מרס עמוס בבורסה: זינוקים במחזורים ובאופציות
הבורסה מסכמת את הפעילות בה בחודש מרס. החודש, כותבת הכלכלנית נורית דרור מיחידת המחקר בבורסה, נפתח בעליות שערים של כ-2.7% בשוק המניות, אך באמצע החודש התהפכה המגמה, בין היתר, בהשפעת הירידות בנאסד"ק. בסיכום חודשי נותר מדד המניות הכללי כמעט ללא שינוי.
מגמה מעורבת נרשמה במדדים המובילים. מדד ת"א-25 ירד בכ-0.6% ומדד התל-טק, המושפע מהנאסד"ק, ירד בכ-3.5%. מאידך, מדד היתר עלה בכ-3.9% והשלים עליה של כ-20% מתחילת השנה.
מדד איגרות החוב עלה החודש בכ-0.2%, כאשר איגרות החוב צמודות המדד עלו בכ-0.3% ואילו איגרות החוב צמודות המט"ח ירדו בכ-0.3%.
מחזור המסחר היומי בשוק המניות הסתכם בכ-905 מיליון שקל, גבוה בכ-40% מהמחזור הממוצע אשתקד. בשוק איגרות החוב נמשכו המחזורים הגבוהים המאפיינים אותו בחודשים האחרונים ומחזור המסחר היומי נותר ברמת שיא של כ-1.4 מיליארד שקל - חודש שני ברציפות, לעומת כ-960 מיליון שקל בממוצע שנה קודמת. בשוק המק"מ הסתכם המחזור היומי בכ-650 מיליון שקל ביום, בדומה למחזור בפברואר ולמחזור הממוצע אשתקד.
עוד עולה מנתוני הבורסה כי במסחר באופציות על מדד ת"א-25 הסתכם המחזור בכ-195 אלף יחידות - גבוה בכ-30% מהמחזור הממוצע אשתקד.
במרס נרשמו "אינטרנט זהב" והחברה הזרה "פריגו", למסחר בבורסה בתל-אביב, במסגרת הרישום הכפול, והצטרפו ל-25 החברות הדואליות החדשות, שנרשמו בהליך זה. "פריגו", שמיזגה לתוכה את "אגיס", הצטרפה במקומה למדד ת"א-25. "אינטרנט זהב" צורפה במהלך החודש, למדדי ת"א-75 ותל-טק, ב"מסלול המהיר".
בשוק המניות הראשוני, נרשמה החודש פעילות ערה וסך ההנפקות וההקצאות הפרטיות זינק לכ-3 מיליארד שקל.
אחת עשרה הנפקות בוצעו בסכום כולל של כ-665 מיליון שקל. חלל תקשורת, הנפיקה לראשונה לציבור מניות ואג"ח להמרה בסך כ-158 מיליון שקל. מבין עשר ההנפקות, שביצעו חברות ותיקות, בלטה חברת הנדל"ן - דורי הנדסה, שגייסה כ-173מיליון שקל.
בנוסף, בוצעו שלוש עשרה הקצאות פרטיות בהיקף של כ-2.3 מיליארד שקל, מתוכם, כ-1.8 מיליארד שקל בהקצאה פרטית של פריגו לבעלי מניות "אגיס", בדרך של החלפת מניות, במסגרת מיזוגה בחברה. במסגרת תהליך ההפרטה, מכרה המדינה בתחילת החודש 6.5% ממניות בנק לאומי, בתמורה לכ-1.2 מיליארד שקל.
בשוק האג"ח גייס הסקטור העסקי במרס כ-4.9 מיליארד שקל, והשלים גיוס של כ-14.3 מיליארד שקל מתחילת השנה - כ-70% מסך ההנפקות והקצאות פרטיות של איגרות חוב בכל שנת 2004.
שש חברות ותיקות הנפיקו לציבור אג"ח צמודות מדד בסך של כ-3.8 מיליארד שקל. 2 מיליארד שקל מתוכם, גויסו ע"י החברה הדואלית פרטנר, בהנפקה הגדולה ביותר בשוק האג"ח, בתולדות הבורסה. פועלים הנפקות גייסה כ-1.3 מיליארד שקל. בנוסף, בוצעו במרס 4 הקצאות פרטיות של אגרות חוב, בתמורה כוללת של כמיליארד שקל.
במסגרת רצף מוסדיים, נרשמו החודש למסחר איגרות חוב בסך כ-1.1 מיליארד שקל, יותר מרבע הסכום שנרשם בכל שנת 2004. בלטו פלאפון ואזורים, שרשמו למסחר איגרות חוב בסך כ-500 וכ-350 מיליון שקל, בהתאמה.
בקרנות האג"ח התגברו היצירות במרס והן הסתכמו בכ-4.1 מיליארד שקל, שזהו הסכום הגבוה ביותר מאז ינואר 2002. בקרנות המנייתיות נרשמו יצירות בסך כ-600 מיליון שקל, כפליים לעומת חודש קודם, ואילו בקרנות השקליות התהפכה המגמה, ולראשונה מאז יוני אשתקד נרשמו פדיונות בסך כחצי מיליארד שקל.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
