לראשונה זה עשורים: אפשרות ממשית להסלמה בין שתי אויבות היסטוריות. בשבוע שעבר התבטאה ראש ממשלת יפן,סנאא טקאיצ'י, באופן חריג ואמרה בוועדה פרלמנטרית כי אם יתפתח מצב חירום בטייוואן עם שימוש "בספינות מלחמה ושימוש בכוח, אז זה עלול להוות מצב המאיים על הישרדותה של יפן, לא משנה איך מסתכלים על זה. המצב בטייוואן הפך להיות כה חמור שעלינו לצפות לתרחיש הגרוע ביותר."  מדובר בשבירה של מדיניות עמימות אסטרטגית שהחלה ביפן במשך עשורים, מהלך שמעורר תגובות זועמות מצד סין ומעצים את החששות מפני התנגשות אזורית שיכולה לערער את היציבות במזרח אסיה כולו. כעת עולה כי סין אינה מתכוונת להישאר אדישה למה שהיא תופסת כפרובוקציה יפנית מסוכנת. משרד ההגנה הסיני הזהיר במפורש כי יפן תיתקל בניצחון מוחץ אם תתערב בסוגיית טאיוואן.
סין, כידוע, רואה בטייוואן כשטח שלה ואינה מכבדת את הריבונות הטייואנית באי. טייוואן היא מדינת אי דמוקרטית עם תעשיית שבבים, מהגדולות בעולם, וכעת עומדת בפני איום ממשי של סין לכיבוש האי. סין הבהירה כי לא תהסס להשתמש בכוח כדי לכבוש את האי, למרות איומי הנשיא טראמפ על ההשלכות שתספוג אם תתקוף.

לאור ההסלמה ביחסה של סין כלפי טייוואן, יפן משנה את גישתה ולא בהצהרות בלבד. דוח ההגנה היפני האחרון מזהה את הפעילות הצבאית הסינית המואצת סביב טאיוואן כאיום מרכזי, ומצהיר כי האזור נכנס לעידן משברי חדש. בקרב הציבור היפני ישנה תמיכה גוברת בעמדה הנחרצת הזו, כאשר כמעט מחצית האזרחים תומכים בהתערבות יפנית במקרה של עימות סביב טאיוואן. אך ההתפתחות המדאיגה ביותר היא ההצעה מטוקיו לבחון רכישת צוללות מונעות גרעינית, צעד שמסמן אולי שינוי אמיתי במדיניות האנטי-גרעינית הקדושה שמחזיקה יפן מאז תום מלחמת העולם השנייה. שר הביטחון שינג'ירו קוימזומי הצהיר בגלוי כי כל האופציות פתוחות, כולל שימוש בכוח גרעיני לצוללות, מהלך שעורר גל של זעם בבייג'ין.

התגובות אינן נשארות במישור המילולי בלבד, שכן הצי הסיני מגביר את שליחת ספינות משמר לחופי האיים היפניים השנויים במחלוקת, והפעילות האווירית סביבן מתגברת. מצב זה מעיד על כך שהמשבר נתפס על ידי שני הצדדים לא כהצהרות תקשורתיות בלבד אלא כבעל פוטנציאל ממשי לפעולה צבאית, והופך את יפן לאחד השחקנים המרכזיים בזירת המתח המחמירה עם סין.

• המניה שנפלה 11% בגלל המתיחות בין סין ליפן
• סין מתריעה בפני סטודנטים לדחות תכניות לימודים ביפן
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אויבות היסטוריות שהפכו לבעלות ברית כלכליות

היחסים בין יפן לסין נושאים עד היום את צלקות העבר הטראומטי של מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה ביצעה יפן הקיסרית פלישה אכזרית לסין והותירה אחריה מיליוני הרוגים ופצועים. ההערכות מדברות על כשבעה עד עשרים מיליון הרוגים סינים במהלך התקופה הקולוניאלית היפנית. זיכרון הזוועות הללו חרוט עמוק בתודעה הסינית, ובייג'ין לא מהססת להשתמש בו ככלי פוליטי בכל פעם שהיחסים עם טוקיו מתחממים.

