שוק המניות: הקונצנזוס לגבי מגמת העלייה - התפוגג
תזכורת. המסר שמעביר שוק המניות במהלך השבועות האחרונים הוא מסר כפול. מסר שהקונצנזוס לגבי מגמת העלייה האחרונה הולך ונעלם ואת מקומו תופסים חילוקי הדעות וההערכות השונות לגבי הכיוון העתידי. הקונים מצידם עדיין מעריכים שהכיוון צפונה ובשבועות האחרונים נתנו ביטוי להערכות אלו כאשר תמכו את השוק סביב רמת 630 הנקודות. המוכרים מצידם נחושים להכשיל כל ניסיון עליות מעבר לרמת 660 הנקודות. ההיצעים ברמה זו, ללא קשר למה שהתרחש בשוק האמריקאי בימים האחרונים, כבדים למדי. ההתקפלות האחרונה של מדד המעו"ף מיד אחרי שנשק לאמת 660 הייתה עם הזנב בין הרגליים. הקונים לא נלחמו על דעתם ואפשרו למוכרים לייצר לחץ מסיבי שדרדר את השוק די במהירות מרמה זו כלפי מטה. סביר להניח שנרגיש את השפעתו של השוק האמריקאי לפחות לטווח של מספר ימים. לא ברור האם ההשפעה תהיה לטווחים ארוכים יותר.
בסקירה האחרונה כתבתי ששוק המניות האמריקאי, ובמיוחד מדד מניות הטכנולוגיה ניצב בצומת מעניינת. הערכתי שמחד הוא נתמך על קו מגמה ומשתמש ברמת תמיכה קיימת, אך מאידך המגמה המשנית היא מגמת ירידה. גל ירידות נוסף, כך כתבתי, יסתום את הגולל על האפשרות לכבוש שיאים חדשים במהלך השבועות הקרובים. במילים פשוטות, נסיגה מתחת לרמת 1,950, תקשה מאוד על מדד נאסד"ק לבנות מגמת עליה ארוכת טווח. והוא נסוג וכעת קשה לצפות למשהו משמעותי כלפי מעלה.
הנחת עבודה. מזה שבועות מספר נותרה הנחת העבודה על כנה. בבסיס מגמת העלייה ארוכת הטווח נשמרת ורמת 664 הנקודות צפויה להישבר כלפי מעלה בשלב כלשהו. בטווח הקצר, כפי שהערכתי בשבועות האחרונים, השוק פגיע ועלול לסבול מתנודתיות ומירידות שערים. זו היתה הנחת העבודה האחרונה והיא תופסת גם לשבוע הקרוב וכנראה גם לשבועות הקרובים.
ממגמת עלייה לדשדוש. יכולתו של מנתח טכני להעריך את סיכוייו של השוק לעלות או לרדת, נגזרת מהבנת הדינמיקה בין קונים למוכרים. בכל נקודת זמן מתקיים מפגש בין שתי קבוצות אלו, אך יש נקודות מסויימות על הגרף בהן ברור מי לוקח את השליטה לידיים. נקודות קריטיות אלו הן נקודות השיא ונקודות השפל, בכל מימד זמן שהוא.
כתוצאה ממפגש בין קונים לבין מוכרים, נוצרות מגמות עלייה וירידה. כדי שתיווצר מגמת עלייה, חייבת כל נקודת שפל להיות גבוהה מקודמתה וכך גם לגבי כל נקודת שיא. המשמעות היא שהקונים, המיוצגים על ידי נקודות השפל, מוכנים לשלם מחירים הולכים ועולים עבור אותה סחורה. מאידך, המוכרים המיוצגים על ידי נקודות השיא, מודיעים על כוונתם לשחרר סחורה רק במחירים הולכים ועולים.
מבט על גרף מדד המעו"ף מלמד שהתנאים לקיומה של מגמת העלייה לטווח הבינוני, חוסלו. כפי שאפשר לראות, נקודות שפל אינן מסודרות עוד במבנה עולה. הן אופקיות לחלוטין ברמת 630 הנקודות. זו הצהרה בוטה מאוד של הקונים. אם נביט על הדינמיקה שקדמה לתקופה האחרונה, נוכל לראות שנקודות השפל סודרו במבנה עולה. אלא שכעת, מצהירים הקונים שהם יהפכו להיות דומינטיים רק ברמת 630 הנקודות וכי אין בכוונתם לשלם מחיר גבוה יותר.
המוכרים מצידם, הפכו להיות אגרסיביים מאוד ברמת 660 הנקודות. נקודות השיא אינן מסודרות עוד במבנה עולה אלא גם הן אופקיות לחלוטין ברמה האמורה. המסר שהמוכרים שולחים אינו פתוח לפירושים. רמת 660 הנקודות היא רמת השיא וכל עוד הקונים ישארו סטטיים ברמת 630 הנקודות, רמת השיא לא תישבר כלפי מעלה.
מסקנות. הקונצנזוס לגבי מגמת העלייה התפוגג. עם זאת, מוקדם מדי להספיד את השוק. הקונים, הגם שנסוגו מעמדתם החד משמעית אודות כיוון השוק, מוכנים עדיין לתמוך בו ברמת 630 הנקודות וזו תהיה נקודת המבחן הקריטית. רמת 660 הנקודות היא האזור בו מתחילים המוכרים לקחת את השליטה לידיים. שבירת אחת מהרמות תיקבע את כיוונו של השוק לטווח של מספר שבועות קדימה.
* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
** הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
