שטראוס-עלית: עליה של 1.2% ברווח הנקי ברבעון
שטראוס-עלית ממשיכה לצמוח ומציגה רבעון נוסף של עליה במכירות. מחזור המכירות המאוחד של החברה ברבעון הראשון של שנת 2005 הסתכם ב-954.2 מיליון שקל, עליה של 3.5% מול הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המאוחד שלה ברבעון הראשון של שנת 2005 הסתכם בכ-52.2 מיליון שקל, לעומת כ-47.6 מיליון שקל ברבעון הראשון של שנת 2004.
מחזור המכירות של החברה בישראל (כולל ייצוא) הסתכם בסך של 719.3 מיליון שקל, עליה של 1.2%.
בקבוצה של משפחת שטראוס אומרים, כי השיפור במכירות נרשם למרות עיתוי חג הפסח שחל השנה ברבעון השני לעומת רבעון ראשון בשנת 2004. מחזור המכירות של עלית אינטרנשיונל ברבעון הראשון של שנת 2005, הסתכם ברבעון הראשון ב-234.9 מיליון שקל, עליה של 11.2% בנטרול השפעות המטבע צמחו המכירות ב-9.9%.
צמיחת המכירות המאוחדות של החברה ברבעון הראשון של שנת 2005 לעומת התקופה המקבילה אשתקד ניכרה ברוב תחומי הפעילות העסקיים שלה למעט תחום החטיפים, אשר הושפע מעונתיות חג הפסח, וירד ברבעון הראשון של שנת 2005 בכ-2.1%, תחום המזון הטרי צמח בכ-10.4%, ותחום המשקאות צמח בכ-2.2%.
הרווח הגולמי המאוחד של החברה הסתכם בכ- 398.4 מיליון ש"ח (כ-41.8% ממכירות), לעומת כ-387.2 מיליון ש"ח (כ- 42% ממכירות) בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של כ- 2.9% . הגידול ברווח הגולמי נבע בעיקר מהצמיחה החדה במכירות החברה בפעילויותיה השונות בארץ ובחו"ל. מאידך, חלה שחיקה של כ ? 0.2% בשיעור הרוח הגולמי ממחזור המכירות. השחיקה בשיעור הרווח הגולמי ניכרה בכל תחומי הפעילות בישראל ונבע בעיקר בעליה במחירי חומרי הגלם שהתקזזה בחלקה בהתייעלות בהוצאות ייצור אחרות. הפעילות הבינלאומית שיפרה את שיעור הרווח הגולמי ברבעון הראשון השנה לעומת השנה שעברה, בעיקר בשל הפרשי עיתוי של העלאת מחירים , בחלק מהמדינות. התייקרות מחירי הקפה הירוק עדיין לא קיבלה את ביטויה בעליות חומרי הגלם בשל כיסוי קיימים במחיר טוב יותר וכן בשל הורדת מכס על קפה ירוק באחת המדינות שהוזילה את מחיר חומרי הגלם ועדין לא תורגמה למחירי מכירה באותה מדינה.
הרווח המאוחד מפעולות רגילות שלה ברבעון הסתכם בכ-96.1 מיליון שקל (כ-10.1% ממכירות), לעומת כ-95.3 מיליון שקל (כ-10.3% ממכירות) בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח מפעולות רגילות בפעילות בישראל ברבעון הראשון של שנת 2005 הסתכם בכ-84 מיליון שקל (11.7% מהמכירות) בהשוואה לרווח של כ-88.9 מיליון שקל (12.5% מהמכירות) אשתקד, ירידה של כ-5.5%, בעיקר בשל עיתוי חג הפסח.
הרווח מפעולות רגילות בפעילות עלית אינטרנשיונל ברבעון הראשון של שנת 2005 הסתכם בכ-12.1 מיליון ש"ח לעומת כ- 6.4 מיליון ש"ח ברבעון הראשון של שנת 2004, שיפור של כ-89.1%, בעיקר בשל השיפור בשיעור הרווח הגולמי.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
