טסלה
צילום: טסלה
דוחות

טסלה עקפה את הצפי בשוק עם רווח של 1.86 ד' למניה

ההכנסות הסתכמו ב-13.757 מיליארד דולר. האנליסטים העריכו כי הרווח יעמוד על 1.5 ד' למניה בעוד ההכנסות יהיו ברמה של 13.9 מיליארד ד' (אחרי עלייה בתחזית בחודש האחרון)
איתי פת-יה | (4)
נושאים בכתבה טסלה

חברת הרכב החשמלי TESLA INC (TSLA) של היזם אילון מאסק עקפה את תחזיות האנליסטים לרבעון השלישי של השנה כשהציגה רווח Non-GAAP בן 1.86 דולר למניה על הכנסות של 13.757 מיליארד דולר. בשוק העריכו כי הרווח יהיה ברמה של 1.5 דולר למניה על הכנסות בהיקף של 13.9 מיליארד דולר. התחזית עלתה בחודש האחרון (מכ-13.5 מיליארד דולר) ונראה שהאנליסטים התלהבו יתר על המידה. בכל מקרה, המניה נחלשת בכ-15 לאחר סגירת המסחר.   

בתקופה המקבילה אשתקד החברה דיווחה על רווח מתואם של 0.76 דולר למניה על הכנסות בסך 8.77 מיליארד דולר. על פני הנתונים ההם, מדובר בגידול של 145% וצמיחה של 57%.

279 מיליון דולר מתוך ההכנסות ברבעון השלישי הגיעו ממכירות קרדיטים רגולטורים על הפחחת זיהום (את ההטבות שטסלה מקבל כיצרנית רכבים חשמליים היא מוכרת ליצרניות המזהמות - בעיקר באירופה שם יש לעמוד בתקנים מחמירים יותר כדי להמנע מקנסות). מדובר בירידה של 30% על פני הנתון שנה קודם לכן.

הרווח התפעולי בתקופה עלה ב-148% לסך של כ-2 מיליארד דולר וה-EBITDA המתואם צמח ב-77% לסך של 3.02 מיליארד דולר. שולי הרווח התפעולי היו 14.6%, מעבר למה שחזתה החברה עצמה (10-13%). במכתב למשקיעים ציינה טסלה כי הישג זה מגיע על אף תמהיל המכירות ברבעון שנטה לטובת הדגמים הפחות יקרים והרווחיים פחות. היא הסבירה כי ההתייעלות בעלות הייצור קיזזה את השינויים הללו בתמהיל המכירות.

עוד שופר שיעור הרווחיות הגולמית מ-20.8% בתקופה המקבילה ל-23.3% כעת. החברה יצרה ​237,823 מכוניות בשלוש החודשים עליהם דיווחה, עליה של 64% מול התקופה המקבילה. מבחינת מסירות מדובר ב-241,391 כלי רכב שנמכרו, גידול של 73% בסעיף זה מול הרבעון השלישי של 2020.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רונן 21/10/2021 20:20
    הגב לתגובה זו
    עם רווח נקי מעל 1.6 ביליון דולר וצפי לחמישה רבונונים הבאים שכל אחד יהיה טוב מקודמו נתגעגע למחיר של 900 דולר למניה. היום עלתה המניה ביותר מ3%
  • 2.
    עד סוף השנה יכולה לחצות את ה 1000 (ל"ת)
    אחד 21/10/2021 09:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רק מכפיל 400 (ל"ת)
    בן 21/10/2021 00:04
    הגב לתגובה זו
  • משקיע 21/10/2021 09:42
    הגב לתגובה זו
    חמוצים תקנו את המניה לא מאוחר מדי
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.