יורופורט של מוטי קירשנבאום גייסה 57 מיליון שקל

החברה העוסקת בייזום והקמת מיזמי נדל"ן מסוג "ביזנס פארק" במדינות מזרח אירופה, מדווחת על ביקוש יתר של פי 1.35
שי פאוזנר |

חברת יורופורט, העוסקת בפיתוח פארקי עסקים (במתכונת של "Airport City") במזרח אירופה, השלימה אתמול בהצלחה הנפקת אגרות חוב וכתבי אופציה בבורסה בתל-אביב וגייסה סכום כולל של כ-57 מיליון שקל. בשלב המכרז הציבורי של ההנפקה, שהתקיים אמש, נרשם ביקוש יתר של פי 1.35 לעומת כמות ניירות הערך שהוצעו לציבור, כך ששיעור ההקצאה לציבור יעמוד על כ-69% מהיקף ההזמנות.

יורופורט השלימה הנפקה של איגרות חוב "סטרייט", שישלמו ריבית בשיעור של 7.5%, והן יעמדו לפדיון בתשלומים שווים בין השנים 2010 עד 2014. כמו כן, הנפיקה יורופורט 300 אלף כתבי אופציה, הניתנים למימוש ל-30 מיליון איגרות חוב של החברה תמורת מחיר מימוש של 95 שקל לאג"ח. מימוש כתבי האופציה עשוים להזרים בעתיד אל קופת החברה כ-28.5 מיליון שקל נוספים. כתבי האופציה ניתנים למימוש עד סוף אוקטובר 2007. את הנפקת יורופורט הובילו החתמים: פועלים אי.בי.אי, דיסקונט חיתום, מנורה-מבטחים חיתום, אלטשולר שחם חיתום ורוסאריו קפיטל.

חברת יורופורט הוקמה על ידי קבוצת משקיעים, בראשותו של מוטי קירשנבאום (כ-31%), המכהן גם כמנכ"ל החברה. קירשנבאום יזם והוביל את פרוייקט "איירפורט סיטי" המצליח, הממוקם בסמוך לנמל התעופה בן-גוריון, ושימש כיו"ר פעיל של הפרוייקט בשנים 1991-2000. כמו כן, יזם קירשנבאום וניהל את פרוייקט "איירפורט סיטי בלגרד" כיו"ר פעיל של הפרוייקט בין השנים 2002-2004.

בין בעלי המניות בחברה נמנית גם חברה בשליטת הבנק הצרפתי סוסייטה ג'נרל, המחזיקה בכ-10.5% ממניות יורופורט. ערב ההנפקה הסתכם ההון העצמי של החברה בכ-41 מיליון שקל (כ-10 מיליון דולר), שהעמידו לה משקיעים אלה ואחרים.

החברה, שנוסדה בינואר 2007, מתכננת ויוזמת הקמת מרכזים עסקיים המכונים "ביזנס פארק", כדוגמת פרוייקט איירפורט סיטי שהוקם בישראל. בשלב ראשון, הגדירה לעצמה החברה חמש מדינות יעד להקמת פרוייקטים אלה: לטביה, רוסיה, אוקראינה, רומניה ובולגריה.

מוטי קירשנבאום, מנכ"ל יורופורט, אמר היום: "אנו מודים לציבור ולמשקיעים המוסדיים שהביעו אמון רב בפוטנציאל העסקי של החברה. אנו פועלים כבר כיום במרץ רב לאיתור קרקעות לצורך פיתוח פרוייקטים, ואנו מאמינים כי קיים פוטנציאל רב להשגת תשואות גבוהות במדינות היעד בהן אנו פועלים. הנסיון הרב שנצבר בקרב מנהלי הקבוצה יסייע לנו לפעול במהירות ובמקצועיות כדי לקדם את עסקיה של החברה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).