וול סטריט
צילום: iStock

שור או דוב? מה האינדקטורים הכלכליים צופים לוול סטריט

כלכלה מסתכמת בסטטיסטיקה שבאמצעותה יוצרים תחזיות עתידיות: 11 האינדקטורים שמנבאים בועה בשווקים הפיננסים: יחס שילר, מדד באפט, מאזן הפד, מרווח ה-Margin ועוד?

אור צרפתי | (20)

12 שנים של שוק שורי, SPAC  מאניה, הנפקות שהוכפלו ביום המסחר הראשון, צבא של סוחרים חובבנים, ו-15% הפך לתשואה שבועית- מרגיש כמו שפע לא הגיוני שמעורר אזעקות עבור אלו שזוכרים את בועת הדוט קום בסוף שנות ה-90. למרות תיקון חד שלמעלה מ-30% במהלך חודש מרץ 20, ה-S&P 500 זינק כמעט ב-300% במהלך עשר השנים האחרונות. בעשר השנים שקדמו לקריסת הדוט קום התשואה הייתה דומה, רק שלאחר מכן השוק ירד בכ-40% במשך שנתיים. מבין 11 האינדיקטורים העיקריים לבחינת בועות שוק ובהשוואה לבועת הדוט קום, 2021 דוב או שור? 

 

מדד שילר על S&P 500- דוב 

מדד שילר בודק את הרווחים ביחס לשווי החברות, מעין מכפיל רווח משוקלל שמנקה תנודתיות במחזורי עסקים. ככל שציון המדד נמוך יותר, כך צפוי שמשקיעים ישיגו תשואה גבוהה יותר במהלך 20 השנים הקרובות. היום אנחנו נמצאים בנקודה בה מדד שילר שווה ל-35, ולמרות שהמדד לא תלול כפי שהיה לפני 20 שנה, מכפיל שילר של ימינו נמצא ברמתו הגבוהה ביותר במהלך 20 השנים האחרונות. הממוצע הרב שנתי עומד על כ-16.8 וממוצע 20 השנים האחרונות עומד על כ-26. 

 

סנטימנט ״האגודה האמריקאית למשקיעים פרטיים״ (AAII)- שור

המדד של ה-AAII נבדק באמצעות שאלון פשוט, בו שואלים מנהלי הארגון את חבריהם האם הם שוריים, דוביים או נייטרלים? האגודה למשקיעים פרטיים היא ארגון ללא מטרות רווח, שקבעו כי המדד פועל בעיקרון הפוך- ככל שהסנטימנט השורי גדול יותר, כך עולה הסכנה לתיקון חד. על בסיס הסקר האחרון שפורסם, שנת 2021 מנצחת את בועת הדוט קום. 

 

מדד ה-VIX- דוב

מדד ה-VIX משקף את ממוצע סטיות התקן שגלומות במחירי האופציות. ככל שסטיות התקן גבוהות יותר, המשמעות היא שהשחקנים המקצועיים לוקחים בחשבון ירידות חדות יותר. לכן זה נקרא מדד הפחד. תראו מה קרה ל-UVXY במרץ 2020 ותראו איך היא עלתה בשבוע האחרון. כאמור, אם גל גדול של פחד ישטוף את השווקים, השורטיסטים ינצחו במשחק. למרות שהמדד ירד בכ-40% במהלך השבועיים האחרונים, בתום חודש פברואר שבר המדד את שיא ה-33 בזמן בועת הדוט קום כאשר נסחר ברמה של 37. 

ריכוזיות בשווי השוק של ה- S&P 500- דוב

הודות לזינוק שראו המניות הטכנולוגיות בשנה האחרונה, הריכוזיות במדד הסנופי נמצאת בשיא כל הזמנים, מה שהופך את תעודות הסל העוקבות אחר המדדים ומייצגות שווי של טריליוני דולרים, למסוכנות יותר וחשופות הרבה יותר לתנודתיות של חברות בודדות. כיום מניות ה-FAANG יחד עם טסלה מהוות למעלה מ-23% מסך שווי השוק של מדד S&P 500. בשנת 2000 חמשת הגדולות: מיקרוסופט, ג׳נרל אלקטריק, סיסקו, אינטל ואקסון, היוו כ-18% ״בלבד״ משווי השוק של ה- S&P 500. 

 

שיעור החיסכון הפרטי- שור 

מדד זה בודק בפועל ״כמה כסף אנשים מבזבזים לעומת הכנסתם הפנויה״, וכאשר אנשים חוסכים פחות יש יותר כסף בשווקים. לאור היעדר ההזדמנויות לבזבוז בעקבות המגפה, שיעור החיסכון של הציבור האמריקאי עלה לכ-14% לעומת כ-4.5% בלבד במרץ 2000. כאשר השפעות המגפה יפחתו והחיים יחזרו למסלולם, הוצאות הצרכן צפויות לעלות בחזרה ואפילו ב-״ריבית״, כלומר בשורות טובות לכלכלה וגם לשוק המניות. אם כי וול סטריט כבר נהנת מ-״עושר צרכני״ מוגבר. 

