כל פקדונות דיסקונט מנוהלים כבר תחת פרויקט אופ"ק

הבנק צועד לקראת השלמת פרויקט המחשוב השאפתני שלו שעלה עד כה כ-150 מיליון דולר. סמנכ"ל המחשוב בבנק, בכנס CA: זה הפרויקט הגדול ביותר שבוצע בארץ בתחומו
חזי שטרנליכט |

מנהל יחידת המחשב של בנק דיסקונט, נועם הנגבי, חושף היום בכנס CA באילת כי הבנק מתקדם בשלבי היישום של פרויקט אופ"ק. מדובר בפרוייקט המחשוב השאפתני של הבנק שזכה לביקורת תקשורתית ערה, עקב ההתארכות שלו. הבנק שנרכש לאחרונה על ידי קבוצת ברונפמן, הספיק להוציא סכום עתק של כ-150 מיליון דולר, כאשר בקשה לתוספת של עוד 30 מיליון דולר בעלויות, נמצאת לאישור על שולחן הדירקטוריון.

אולם, הנגבי הגיע היום לשמוח עם CA בכנס מנג'טק שהיא עורכת באילת. יחד עם CA הטמיע הבנק מערכות בשווי שלא פורסם, שיעזרו לבנק בתחום התמיכה (Help Desk)

וגם בתחום המיכון ותפעול מערכות המחשוב. CA הטמיעה חליפה של פתרונות, שיש לציין שאינם קשורים לליבה הפיננסית של הפרוייקט שבוצעה יחד עם אקסנצ'ר (ושעלותה היתה הנתח העיקרי בפרוייקט).

עם המוצרים שהטמיעה CA, חושף הנגבי, בודקת המערכת המרכזית את מחשבי סניפי הבנק, כשעה וחצי לפני שהעובדים מגיעים לעבודה. כשהם מגיעים, כל המחשבים פועלים, הכל מוכן, ואין תקלות. בנוסף, רכשו בבנק דיסקונט את מערכת ה"ארגיס". מדובר במערכת ניהול התקשרויות עם ספקים, והדיסקונטאים הם הראשונים בארץ שנותנים את מבטחם במערכת.

עוד מדגיש הנגבי כי כל התמיכה הפנימית בעובדי הבנק (Help Desk) עברה למעשה לתמיכה המתאפשרת דרך מערכת היוניסנטר (Unicenter) של CA. הדבר הזה נחוץ במיוחד כאשר מערכת

כל כך מורכבת, שמופעלת ומוטמעת במקביל, מאלצת את התמיכה להתמודד עם סוגיות מורכבות ושיאים תכופים בדרישות לתמיכה. "אנחנו יודעים איך נראת התקלה, בזמן שהיא מתרחשת, ברמת האונליין" מצהיר הנגבי. אין ספק שהטמעת המערכות המוכנות של CA כחלק מפרוייקט אופ"ק,

היא החלק הנעים בפרויייקט.

Bizportal: האם אתה יכול לתת לוחות זמנים לגבי השלמת פרוייקט אופ"ק?

הנגבי מציין כי הפרוייקט הוא פרוייקט התוכנה הגדול שבוצע בארץ. מדובר לדבריו בתוכנות מורכבות במיוחד. "אנחנו מחליפים את ליבת המערכת, עושים החלפה תוך כדי עבודה". הוא מדגיש כי "אחוז נכבד מפרוייקטים כאלה ברחבי העולם, לא מצליח להגיע לכדי סיום". לדברי הנגבי, שתי אבני דרך משמעותיות הושלמו זה מכבר, כעת הגיעו בבנק לשלב הבדיקה. אבל הדרך הנוכחית היא הכי מהותית בפרוייקט.

במקביל נמשכים החיים העסקיים הדינמיים וגם הם משליכים על פרוייקט המחשוב. "הארכת יום העסקים הצפויה, גם יכולה להשפיע" מסביר הנגבי, בכדי להצביע על המורכבות הרבה. "משום שזמן חישוב הנתונים בלילה מתקצר עקב כך." הנגבי מציין כי כל הפקדונות של הבנק כבר מנוהלים היום במערכת החדשה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמשה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר

משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים

מנדי הניג |

משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".

בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.

אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.


לצפיה בועידה - 



ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה

איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה

האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.

לא נתקעת בפקקים?