שטראוס-עלית: עליה של 1.2% ברווח הנקי ברבעון
שטראוס-עלית ממשיכה לצמוח ומציגה רבעון נוסף של עליה במכירות. מחזור המכירות המאוחד של החברה ברבעון הראשון של שנת 2005 הסתכם ב-954.2 מיליון שקל, עליה של 3.5% מול הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המאוחד שלה ברבעון הראשון של שנת 2005 הסתכם בכ-52.2 מיליון שקל, לעומת כ-47.6 מיליון שקל ברבעון הראשון של שנת 2004.
מחזור המכירות של החברה בישראל (כולל ייצוא) הסתכם בסך של 719.3 מיליון שקל, עליה של 1.2%.
בקבוצה של משפחת שטראוס אומרים, כי השיפור במכירות נרשם למרות עיתוי חג הפסח שחל השנה ברבעון השני לעומת רבעון ראשון בשנת 2004. מחזור המכירות של עלית אינטרנשיונל ברבעון הראשון של שנת 2005, הסתכם ברבעון הראשון ב-234.9 מיליון שקל, עליה של 11.2% בנטרול השפעות המטבע צמחו המכירות ב-9.9%.
צמיחת המכירות המאוחדות של החברה ברבעון הראשון של שנת 2005 לעומת התקופה המקבילה אשתקד ניכרה ברוב תחומי הפעילות העסקיים שלה למעט תחום החטיפים, אשר הושפע מעונתיות חג הפסח, וירד ברבעון הראשון של שנת 2005 בכ-2.1%, תחום המזון הטרי צמח בכ-10.4%, ותחום המשקאות צמח בכ-2.2%.
הרווח הגולמי המאוחד של החברה הסתכם בכ- 398.4 מיליון ש"ח (כ-41.8% ממכירות), לעומת כ-387.2 מיליון ש"ח (כ- 42% ממכירות) בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של כ- 2.9% . הגידול ברווח הגולמי נבע בעיקר מהצמיחה החדה במכירות החברה בפעילויותיה השונות בארץ ובחו"ל. מאידך, חלה שחיקה של כ ? 0.2% בשיעור הרוח הגולמי ממחזור המכירות. השחיקה בשיעור הרווח הגולמי ניכרה בכל תחומי הפעילות בישראל ונבע בעיקר בעליה במחירי חומרי הגלם שהתקזזה בחלקה בהתייעלות בהוצאות ייצור אחרות. הפעילות הבינלאומית שיפרה את שיעור הרווח הגולמי ברבעון הראשון השנה לעומת השנה שעברה, בעיקר בשל הפרשי עיתוי של העלאת מחירים , בחלק מהמדינות. התייקרות מחירי הקפה הירוק עדיין לא קיבלה את ביטויה בעליות חומרי הגלם בשל כיסוי קיימים במחיר טוב יותר וכן בשל הורדת מכס על קפה ירוק באחת המדינות שהוזילה את מחיר חומרי הגלם ועדין לא תורגמה למחירי מכירה באותה מדינה.
הרווח המאוחד מפעולות רגילות שלה ברבעון הסתכם בכ-96.1 מיליון שקל (כ-10.1% ממכירות), לעומת כ-95.3 מיליון שקל (כ-10.3% ממכירות) בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח מפעולות רגילות בפעילות בישראל ברבעון הראשון של שנת 2005 הסתכם בכ-84 מיליון שקל (11.7% מהמכירות) בהשוואה לרווח של כ-88.9 מיליון שקל (12.5% מהמכירות) אשתקד, ירידה של כ-5.5%, בעיקר בשל עיתוי חג הפסח.
הרווח מפעולות רגילות בפעילות עלית אינטרנשיונל ברבעון הראשון של שנת 2005 הסתכם בכ-12.1 מיליון ש"ח לעומת כ- 6.4 מיליון ש"ח ברבעון הראשון של שנת 2004, שיפור של כ-89.1%, בעיקר בשל השיפור בשיעור הרווח הגולמי.
סמוטריץ ממשלההרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'.
שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD.
על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף.
- המע"מ עולה - מה יקרה למחירי הדירות ומה עם מי שכבר רכש?
- "לבטל את הפטור ממס לשכר דירה, להעלות את מס החברות": מה המדינה צריכה לעשות בתקופה הזאת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
נזקי הבצורת 2025: נפתח מסלול פיצוי לחקלאים באזורים מוכרזים
רשות המסים וקרן הפיצויים פותחות הגשת תביעות לפיצוי על נזקי בצורת לשנת הזכאות 2025 לחקלאים המגדלים גידולי שדה בשדות בעל באזורים שהוגדרו בצו הבצורת, כאשר שיעור הפיצוי ייקבע לפי היקף ההפסד, אזור הגידול וסוג היבול
רשות המסים, באמצעות קרן הפיצויים, מדווחת כי ניתן להגיש תביעות לפיצוי על נזקי בצורת לשנת הגידול האחרונה, יוני 2024 עד יוני 2025. הבסיס הוא צו בצורת שבו הוגדרו האזורים המוכרים והגידולים הזכאים, ושהפיצוי בהם נגזר מגודל ההפסד בפועל ומהשיוך הגיאוגרפי, עם הבחנה מסוימת לטובת תושבי הנגב. הצו הנוכחי מצטרף לשורה של שנות יובש שבהן הופעל מנגנון פיצויים דומה, כחלק מהניסיון לייצב הכנסה לחקלאים בעונות שבהן פגיעת מזג האוויר חורגת מהסיכון המקובל בענף.
בשנים האחרונות הוכרזו כמה אירועי בצורת אזוריים, בעיקר בנגב ובבקעת הירדן, אך ההכרזה לשנת הזכאות 2025 מתייחסת לרצף יובש שנמשך כבר מעונת 2023-2024 במספר אזורי גידול. עבור חלק מהמשקים מדובר בשנה שנייה או שלישית של תנודות חדות במשקעים, כך שהפיצויים הופכים בפועל לכלי משלים לניהול סיכונים, לצד ביטוחי היבול וההתאמות בגידולים. מנגד, ההכרזה מוגבלת לאזורים וגידולים מסוימים, ולכן לא כל חקלאי שנפגע מעוצמת היובש ימצא את עצמו בתוך המטרייה הרשמית.
מי זכאי לפיצויים ומה נחשב אזור נפגע
לפי הצו, אזורי הבצורת לשנת הגידול כוללים חלקים מצפון הארץ, את בקעת הירדן וגב ההר, את הנגב כהגדרתו בתקנות, וכן אזורים נוספים בדרום המוגדרים באמצעות צירי תנועה מרכזיים. הפיצוי חל על שדות בעל בלבד, ולא על גידולי השקיה, והוא משלים את מנגנון הביטוח המסחרי שבו משתמשים חלק מהמשקים.
- פס"ד: באטמ וכט טכנולוגיות כשלו מול בארות יצחק
- עוטף עזה מתרחב: תוכנית חדשה ל-24 אלף תושבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברשימת הגידולים שנכללים במנגנון הפיצוי מופיעים גידולי שדה מרכזיים כמו חיטה, שעורה, תלתן, אפונה, בקיה, חמצה (חומוס), חריע, קינואה ושיבולת שועל. לכל גידול ואזור יש שיעורי פיצוי ותקרות שטח נפרדות, כך שהיקף הסיוע בפועל עשוי להיות שונה ממשק למשק, גם אם כולם חוו תנאי מזג אוויר דומים.
