כ-0.2%, ומול סל המטבעות בכ-0.4%. התפתחות זו מקורה בהתחזקות הדולר בעולם. עם זאת, שיעור החלשות השקל מול הדולר, היה נמוך מזה של מרבית מטבעות המשקים המתעוררים מול הדולר.
בסיכון שער החליפין, כפי שהוא משתקף בסטיית התקן הגלומה באופציות מעבר לדלפק, נמשכה מגמת הירידה, שהחלה באמצע חודש ינואר, מרמה של כ-6.7% לרמה של כ-4% בסוף חודש אפריל. לעומת זאת, במשקים מתעוררים אחרים חלה החודש עלייה מתונה בסטיית התקן הגלומה. רמתה של סטיית התקן בשווקים אלו גבוהה הרבה יותר מזו של השקל ועומדת על כ-10%, בממוצע.
הזרים רשמו פעילות אפסית
עוד נמסר מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח, כי במהלך חודש אפריל מכרו תושבי חוץ מטבע חוץ נטו בהיקף של כ-700 מיליון דולר, שמקורם בעיקר בהשקעות ישירות. הפעילות נטו בבורסה לני"ע בתל-אביב הייתה גם החודש, בהמשך לחודש מארס, אפסית. ההשקעות נטו במניות קוזזו במימושים באגרות חוב שקליות. התפתחויות אלו עולות בקנה אחד עם המגמה עולמית, בחודשיים האחרונים, של יציאת הון משווקים מתעוררים על רקע עליית התשואות בארה"ב.
בשליש הראשון של שנת 2005 הסתכמו השקעות תושבי חוץ במניות ישראליות בכ-4 מיליארדי דולרים (בהשוואה לכ-5 מיליארדים בשנת 2004 כולה): כ-2.4 מיליארדי דולרים השקעות ישירות, שהיקפן בשליש הראשון עולה בכמיליארד דולר על היקפן בכל שנת 2004, וכ-1.6 מיליארדים בתיק ני"ע למסחר מזה כ-1.3 מיליארדי דולרים במניות בבורסה בת"א. בתקופה זו, חלה עלייה חדה במשקלם של תושבי החוץ במחזורי המסחר בבורסה בת"א.
המגזר העסקי המשיך בחודש אפריל לרכוש מט"ח נטו, בהמשך למגמה שהחלה במהלך שנת 2004. החודש נרשם גידול נוסף בפירעונות נטו של אשראי במט"ח ממערכת הבנקאות, עם זאת התמתנה מגמת הצבירה בפיקדונות מט"ח בארץ. בשליש הראשון של שנת 2005 רכש המגזר העסקי כ-4 מיליארדי דולר באמצעות מכשירים קצרי טווח: מזה כ-1.6 מיליארדי דולרים באמצעות פירעון אשראי במט"ח שנלקח ממערכת הבנקאות המקומית - פירעונות האשראי במט"ח מפוזרים במספר רב של חברות שעיקר פעילותן שקלית, ומקיפים את מרבית הענפים במשק כאשר הבולט שבהם הוא ענף הנדל"ן. תופעה זו מוסברת חלקית בצמצום פער הריביות.
רכישות המט"ח של הסקטור העסקי בשליש הראשון של השנה, המשיכו להגדיל את עודף הנכסים שלו במט"ח, חשיפתו לייסוף השקל. יצוין כי במהלך שנת 2004 עבר המגזר העסקי מעודף התחייבויות במטבע חוץ לעודף נכסים במטבע חוץ.
משקי בית מכרו מט"ח נטו במהלך חודש אפריל, פעילותם בקרנות נאמנות המתמחות במט"ח המשיכה להיות אפסית. פעילותם המתונה של משקי הבית בולטת על רקע המשך הצמצום בפער הריביות והרפורמה במס.
משקיעים מוסדיים השקיעו בנכסים זרים בחו"ל בחודש אפריל סכום של כ-130 מיליוני דולרים, בעיקר במניות ובפיקדונות בחו"ל. פעילות זו מתרחשת על רקע החלתו, בתחילת 2005, של השלב האחרון של הרפורמה במיסוי, שביטל את האפליה במיסוי שהייתה קיימת לטובת ההשקעה מקומית על פני ההשקעה בני"ע זרים. ברביע הראשון של השנה השקיעו המשקיעים המוסדיים בנכסים זרים כחצי מיליארד דולרים.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
ריאנאייר למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".