בפגישה בין נשיא דרום קוריאה לי ג’אה מיונג ונשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד, הוסכם על שיתוף פעולה נרחב בתחום הביטחוני הכולל פיתוח משותף, ייצור מקומי ויצוא משותף למדינות נוספות. לאחר הפגישה אמר ראש הצוות של הנשיא, קאנג הון סיק, לכתבים לאחר הפגישה כי "הקמת שרשרת בעלת ערך ומקיפה זו, תגדיל את הסיכויים של חברות הביטחון שלנו להשיג עסקאות בשווי של יותר מ-15 מיליארד דולר".
מדובר במתווה שנועד להעניק לשותפות האזוריות תחושת מעורבות ישירה בפרויקטים שמקורם בסיאול, וזה כנראה אחד הכלים שמסבירים את העניין המתגבר במטוס הקרב הדרום קוריאני KF 21. כבר באפריל נציגי חיל האוויר האמירתי ביקרו במפעלי הייצור של המטוס בדרום קוריאה ואחד המפקדים אף השתתף בטיסת מבחן, מה שמעיד על רצינות הכוונות.

המזרח התיכון מתחמש

העניין של האמירויות אינו מתרחש בוואקום. סעודיה חתמה בשנה האחרונה על עסקה חסרת תקדים עם ארצות הברית בשווי של כ-142 מיליארד דולר, שהיא הגדולה ביותר בהיסטוריה של שיתופי פעולה צבאיים אמריקאיים. העסקה כוללת מטוסי F15, מערכות הגנה אוויריות, גרעין אזרחי  וכן שיתופי פעולה רחבי היקף בתחום התעשייה הביטחונית. במקביל, סעודיה הציבה שוב את עצמה כיעד אסטרטגי לייצוא נשק, מדובר בעדות לכך כי מדינות המפרץ אינן מסתפקות בעדכון של מערכות קיימות, אלא פועלות לכיוון שדרוג כולל של כוח ההרתעה, בין השאר בעקבות המתיחות באזור והעובדה שאין להן מענה בהיקפים דומים מצד הסכמי ההגנה המסורתיים. בנוסף, סעודיה חתמה באחרונה על שורה של הסכמים עם דרום קוריאה הכוללים מערכות הגנה מתקדמות ומעין מסגרת לשיתוף פעולה מתמשך. נראה כי אירועי השנים האחרונות מדגישים עד כמה האזור רגיש לאירועים ביטחוניים שעלולים לפרוץ בכל רגע נתון. נתונים עדכניים מצביעים על כך שאזור זה אחראי לכ-27% מסך יבוא הנשק בעולם בשנים 2020-24. הרבה מהבקשות עוסקות במטוסים קרביים (כ-43% מכלל היבוא באזור), ספינות (20%), וטילי הגנה (16%). מדינות כמו קטאר קפצו ביבוא הנשק ב-127%בין 2015 ל-2024. זו אינה רק התחמשות רגילה אלא השקעה אסטרטגית. 

במקביל נראה שגם קטאר ובחריין בוחנות אפשרויות נוספות לשדרוג מערכי ההגנה שלהן, וזה מצביע על כך שהאזור כולו נע לכיוון של הרחבת יכולות צבאיות. עם זאת, ההתחמשות אינה ייחודית למדינות המפרץ בלבד. נראה שכל האזור נע לקראת רמת חימוש גבוהה יותר, בין אם בגלל המתיחות הגוברת במרחב ובין אם בשל מגמות גלובליות בתחום ההגנה. כנראה שאחת הסיבות למומנטום של דרום קוריאה באזור היא היכולת שלה לספק מוצרים בקצב מהיר יחסית, כולל במחירים שנחשבים תחרותיים לעומת יצרניות מערביות ותיקות.

• ארה"ב אישרה מכירת שבבי אנבידיה לאיחוד האמירויות
• אדנוק מציעה לאיחוד האירופי ויתורים בדרך לרכישת קובסטרו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

באשר לישראל, המדינה רשמה בשנת 2024 שיא בהיקף יצוא הנשק: לפי הדיווחים הייצוא הגיע לכ-14.7 מיליארד דולר, עלייה של כ-13% בהשוואה לשנת 2023. יותר ממחצית מהעסקאות כללו מערכות הגנה אוויריות והתקפות, הן כלי טיס והן טילים ואמצעי סייבר. בנוסף, חלק ניכר מהעסקאות בוצע עם מדינות אירופה ובחלקן גם עם מדינות המפרץ שרואות בישראל מקור לטכנולוגיה מתקדמת. הנתון הזה משקף כי ישראל ממנפת את היכולות הביטחוניות שלה גם בשוק היצוא וזאת בתוך אווירה אזורית מורכבת.