המהלך של האוצר לניפוץ בועת הנדל"ן - במילים פשוטות
חבילת הצעדים עליהם הכריז שר האוצר במטרה לבלום את עליית מחירי הדירות, כוללת אף את הכוונה להפחית את שיעור מס השבח ל 20% על קרקעות ותיקות לתקופה מוגבלת (ככל הנראה שנת 2011 בלבד), וזאת מתוך כוונה לעודד מכירת קרקעות. במה בדיוק מדובר?
ובכן, מס השבח הינו מס המוטל על הרווח ממכירת מקרקעין. כיום, קיים עיוות מס מסויים ביחס לקרקעות ותיקות, היוצר תמריץ שלילי, כיוון שככל שהמוכר ממתין יותר, יורד שיעור המס. התופעה נובעת מכך שביחס לקרקעות ותיקות, שיעור מס השבח מורכב למעשה מממוצע משוקלל לפי יחס תקופות: שיעור מס גבוה של 45% על החלק ממועד הרכישה ועד יום 7.11.01 (מועד רפורמת רבינוביץ' הראשונה) ושיעור של 20% בלבד על החלק החל מ 7.11.01 ועד מועד המכירה.
כך לדוגמה, ביחס לקרקעות ותיקות משנות ה 70 או לדוגמה מסוף שנות ה 60, מס השבח מגיע לשיעורים של מעל 40%, כאשר ככל שהמוכר ממתין יותר, גדל החלק הזכאי ל 20% ושיעור המס יורד. עם תופעה שלילית זו מנסה משרד האוצר להתמודד בדרך של הורדת שיעור המס לשיעור של 20% בלבד שהוא למעשה שיעור מס השבח הכללי החל על יחידים ביחס לקרקעות שנרכשו בשנים האחרונות.
על מנת ליצור אפקט מוגבר המעודד מכירה בתקופה הקרובה, הפחתת המס מכוונת להיחקק כהוראת שעה לתקופה מוגבלת, ככל הנראה עד סוף שנת 2011. ככל הנראה תותנה ההטבה בתנאי נוסף ולפיו המדובר בקרקע עליה מתאפשרת בניה מהירה, בתוך 30 חודש ממועד המכירה. הבעיה עם התנאי האחרון הינו שהטבת המס למוכר תלויה בפעולות שאינן בשליטתו אלא בשליטת הרוכש. כך אם וככל שהרוכש (קבלן) יספיק לסיים את הבניה בתוך פרק זמן קצוב, יזכה המוכר להטבה, ואם לא תישלל מהמוכר ההטבה, על לא עוול בכפו.
המדובר בקושי של ממש בהסתמכות של המוכר על הטבת המס. כמו כן, ומניסיון קודם, קיים חשש שהאוצר יבקש לשמור את הפרש המס אצלו בשלב ראשון ולהעניקו למוכר רק בתוך 30 חודש. לדעתי, התנאה כאמור עלולה לעקר במידה ניכרת את ההטבה למוכרים וליצור חוסר ודאות במועד העסקה ביחס מס הצפוי.
ככלל, ההצעה להעניק הטבת מס לתקופה מוגבלת עשויה בהחלט להמריץ ביצוע עסקאות, וודאי כאשר היא תשולב עם אמצעים נוספים שמטרתם הגדלת היצע. כך לדוגמה, הטבות מס שנחקקו לתקופה מוגבלת ברפורמה משנת 2002 (ואשר עמדו בתוקף עד סוף שנת 2003) השיגו את מטרתן, והובילו לריבוי עסקאות מכירה במשק.
עם זאת, ברפורמה משנת 2002 לא נקבעו תנאים רבים מדי ובפרט לא תנאים עתידיים, וחשוב להקפיד גם הפעם שלא להתנות את הטבות המס בחסמים כבדים מדי, העלולים להוביל להחמצת המטרה.
קק"ל (לע"מ)איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?
הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית
קק"ל אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול.
ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.
מי זאת קק"ל?
מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.
היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.
- עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
- כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
רומן זדורוב התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
