"גלאסבוקס תמשיך להיות ישראלית, מטרת הקרן היא להמשיך לפתח את החברה"
חברת גלאסבוקס עומדת לקראת מחיקת מניותיה מהמסחר בבורסה. החברה עדכנה הבוקר כי אמש נחתם הסכם מול אליקורן גלקסי, חברת בת של אליקורן ונצ'ר פרטנרס (Alicorn Venture Partners ), קרן המתמחה בהשקעה בחברות טכנולוגיה. המחיקה מהמסחר תתבצע באמצעות מיזוג משולש הופכי לתוך חברה פרטית של הקרן תמורת תשלום של כ-150 מיליון דולר (כ-550 מיליון שקל) בכפוף להתאמות שונות. את החברה ימשיכו להוביל המנכ"ל ירון מורגנשטרן וצוות ההנהלה הקיים.
בשיחה עם ביזפורטל אומר מנכ"ל החברה ירון מורגנשטרן כי "מדובר במשקיע בריטי, קרן, שנמצאת כבר המון זמן בחברה. הם זיהו את הפוטנציאל הגדול, בעיקר בתחום ה-AI, את הטאלנט שיש בחברה, וכמובן את בסיס הלקוחות המאוד חזק, שכולל בין השאר שבע מהבנקים הגדולים בעולם, חברות ביטוח וטלקום".
הם לא חוששים מהמצב בישראל?
"לא. הם לא חוששים מזה שהחברה ישראלית ומדובר לדעתי בבשורות מאוד טובות, לנו ובכלל לשוק ההייטק המקומי".
הבסיס של החברה ימשיך להיות בישראל?
"כן. הקרן לא מתכננת לעשות שום שינויים התלויים במיקום של יחידות החברה השונות. בסך הכל צריך לזכור שמטרת הקרן היא רק להמשיך לפתח את החברה. אין להם כוונה לצמצם אלא להיפך, להשקיע בהמשך הצמיחה שלנו".
איך המעבר לחברה פרטית ישפיע עליכם ?
"לדעתי בעולם של היום, של ריביות גבוהות, הסנטימנט של המשקיעים בחברות ציבוריות מוטה יותר לכיוון של רווחיות ופחות לכיוון של השקעות לטווח ארוך. אז כחברה פרטית נוכל לייצר איזון קצת אחר שמוטה יותר לכיוונים של צמיחה והשקעה לטווח בינוני וארוך ופחות מתמקד בהגעה לרווחיות כל רבעון".
- 448 מיליון דולר לפלנטיר: הצי האמריקאי מטמיע מערכת AI לניהול תחזוקת צוללות
- Shapes מגייסת 24 מיליון דולר לניהול עובדים בעידן הבינה המלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניית גלאסבוקס רשמה עלייה של 115% בשנה האחרונה אולם מאז החלה להיסחר בבורסה לפני כ-3 שנים המניה רשמה ירידה של כ-60%.
הסיבה העיקרית להשקעה של הקרן - עובדי החברה
גלאסבוקס מספקת שירותים מבוססי תוכנה המשמשת לניטור פעולות משתמשים וניתוח מידע באמצעות טכנולוגיות של ביג דאטה ולמידת מכונה, וזאת דרך רכישת רישיון שימוש במערכת שלה לכ-300 לקוחותיה כיום, בהם תאגידים בינלאומיים בתחומי הבנקאות, ביטוח, טלקום, קמעונאות, טכנולוגיה ועוד. החברה מעסיקה כ-300 עובדים בישראל, באנגליה ובארה"ב ופועלת בכ-20 מדינות ברחבי העולם.
ציינת בהודעה לעיתונות שלאחר שתהיו חברה פרטית "הסכם הרכישה יאפשר השקעה משמעותית במוצרי ה-AI החדשניים שלנו ובמוצרים פורצי הדרך שפיתחנו..." אתה יכול לפרט?
"כן. מה שאנחנו עושים למעשה זה עוזרים ללקוחות שלנו לשפר את חוויית הלקוח בעולם הדיגיטלי. אנחנו עוזרים ללקוחות שלנו להבין איפה הלקוחות שלהם מתקשים במהלך הגלישה והשימוש בערוצים הדיגיטליים. אנחנו עושים את זה על ידי איסוף מאוד בטוח, ששומר על ביטחון המידע, ומדובר בכמויות עצומות של מידע, ואז נותנים ללקוחות את היכולת לשפר כמעט בזמן אמת את חוויית הגלישה של הלקוחות שלהם. כבר השנה שחררנו חלק מהפתרונות האלה וכמובן שיש לנו עוד הרבה פתרונות בצנרת. הרכישה תאפשר לנו להאיץ את הפיתוח של פתרונות מבוססים AI".
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
מה העובדים חושבים על העיסקה והמחיקה מהבורסה? למשל עובד שנכנס לחברה לפני חצי שנה או שנה וקיבל אופציות ששוות היום הרבה יותר, האם הוא יכול לממש אותן?
"יש כמובן עובדים שיוכלו לממש את האופציות שלהם כחלק מהליך המכירה והמעבר לחברה פרטית. אבל צריך להבין שזה גם אינטרס של הקרן להשאיר את העובדים שמחים ומרוצים בחברה, אז הקרן דואגת גם לעובדים ושהם ימשיכו להיות שותפים להצלחה העתידית של החברה. זאת בעצם הסיבה העיקרית להשקעה שלהם - העובדים בחברה".
אני יודע שבעולם של היום בכלל, ובמדינה כמו ישראל בפרט, קשה מאוד לדעת מה יהיה מחר. אבל בכל זאת, איפה אתה רואה את החברה בעוד 5 שנים?
לדבריו, "אנחנו עדיין רחוקים מלממש את הפוטנציאל של החברה. המעבר לחברה פרטית יאפשר האצה של הצמיחה. יש לנו בסיס מאוד טוב ואנחנו מאמינים שנמשיך להיות חברה מובילה בתחום שלנו".
בגלאסבוקס שולטות כיום 3 קרנות - אייבקס ישראל, ברייטון פארק ואפדאטה פרטנרס. ביחד יש להן יותר מ-50% מהמניות. לדעתך המשקיעים יאשרו את העסקה או שהקרן תיאלץ לשפר את ההצעה?
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
