סאמיט רכשה 25 בניינים בגרמניה בכמיליארד שקל

הבניינים ב-12 מיקומים שונים ברחבי גרמניה, מושכרים לתקופות של 10-17 שנים (12 שנים בממוצע, מהיום). השטח המושכר הכולל של נכסים אלה מסתכם בכ-170 אלף מ"ר
דרור איטח |

חברת סאמיט, שבשליטת איש העסקים זוהר לוי, דיווחה הבוקר על השלמת עסקאות לרכישת נכסים מניבים בגרמניה, בתמורה כוללת של כמיליארד שקל. הנכסים מושכרים במלואם לחברת דויטשה טלקום.

מדובר ב-25 בניינים ב-12 מיקומים שונים ברחבי גרמניה, המושכרים לתקופות של 10-17 שנים (12 שנים בממוצע, מהיום). השטח המושכר הכולל של נכסים אלה מסתכם בכ-170 אלף מ"ר, על קרקעות של כ-220 אלף מ"ר. הנכסים האמורים משלבים שטחי משרדים ושטחים טכניים, המשמשים את דויטשה טלקום בפעילותה.

העסקאות החדשות בהן התקשרה החברה, באמצעות חברת בת ייעודית, כוללות הסכם לרכישה של כ-95% ממניות חברה בלוקסמבורג, שבבעלותה 22 בניינים שונים ב-10 ערים בגרמניה, שנרכשו מבנק אירופאי גדול. מלוא התמורה בגין עסקאות אלה כבר שולמה למוכר.

במקביל, התקשרה סאמיט, באמצעות חברת בת ייעודית, בהסכם לרכישת 95% ממניותיה של חברה אחרת, שבבעלותה שני בניינים נוספים ממוכר אחר. הסכם זה מותנה במספר פרטים פורמאליים והוא צפוי להתבצע סופית במהלך החודש. התמורה בגין הסכם זה הופקדה במלואה בנאמנות עד להשלמת ההליכים הפורמאליים.

התמורה הכוללת ששולמה עבור החברות שנרכשו בעסקאות החדשות הנ"ל מסתכמת בכ-900 מיליון שקל ומומנה באמצעות בנק אירופאי. במסגרת מימון העסקאות הנ"ל ביצעה החברה מימון מחדש של נכס אותו רכשה לפני כחודשיים, המושכר אף הוא לדויטשה טלקום, כך שהיקף הנכסים הכולל מסתכם בכמיליארד שקל.

סך כל המימון לכלל נכסי החברה המושכרים לדויטשה טלקום מסתכם בכ-910 מיליון שקל, בהלוואות ללא זכות חזרה לחברה (non recourse), לתקופה של 7 שנים, הנושאות ריבית בשיעור שנתי ממוצע של כ-4.7%. יתרת סכום הרכישה של הנכסים האמורים מומנה ממקורות החברה.

ההכנסות השנתיות הממוצעות מכלל הנכסים המושכרים לדויטשה טלקום, נטו לאחר הוצאות ניהול ותחזוקה, על פני תקופת השכירות, צפויה להסתכם בכ-81 מיליון שקל, המהווים תשואה ממוצעת של כ-8.1% על ההשקעה הכוללת בנכסים אלו. החברה מעריכה כי יתרת תזרים המזומנים השנתי העודף, נטו, לאחר כל ההוצאות תסתכם בסך של כ-13.5 מיליון שקל לשנה, בממוצע.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריוט (צה"ל)פטריוט (צה"ל)

ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית

וגם - 10 דברים שצריך לדעת על הפטריוט

רן קידר |
נושאים בכתבה טילי פטריוט

בואינג משלשת ייצור רכיבי פטריוט על רקע ביקוש עולמי שיא. החברה האמריקאית נערכת לקפיצה דרמטית בהזמנות ומקימה מתקן חדש - התעשייה הביטחונית הישראלית צפויה להרוויח גם היא מהביקושים למערכות הגנה. 

חברת בואינג הודיעה כי היא צופה עלייה חדה במספר מערכות ההנחייה (seekers) שהיא מספקת עבור טילי הפטריוט, מערכת ההגנה האווירית האמריקאית. מדובר בשילוש קצב האספקה על רקע דרישה עולמית גוברת למערכות הגנה מתקדמות, בעיקר באירופה.

מתכוננים לביקוש: מתקן חדש ומעבר לייצור מואץ

בהתאם לתחזיות הביקוש, בואינג הקימה מתקן ייעודי חדש בשטח של כ-4,000 מ"ר שנועד לתמוך בהרחבת כושר הייצור של רכיבי ההנחיה. סטיב פארקר, ראש חטיבת ההגנה והחלל של בואינג, ציין במהלך תערוכת התעופה בדובאי כי החברה "זיהתה את העלייה בביקושים עוד לפני שהלקוח עצמו פנה", וכי היא נערכת לתקופה של פעילות אינטנסיבית. המהלך מגיע על רקע סיום שביתה ממושכת במפעלי החברה בסנט לואיס, מיזורי – שם מיוצרים חלק מהרכיבים הקריטיים. בעקבות סיום השביתה, החברה נוקטת גישה מדודה בפתיחת קווי הייצור שנפגעו.

מערכת הפטריוט נמצאת בשירות נרחב בכמה מהמדינות המרכזיות של נאט"ו, לרבות גרמניה, פולין, הולנד ורומניה. בשנה האחרונה הביקוש למערכות אלו קפץ משמעותית, בעיקר בשל החשש באירופה מהמשך תוקפנות רוסית. בנוסף, מערכות הפטריוט נמצאות בשימוש אינטנסיבי באוקראינה, כחלק מהמאמץ ליירט טילים בליסטיים ורחפנים איראניים.

במקביל, גוברת הדאגה ברחבי העולם מהתעצמות המתיחות במספר מוקדים נוספים. באירופה, החשש המרכזי נוגע לא רק ללחימה הפיזית באוקראינה אלא גם לממד ההיברידי של המלחמה, לרבות מתקפות סייבר, הפצת דיסאינפורמציה וניסיונות לערער יציבות פוליטית במדינות החברות בנאט"ו. המתיחות סביב הגבולות המזרחיים של אירופה והאיום מפני חדירה של גורמים עוינים אל תוך שטח האיחוד האירופי מגבירים את הדרישה לפתרונות הגנה מתקדמים.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב

על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'

רן קידר |

תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.

"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.


"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.


"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.

ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.