המהלך של האוצר לניפוץ בועת הנדל"ן - במילים פשוטות
חבילת הצעדים עליהם הכריז שר האוצר במטרה לבלום את עליית מחירי הדירות, כוללת אף את הכוונה להפחית את שיעור מס השבח ל 20% על קרקעות ותיקות לתקופה מוגבלת (ככל הנראה שנת 2011 בלבד), וזאת מתוך כוונה לעודד מכירת קרקעות. במה בדיוק מדובר? ובכן, מס השבח הינו מס המוטל על הרווח ממכירת מקרקעין. כיום, קיים עיוות מס מסויים ביחס לקרקעות ותיקות, היוצר תמריץ שלילי, כיוון שככל שהמוכר ממתין יותר, יורד שיעור המס. התופעה נובעת מכך שביחס לקרקעות ותיקות, שיעור מס השבח מורכב למעשה מממוצע משוקלל לפי יחס תקופות: שיעור מס גבוה של 45% על החלק ממועד הרכישה ועד יום 7.11.01 (מועד רפורמת רבינוביץ' הראשונה) ושיעור של 20% בלבד על החלק החל מ 7.11.01 ועד מועד המכירה. כך לדוגמה, ביחס לקרקעות ותיקות משנות ה 70 או לדוגמה מסוף שנות ה 60, מס השבח מגיע לשיעורים של מעל 40%, כאשר ככל שהמוכר ממתין יותר, גדל החלק הזכאי ל 20% ושיעור המס יורד. עם תופעה שלילית זו מנסה משרד האוצר להתמודד בדרך של הורדת שיעור המס לשיעור של 20% בלבד שהוא למעשה שיעור מס השבח הכללי החל על יחידים ביחס לקרקעות שנרכשו בשנים האחרונות. על מנת ליצור אפקט מוגבר המעודד מכירה בתקופה הקרובה, הפחתת המס מכוונת להיחקק כהוראת שעה לתקופה מוגבלת, ככל הנראה עד סוף שנת 2011. ככל הנראה תותנה ההטבה בתנאי נוסף ולפיו המדובר בקרקע עליה מתאפשרת בניה מהירה, בתוך 30 חודש ממועד המכירה. הבעיה עם התנאי האחרון הינו שהטבת המס למוכר תלויה בפעולות שאינן בשליטתו אלא בשליטת הרוכש. כך אם וככל שהרוכש (קבלן) יספיק לסיים את הבניה בתוך פרק זמן קצוב, יזכה המוכר להטבה, ואם לא תישלל מהמוכר ההטבה, על לא עוול בכפו. המדובר בקושי של ממש בהסתמכות של המוכר על הטבת המס. כמו כן, ומניסיון קודם, קיים חשש שהאוצר יבקש לשמור את הפרש המס אצלו בשלב ראשון ולהעניקו למוכר רק בתוך 30 חודש. לדעתי, התנאה כאמור עלולה לעקר במידה ניכרת את ההטבה למוכרים וליצור חוסר ודאות במועד העסקה ביחס מס הצפוי. ככלל, ההצעה להעניק הטבת מס לתקופה מוגבלת עשויה בהחלט להמריץ ביצוע עסקאות, וודאי כאשר היא תשולב עם אמצעים נוספים שמטרתם הגדלת היצע. כך לדוגמה, הטבות מס שנחקקו לתקופה מוגבלת ברפורמה משנת 2002 (ואשר עמדו בתוקף עד סוף שנת 2003) השיגו את מטרתן, והובילו לריבוי עסקאות מכירה במשק. עם זאת, ברפורמה משנת 2002 לא נקבעו תנאים רבים מדי ובפרט לא תנאים עתידיים, וחשוב להקפיד גם הפעם שלא להתנות את הטבות המס בחסמים כבדים מדי, העלולים להוביל להחמצת המטרה. הכותב הינו עו"ד ניר הורנשטיין, שותף ומנהל תחום מיסוי הנדל"ן במשרד אלתר עורכי דין
חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.
