היעדים השאפתניים של מנכ"ל בגיר, שהוא גם מנכ"ל פולגת, עופר גלבוע, נפרשו הבוקר בזהירות במלון סיטי טאואר ברמת גן. צביקה בארינבוים, הבעלים החדשים של פולגת (68.5%), המחזיקה בבגיר, מתכנן לנצל את הבורסה הרותחת ולגייס סכום של 150 מיליון לפי מכפיל של 5.5 לאחר ההנפקה. בכסף הזה מקווה המנכ"ל גלבוע לרכוש כ"שתי חברות ושישאר קצת עודף" לדבריו.

"אנחנו מתכוונים להיות אחת מ-3 החברות הגדולות בעולם בתחום של בגיר בתוך מספר שנים" מצהיר המנכ"ל גלבוע. את המדיניות הזאת הוא מתכוון ליישם באמצעות רכישות של חברות שמתחרות בבגיר בארה"ב. שוק החליפות הוא שמרני, ותחום הפרייבט לייבל, בו פועלת בגיר ושמשמעותו הוא ייצור חליפות לקמעונאים (ריטיילרים) מבלי שימוש במותג, הוא שוק שיש בו שמרנות ומסורת של עבודה עם שחקנים ותיקים. לבגיר יש 2% מהשוק האמריקני (30 מ' ד' מכירות לשוק זה ב-2004).

אך היא שחקנית הפרייבט לייבל היחידה בעולם המתפרשת על פני שווקים רבים. רוב המתחרות שלה מתמקדות בתחום אחד. את מי תעברו במכירות?, מקשים על גלבוע. הוא מציין כי שתי החברות הגדולות בעולם מוכרות בכחצי מיליארד דולר בשנה, אך השלישית כבר מוכרת בכ-300 מיליון דולר (זוהי פירלס Peerless, מקנדה).

השחקנים הפוטנציאליים לרכישה הן בדרך כלל חברות קטנות, בטווח מכירות שנתי של מספר עשרות מיליוני דולרים (40 עד 80 מיליון דולר). יש לקמעונאים נאמנות ארוכת שנים עימן והן בדרך כלל בעלות רווחיות נמוכה למדי, אם בכלל, מסביר גלבוע.

ב-2004 מכרה בגיר בכ-150 מיליון דולר ורשמה רווחים של כ-11 מיליון דולר. אך הרווחים הללו עשויים להשחק ב-2005. "הזהרנו כבר בדוחות 2004 של פולגת" מסביר גלבוע "כי הרווחיות של בגיר צפויה להשחק השנה בסכום שבין 2 ל-4 מיליון דולר". במקביל יש גם את עניין מפעל הטקסטיל בקריית גת. המפעל הוא בבעלות פולגת, והוא "אחזקה-אחות" של החברה האם של בגיר.

הסכסוך העסקי המתוקשר עם התורכים על סף סיום "למעשה סיימנו עם התורכים ועוד נותרו לנו הסכמות ממספר גורמים בארץ" מסביר גלבוע והוא מקווה כי הבעלות על גוני-פולגת בקריית גת, מפעל שעוסק בייצור בדים, בלי קשר לחליפות של בגיר, תעבור לפולגת בע"מ בהקדם. לגבי קריית גת, מקווה גלבוע להגיע לתזרים מזומנים חיובי. "אני לא צופה שם בוננזה גדולה" הוא מסביר, אך מאידך הוא בהחלט סבור כי יש באחזקה של המפעל שמקיים עשרות משפחות בעיר הזאת, משום מעורבות חברתית, וגם תזרים מזומנים חיובי הוא לא דבר פסול בעיניו.

אך כשמתמקדים בבגיר חשוב לציין. החברה לא מעסיקה פועלי ייצור בארץ. פעילות הייצור של החליפות נעשת ברחבי העולם בשווקים כלכליים לשם כך. החברה פיטרה בעבר את העובדים שעסקו בתפירה. כיום מעסיקה בגיר בארץ כ-240 עובדים שרובם מועסקים בתחום הפיתוח של החליפות החדשות והשיווק לשוק הישראלי (פחות מ-5% מסך המכירות השנתיות).

"בגיר היא חברה גלובלית" מסביר גלבוע. ואכן, החליפות המתקדמות שהיא מציעה מרשימות ככאלה. לבגיר יש סדרה של פיתוחים חדשים שהוצגו בפנינו ושמצדיקים את מחלקת המו"פ שלה. חליפות מתכבסות, עם דור חדש של חליפות מתכבסות שאפשר להכניס אח"כ למכונת ייבוש, אחרת הן מתייבשות על המתלה כ-12 שעות. חליפות שלא מתקמטות, עם בדים שלא נרטבים (גלבוע הדגים ושפך כוס מים על החליפה שלו- המבחן עבר בהצלחה), מערכות של כיסים מתקדמות, מנשאים פנימיים מורכבים שמחזיקים את הכיסים כך שהם לא מושכים את החליפה כלפי מטה, "זה מתבסס על העיקרון של חגור", מסביר בהקשר זה גלבוע.

בנוסף תציע בגיר חליפת-iPod. חליפה עם כיס מיוחד לנגן הסקסי והנחשק ומערכת של מקשים "תפורים" בתוך החליפה. אפשר להפעיל ולהקשיב וגם לכבס אותם בלי חשש. בחליפות המתקדמות קיים גם ארנק נתפר שמאפשר לאיש העסקים הנמצא בתנועה, להכניס לתוכו את כרטיס הטיסה, כרטיסי אשראי, ויזות ומזומן ולבסוף גם להפריד אותו כארנק בד שאפשר לשים בכספת. בקיצור, חליפות הייטק של ממש. החליפה המתכבסת של בגיר היתה הנמכרת ביותר באנגליה ב-2004 ו-2003, לא הולך ברגל באחת מהמדינות המחויטות בעולם.

את החליפה הכי מתקדמת שלה תמכור בגיר בשווקים בכ-300 דולר לצרכן. המכפילים הנהוגים בענף הם של 3, ולכן החברה משלשלת לכיסה כ-100 דולרים לכל חליפה שהושלמה. כ-120 עובדים עוסקים בייצור והרכבה של חליפה אחת, מסביר גלבוע.

בגיר תבצע את ההנפקה למשקיעים המוסדיים ביום א' (10 באפריל) הקרוב. פולגת תחזיק בבגיר כ-68% סטרייט לאחר ההנפקה, ועד כ-49% אם תממש את כל האופציות שבידיה. בכדי לשפר את היחסים הפיננסיים שלה לקראת ההנפקה ביצעה בגיר, לדבריו של גלבוע, ביצעו הבעלים סבב השקעות ממוסדיים. "הביקושים הפתיעו אותנו והיו גדולים פי 3 מהמצופה" הוא מציין, "חשבנו שיהיה נכון להעשיר את ההון העצמי של החברה, ערב ההנפקה".

המשקיעים המוסדיים השקיעו כ-8.5 מיליון דולר בתמורה ל-18% מהחברה, לפי מכפיל של 4. כך שנראה שלאחר שקיבלה את פרס החדשנות מהמלכה הבריטית על החליפות שלה, יש להניח שקבוצת סילברבוים מקווה שההנפקה תצלח לא פחות, ושהמניה לא "תתקמט" בכביסה של שוק ההון המקומי באחד העם.