 

 

הנפקות ראשונות לציבור- דוב

זהו אולי סימן ההיכר לטירוף הספקולטיבי בזמן בועת הדוט קום. משנת 1995 ועד ל-1999 כ-500 חברות הפכו לציבוריות בכל שנה. שנת 2020 סגרה 538 IPO, כולל 248 SPAC. תשואת היום הראשון הממוצעת, כולל זאת של Airbnb ו-DoorDashעומדת על כ-35% לעומת 75% בממוצע בשנת 1999. עם זאת, תשואות הספאק שמשקפות עלייה עוד לפני ההנפקה, הורידו את הממוצע. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

מדד באפט- דוב

המדד של באפט״ כפי שהוא מכונה בוול סטריט, נקרא על שמו של גדול המשקיעים, וורן באפט, אשר משתמש באינדיקטור כאשר הוא מתלבט כיצד להשקיע את המיליארדים הרבים שלו. בסה״כ מדובר בהגיון, השווי הכולל של מדד Wilshire 5000, המדמה את השווי המצרפי של שוק המניות, לחלק לתמ״ג, נתון שנתפס כמשקף את שווי הכלכלה הריאלית. ״אם היחס מתקרב ל-200% כפי שהיה בשנים 1999-2000- אתם משחקים באש״ אמר באפט. הנתונים מוצגים כיחס פחות 1 (95%=195%).

 

יחס Put/Call- דוב

היחס מודד את נפח האופציות Put, כלומר המשקיע חושב שהמניה תרד, לעומת נפח אופציות Call שנרכשות על ידי משקיעים שוריים. לרוע המזל, רוכשי האופציות הם משקיעים גרועים, ולפי ה-CBOE כ-90% מרוכשי האופציות מפסידים כסף. מכאן, שיחס Put/Call עובד בכיוון ההפוך, אם נפח אופציות ה-Call גבוה מנפח אופציות Put הוא מוריד את היחס ומאותת על סיכון בשווקים. נכון להיום, יחס זה עומד בדומה ליחס שנרשם במרץ 2000, שיא הטירוף ברכישות מניות האינטרנט.  

מרווח ה-Margin (חוב) לעומת מזומן בחשבונות הלקוחות הפרטיים- דוב

המרווח הגיע לאחרונה לשיא של 778 מיליארד, פי 37 לעומת 21 מיליארד במארס 2000. הסיבות לכך הן ברורות, הריבית הממשלתית תקועה סביב ה-0, וכן ריבוי של ברוקרים עם עמלות נמוכות שמעודדים את המגמה. עם זאת, על מה שבאמת חשוב להסתכל הוא יחס Margin/Cash, שנכון להיום עומד על כ-72% יותר חוב מאשר מזומן, לעומת 79% בשיא של בועת הדוט קום. אחת מן הטענות שנשמעו בפרשת גיימסטופ היא הפחתת יחס ה-Margin לסוחרים קטנים, וכי כמות החוב הגדולה שיכולים לקחת משקיעים היא אחת הסיבות לשיגעון סביב המניה. 

 

מאזן הפדרל ריזרב- שור 

הודות לגישתו של יו״ר הפד, ג׳רום פאואל, הבנק המרכזי רוכש אגרות חוב וניירות ערך מגובי משכנתאות בהיקף של כ-120 מיליארד דולר בכל חודש. כך, שבניסיון לאושש את הכלכלה מאזן הפד זינק ביותר מ-3 טריליון דולר אל שיא כל הזמנים, פי 13 מהמאזן בשנת 2000. כיום נכסי הפד מסתכמים בכ-35% מהתמ״ג לעומת כ-4.5% מהתמ״ג לפני 20 שנה. עד כה האינפלציה נותרה בשליטה, עם כי הריבית על אג״ח ארה״ב עלתה השבוע אל מעל ל-1.3% ומעררת את מצבו של השוק. 

 

הריבית הפדרלית- נייטרלי

הכלכלה הקנייסיאנית,  קבעה כי לריבית הממשלתית קיים מתאם הפוך עם שוק המניות, זה נראה די ברור כ-100 שנים לאחר שפותחה התאוריה בזמן השפל הגדול. אין ספק שהמחויבות של הפד לשמור על ריביות נמוכות סייעה לשווקים ודחפה את המניות למעלה במשך יותר מעשור. כיום שוק המניות רגיש מאי פעם לשינויים בשיעורי הריבית. 

