נסיבות בהן קנס עקב פסילת ספרים יעוכב בשל ערעור
בש"א 3903/05 + 3905/05, ע"ש 1506/05 + 1507/05 י.ש. עבודות רמסע בע"מ נ. אגף המכס והמע"מ
המשיב פסל את ספרי המבקשות, חברות אחיות בשליטה משותפת, והטיל על כל אחת מהן קנס בשיעור של 1% ממחזורן העסקי, וזאת בהתאם לסמכותו בסעיף 95 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן - החוק).
המבקשות הגישו ערעורים על פסילת הספרים והטלת הקנס והן עתרו לבית המשפט לעיכוב הליכי גביית הקנס עד לתום הדיון בשני ערעוריהן שאוחדו.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע פסק
בעוד שהגשת ערעור על שומת עסקאות או תשומות, לפי סעיף 77 לחוק, או הטלת כפל מס, לפי סעיף 50 לחוק, מעכבת את גביית המס השנוי במחלוקת עד לתום בירורו של הערעור - הרי שקנס המוטל עקב פסילת ספרים לפי סעיף 95 לחוק לא יעוכב בשל הגשת הערעור "אלא אם החליט ביהמ"ש אחרת" (סעיף 95 (ג) לחוק).
בפסיקה שנפסקה לענין זה נקבעו מבחנים שונים לחריגים בהם יורה בית המשפט על עיכוב תשלום הקנס.
העיקרי שבהם הינו בבחינת טיב הטענות שבערעור כנגד החלטת המשיב לפסול הספרים ולהטיל הקנס, וסיכוייו הלכאוריים בערעור. נטל השכנוע בענין זה חל על המערער.
בביקורות שערך המשיב בספרי המערערות, התברר כי המערערות לא ניהלו ספר תנועת מלאי, לא ניהלו ספר כניסת טובין, לא ניהלו ולא רשמו תעודות משלוח ולא ניהלו רשימות מלאי לסוף שנות המס נשוא הביקורת. כמו כן חשבוניות שקיבלו מספקים לא הכילו את פריטי הכמויות שסופקו ואת מחירי היחידות. בחלק מהחשבוניות שהוציאו המבקשות ללקוחותיהן אין פירוט ההובלות והכמויות שבוצעו, לא נוהלו ספרי הזמנות מספקים וספרי הובלות ללקוחות.
מחדלים אלה נושאים לכאורה על פניהם אופי מהותי וכשל של ממש באשר לעצם היכולת לבדוק את נתוני המערערות ועולים הם לכאורה כדי הצדקת ההחלטה לפסול הספרים ולהטיל הקנס.
בבקשות שהגישו, מסתפקות המבקשות באמירות סתמיות לגבי נסיונן בעבר עם המשיב והדרך בה רגילות היו לנהל עסקיהן, או כי המחדלים שחדלו בניהול הספרים אינם עולים כדי סטיות מהותיות מדרישת התקנות.
המבקשות לא צירפו תצהיר לאף אחת משתי הבקשות ואף לא צירפו מסמך כלשהו בנסיון לתמוך, ולו גם לכאורה, בטענותיהן הסתמיות הלא מפורטות והלא מבוססות.
בנסיבות אלה, אין כל עילה לחרוג מהכלל הקבוע בסעיף 95(ג) לחוק ולפיו אין בהגשת הערעור על החלטת הפסילה והטלת הקנס כדי לדחות את הקנס או לעכבו.
הבקשות נדחו. המבקשות חויבו בהוצאות בסכום של 3000 ₪.
ניתן ביום 7.7.2005 בפני: כבוד השופט י. אלון.
ב"כ המבקשות: עו"ד י. רוג; ב"כ המשיב: עו"ד אזולאי.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
