שטראוס-עלית: עליה של 1.2% ברווח הנקי ברבעון
שטראוס-עלית ממשיכה לצמוח ומציגה רבעון נוסף של עליה במכירות. מחזור המכירות המאוחד של החברה ברבעון הראשון של שנת 2005 הסתכם ב-954.2 מיליון שקל, עליה של 3.5% מול הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המאוחד שלה ברבעון הראשון של שנת 2005 הסתכם בכ-52.2 מיליון שקל, לעומת כ-47.6 מיליון שקל ברבעון הראשון של שנת 2004.
מחזור המכירות של החברה בישראל (כולל ייצוא) הסתכם בסך של 719.3 מיליון שקל, עליה של 1.2%.
בקבוצה של משפחת שטראוס אומרים, כי השיפור במכירות נרשם למרות עיתוי חג הפסח שחל השנה ברבעון השני לעומת רבעון ראשון בשנת 2004. מחזור המכירות של עלית אינטרנשיונל ברבעון הראשון של שנת 2005, הסתכם ברבעון הראשון ב-234.9 מיליון שקל, עליה של 11.2% בנטרול השפעות המטבע צמחו המכירות ב-9.9%.
צמיחת המכירות המאוחדות של החברה ברבעון הראשון של שנת 2005 לעומת התקופה המקבילה אשתקד ניכרה ברוב תחומי הפעילות העסקיים שלה למעט תחום החטיפים, אשר הושפע מעונתיות חג הפסח, וירד ברבעון הראשון של שנת 2005 בכ-2.1%, תחום המזון הטרי צמח בכ-10.4%, ותחום המשקאות צמח בכ-2.2%.
הרווח הגולמי המאוחד של החברה הסתכם בכ- 398.4 מיליון ש"ח (כ-41.8% ממכירות), לעומת כ-387.2 מיליון ש"ח (כ- 42% ממכירות) בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של כ- 2.9% . הגידול ברווח הגולמי נבע בעיקר מהצמיחה החדה במכירות החברה בפעילויותיה השונות בארץ ובחו"ל. מאידך, חלה שחיקה של כ ? 0.2% בשיעור הרוח הגולמי ממחזור המכירות. השחיקה בשיעור הרווח הגולמי ניכרה בכל תחומי הפעילות בישראל ונבע בעיקר בעליה במחירי חומרי הגלם שהתקזזה בחלקה בהתייעלות בהוצאות ייצור אחרות. הפעילות הבינלאומית שיפרה את שיעור הרווח הגולמי ברבעון הראשון השנה לעומת השנה שעברה, בעיקר בשל הפרשי עיתוי של העלאת מחירים , בחלק מהמדינות. התייקרות מחירי הקפה הירוק עדיין לא קיבלה את ביטויה בעליות חומרי הגלם בשל כיסוי קיימים במחיר טוב יותר וכן בשל הורדת מכס על קפה ירוק באחת המדינות שהוזילה את מחיר חומרי הגלם ועדין לא תורגמה למחירי מכירה באותה מדינה.
הרווח המאוחד מפעולות רגילות שלה ברבעון הסתכם בכ-96.1 מיליון שקל (כ-10.1% ממכירות), לעומת כ-95.3 מיליון שקל (כ-10.3% ממכירות) בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח מפעולות רגילות בפעילות בישראל ברבעון הראשון של שנת 2005 הסתכם בכ-84 מיליון שקל (11.7% מהמכירות) בהשוואה לרווח של כ-88.9 מיליון שקל (12.5% מהמכירות) אשתקד, ירידה של כ-5.5%, בעיקר בשל עיתוי חג הפסח.
הרווח מפעולות רגילות בפעילות עלית אינטרנשיונל ברבעון הראשון של שנת 2005 הסתכם בכ-12.1 מיליון ש"ח לעומת כ- 6.4 מיליון ש"ח ברבעון הראשון של שנת 2004, שיפור של כ-89.1%, בעיקר בשל השיפור בשיעור הרווח הגולמי.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