 

אם מסכמים את הדברים, המדדים מצביעים על כך שאנחנו נמצאים בשיאה של הבועה הכלכלית. זוהי לא הבועה של שנת 2021, הבועה היא תוצאה של 20 שנות מדיניות מוניטרית בזבזנית עם מטרה אחת ברורה- להקפיץ את הכלכלה למעלה. לכאורה המטרה מקודשת, אך מדיניות חסרת גבולות של בנקים מרכזיים והשימוש בכלים הכבדים ביותר שיש לכלכלה המוניטרית להציע, הובילו למצב שנגמרה התחמושת. המסקנה היא ברורה, גורל השווקים תלוי אך ורק בפד, בטח לא בהתנהגות רציונלית של השקעה. מה יעשו הבנקים המרכזיים במשבר הבא? 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    העליות ימשיכו 19/02/2021 20:43
    הגב לתגובה זו
    עד שלא תגמר סופית הקורונה הפד ימשיך להזרים כסף והשוק יעלה.
  • 17.
    אני בשורט על 18 ישראליות במעוף (ל"ת)
    יוסי 18/02/2021 14:23
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    in short, I like the stock (ל"ת)
    דחליל 18/02/2021 13:07
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    דוד הגנן 18/02/2021 11:57
    הגב לתגובה זו
    כל כתבה מדברת כמו תמיד על העבר.השוק היום לא מתנהג לפי שום חוקיות אלא רק לפי המציאות ובמציאות היום אין אלטרנטיבה להשקעה חוץ משוק המניות !!!
  • 14.
    קניתי אתמול 75 פוטים עלו ויעלו (ל"ת)
    יארמי 18/02/2021 11:37
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    הבועה כבר מתפוצצת. (ל"ת)
    מכאל 18/02/2021 11:37
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    קניתי 240 פוטים הם טוטוים (ל"ת)
    פאוזייה 18/02/2021 10:21
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    קנו פוטים ותגידו איזה שוק (ל"ת)
    ראני 18/02/2021 10:21
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    רק פוטים קניתי 2000 רווחים יפים (ל"ת)
    יותם פאפו 18/02/2021 10:07
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    שורטים זה המענה (ל"ת)
    דניאל 18/02/2021 10:03
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    השווקים גמרו רק פוטים (ל"ת)
    רוני 18/02/2021 10:03
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    פוטים הם תותים (ל"ת)
    דניאל 18/02/2021 10:03
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    כשהאמריקאי יחזור לבזבז, הוא ראשית כל יממש רווחים. נקודה (ל"ת)
    פוקסי 18/02/2021 09:29
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    נגידים מטורפים 18/02/2021 07:21
    הגב לתגובה זו
    נכסים
  • 4.
    סקירה מקיפה וחשובה. תודה (ל"ת)
    אור 18/02/2021 07:12
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עוזי 18/02/2021 06:15
    הגב לתגובה זו
    חסר שיקלול של המדדים. הזרמות הפד והריבית הנמוכה הם אלו שבאמת משפיעים. חסרה התיחסות עד כמה הבועה יכולה להמשיך להתנפח ויש עוד הזדמנויות להרויח.
  • 2.
    אוריה 17/02/2021 23:46
    הגב לתגובה זו
    זורם טוב לכיוון חציית ה 4000 נקודות ואף ייחצה אותו מעבר עד לכיוון 5000 נקודות . המדדים משקפים יפה מאוד את הביקוש הרב שיש למוצרים בכל המגזרים ואפשר לראות גם על גיוס הנפקות וחברות חדשות שמחדשות לנו את האופטימיות שהתעשיה הולכת וגדלה . וחברות יציגו רווחים על חשבון הגדולים . אין ספק שהמדדים שורים באופן ברור יותר להמשך עליות .
  • 1.
    אין אלטרנטיבה לכסף ריבית אפס ולכן קונים מניות אין 17/02/2021 22:52
    הגב לתגובה זו
    אין אלטרנטיבה לכסף ריבית אפס ולכן קונים מניות אין משמעות למכפילים
  • נורית 19/02/2021 11:19
    הגב לתגובה זו
    גם בשנת 2000 טענו ל"כלכלה חדשה" אז היום טוענים ל"כלכלה משבשת" שמה שנכון "תשבש" אתכם בצניחות שתבואנה
  • יוסי 18/02/2021 22:18
    הגב לתגובה זו
    זאת הבועה
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 1.4%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

טאואר עולה 2.8%, ניו מד יורדת 2%; מדד הביטוח עולה 1%

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות החזקות מעבר לים; עונת הדוחות ממשיכה עם ניו-מד, ובהמשך יצטרפו חברות נוספות כמו נקסט ויז'ן שדיווחה על עסקה בגובה 2 מיליון דולר הבוקר, כמו גם טאואר וקמטק
מערכת ביזפורטל |

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.8%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.5%, מדד הביטוח עולה 1%, מדד הנדל"ן עולה 0.6% ומדד הנפט והגז נסחר ללא שינוי משמעותי.  


המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע


ג’י סיטי ג'י סיטי 1.4%  ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?



לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.