הכלכלה הישראלית מגלה איתנות פיננסית - כך עולה מהדוח השנתי של יחידת ניהול החוב הממשלתי באגף החשב הכללי לשנת 2020 - תשפ"א. זאת למרות שנה תנודתית, מצד אחד גיוס חוב ממשלתי שנתי שנאמד ב-265 מיליארד שקל, זינוק של 230% בהשוואה לשנים קודמות. בסוף שנת 2020 מלאי החוב הממשלתי עמד על כ-983 מיליארד שקל, לעומת כ-823 מיליארד שקל אשתקד, גידול של כ-20% במלאי החוב. מנגד נציין שהעלייה הנוכחית מגיעה אחרי עשור פיסקלי מצוין וירידה עקבית ביחס החוב תוצר.

הנקודות המרכזיות שעולות מהדו"ח כי מצד אחד בשנת 2020 יחס החוב תוצר זינק ב-12.4%. נתון מעט גבוה בהשוואה למדינות הייחוס בעולם שם יחס החוב תוצר עלה בממוצע ב-10.5%. מנגד בראיה רחבה יותר לעשור החולף התמונה נראית מצוין עבור מדינת ישראל - יחס החוב תוצר עלה ב-1.5% בלבד בעשור החולף בהשוואה ל-19.2% בהשוואה למדינות הייחוס. יחס החוב  תוצר הציבורי מסתכם ב-72.4% בהשוואה ל53.8% במדינות הייחוס. עם זאת הממוצע במדינות המפותחות עומד על יחס חוב תוצר של 125.5%. 

חברות דירוג האשראי השאירו את דירוג החוב על מקומו כאשר בין הנקודות החיוביות ציינו את הכלכלה המגוונת, צמיחה כלכלית חזקה, חוסן מפני מגבלות חוזרות לאור משבר הקורונה וכן סקטור הטכנולוגיה ששומר על תפקידו המרכזי. מנגד מציינים את הוצאות הביטחון ואת חוסר היציבות הפוליטי, וכן סיכונים גיאופוליטיים גבוהים. 

נקודות חוזק וחולשה בעיני חברות הדירוג

מקור: דוח השנתי 2020 תשפ"א יחידת ניהול החוב הממשלתי

יהלי רוטנברג החשב הכללי: "ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה הביאו את ממשלת ישראל לצאת במדיניות פיסקאלית מרחיבה, הכוללת מספר תוכניות סיוע כלכלי, הן תקציבי והן במתן אשראי, אשר מתוכה מומשו בשנת 2020 כ-105 מיליארד שקל. לזה יש להוסיף את התקציב ההמשכי אשר בפעם הראשונה נוהל במנגנון זה לאורך כל השנה. הסיוע הכלכלי הרחב והפגיעה שנרשמה בהכנסות המדינה הביאו את הגירעון לעמוד על כ-11.6% מהתוצא לעומת 3.7% בשנת 2019, ובהתאם לעלייה משמעותית בצרכי המימון.

• שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
• ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"במצב דברים זה נדרשה היחידה לניהול החוב הממשלתי לעמוד ביעדי גיוס שאפתניים של כ-265 מיליארד שקל - סכומים אשר מעולם לא גויסו על ידי החשב הכללי בשנה אחת, והם מהווים כ-230% מהיקף גיוס של שנה רגילה. את כל זאת נדרשה יחידת החוב לבצע באופן חלק ושוטף. תוך שמירה על העקרונות ארוכי הטווח של ניהול החוב הממשלתי, ותחת תנאי אי וודאות ובשווקים משתנים".

גיל כהן סגן בכיר לחשב הכללי: "התפרצות נגיף הקורונה והשלכותיו השליליות על שוקי ההון ונתוני המאקרו ובעיקרם העלייה החדה בגירעון הממשלתי בשל הגידול בהוצאות והפגיעה בהכנסות המדינה הפכה את השנה שחלפה לשנת שיא בהיקפי הגיוס שעמדו על למעלה מכ-260 מיליארד שקל. היכולת לעמוד בצרכי המימון החריגים בתקופה של תנודתיות ואי ודאות רבה מעידה על איתנותה הפיננסית של המדינה ואמון המשקיעים בארץ ובחו"ל בכלכלה וביכולת המדינה לעמוד בהתחייבויותיה.