שטראוס-עלית: עליה של 1.2% ברווח הנקי ברבעון
שטראוס-עלית ממשיכה לצמוח ומציגה רבעון נוסף של עליה במכירות. מחזור המכירות המאוחד של החברה ברבעון הראשון של שנת 2005 הסתכם ב-954.2 מיליון שקל, עליה של 3.5% מול הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המאוחד שלה ברבעון הראשון של שנת 2005 הסתכם בכ-52.2 מיליון שקל, לעומת כ-47.6 מיליון שקל ברבעון הראשון של שנת 2004.
מחזור המכירות של החברה בישראל (כולל ייצוא) הסתכם בסך של 719.3 מיליון שקל, עליה של 1.2%.
בקבוצה של משפחת שטראוס אומרים, כי השיפור במכירות נרשם למרות עיתוי חג הפסח שחל השנה ברבעון השני לעומת רבעון ראשון בשנת 2004. מחזור המכירות של עלית אינטרנשיונל ברבעון הראשון של שנת 2005, הסתכם ברבעון הראשון ב-234.9 מיליון שקל, עליה של 11.2% בנטרול השפעות המטבע צמחו המכירות ב-9.9%.
צמיחת המכירות המאוחדות של החברה ברבעון הראשון של שנת 2005 לעומת התקופה המקבילה אשתקד ניכרה ברוב תחומי הפעילות העסקיים שלה למעט תחום החטיפים, אשר הושפע מעונתיות חג הפסח, וירד ברבעון הראשון של שנת 2005 בכ-2.1%, תחום המזון הטרי צמח בכ-10.4%, ותחום המשקאות צמח בכ-2.2%.
הרווח הגולמי המאוחד של החברה הסתכם בכ- 398.4 מיליון ש"ח (כ-41.8% ממכירות), לעומת כ-387.2 מיליון ש"ח (כ- 42% ממכירות) בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של כ- 2.9% . הגידול ברווח הגולמי נבע בעיקר מהצמיחה החדה במכירות החברה בפעילויותיה השונות בארץ ובחו"ל. מאידך, חלה שחיקה של כ ? 0.2% בשיעור הרוח הגולמי ממחזור המכירות. השחיקה בשיעור הרווח הגולמי ניכרה בכל תחומי הפעילות בישראל ונבע בעיקר בעליה במחירי חומרי הגלם שהתקזזה בחלקה בהתייעלות בהוצאות ייצור אחרות. הפעילות הבינלאומית שיפרה את שיעור הרווח הגולמי ברבעון הראשון השנה לעומת השנה שעברה, בעיקר בשל הפרשי עיתוי של העלאת מחירים , בחלק מהמדינות. התייקרות מחירי הקפה הירוק עדיין לא קיבלה את ביטויה בעליות חומרי הגלם בשל כיסוי קיימים במחיר טוב יותר וכן בשל הורדת מכס על קפה ירוק באחת המדינות שהוזילה את מחיר חומרי הגלם ועדין לא תורגמה למחירי מכירה באותה מדינה.
הרווח המאוחד מפעולות רגילות שלה ברבעון הסתכם בכ-96.1 מיליון שקל (כ-10.1% ממכירות), לעומת כ-95.3 מיליון שקל (כ-10.3% ממכירות) בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח מפעולות רגילות בפעילות בישראל ברבעון הראשון של שנת 2005 הסתכם בכ-84 מיליון שקל (11.7% מהמכירות) בהשוואה לרווח של כ-88.9 מיליון שקל (12.5% מהמכירות) אשתקד, ירידה של כ-5.5%, בעיקר בשל עיתוי חג הפסח.
הרווח מפעולות רגילות בפעילות עלית אינטרנשיונל ברבעון הראשון של שנת 2005 הסתכם בכ-12.1 מיליון ש"ח לעומת כ- 6.4 מיליון ש"ח ברבעון הראשון של שנת 2004, שיפור של כ-89.1%, בעיקר בשל השיפור בשיעור הרווח הגולמי.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
