רפק תקשורת ותשתיות מתכננת גיוס של כ-100 מיליון ש'

לפני שבוע הודיעה החברה כי גייסה כ-40 מיליון שקל במניות וכתבי אופציה. הפעם ההגיוס יהיה דרך אג"ח
מערכת Bizportal |

חברת רפק תקשורת ותשתיות (לשעבר: רפק אלקטרוניקה) מתכוונת לגייס עד 100 מיליון שקל באג"ח, כך עולה מדוח חברת מידרוג שבו ניתן הדירוג 2A לאג"ח סדרה 3 של החברה.

בדו"ח חברת מידרוג מצויין כי הקבוצה מציגה איתנות פיננסית משביעת רצון. בשנים האחרונות פעלה רפק ללא חוב פיננסי ולחברה הון עצמי המהווה כ-56% מסך המאזן. בין השיקולים העיקריים לדירוג על פי הדו"ח הם השליטה של רפק במרבית אחזקות החברה, המאפשרת לרפק לכוון את מהלכיהן העסקיים ומחזקת את גמישותה הפיננסית, יכולת יצירת מזומנים פרמננטית מוכחת מאר. אר. ומפעילות הייצוג, אשר התעצמה לאחר רכישת הבעלות בג'נרל מהנדסים ושעשויה לשמש מנוף להפיכת רפק לשחקן פעיל באותו שוק.

רפק, הפועלת בתחומי הביטחון, התקשורת והתשתיות, השלימה לפני שבוע סכום כולל של כ-40 מיליון שקל, כאשר במכרז הציבורי נרשמו עודפי ביקוש, כך ששיעור ההקצאה למזמינים במחיר שנקבע במכרז עמד על 30%.

לאחרונה הודיעה רפק על כניסה לתחום המחשוב. רפק חתמה על הסכם עם קבוצת טק דטה ((Tech Data העולמית לרכישתה של חברת טק דטה (ישראל) בע"מ. תמורת העיסקה מורכבת מתשלום בגובה 30.8 מיליון שקל ומפרעון הלוואות בעלים של טק דטה ישראל, בסך של כ-29.2 מיליון שקל שנוטלת על עצמה רפק.

רכישת טק דטה ישראל מצטרפת להשקעה נוספת שביצעה רפק בשנה האחרונה. בחודש דצמבר 2006 חתמה החברה על הסכם לרכישת 50% ממניות חברת ג'נרל מהנדסים מדיסקונט השקעות תמורת כ-10.25 מיליון שקל.

בעקבות העיסקה מחזיקה רפק ב-100% ממניות ג'נרל מהנדסים, שמייצגת, בין היתר, את קונצרן ג'נרל אלקטריק (GE) האמריקני ומשמשת כזכיינית שלו בישראל מאז 1950. ג'נרל פעילה בתחום התשתיות והאנרגיה, ובתחום זה מוכרת החברה בין היתר טורבינות גז לייצור חשמל.

כמו כן, פועלת ג'נרל מהנדסים גם בשוק האוטומציה לתעשייה, עבורו היא מספקת מערכות בקרה ואוטומציה לתהליכי ייצור בתעשיות שונות, וכן בשוק התאורה המוסדי, במסגרתו היא מוכרת גופי תאורה ומוצרי תאורה נוספים למבני ציבור, חניונים, מפעלים ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.