ישראל נכנסת לחמש שנים של השקעה ענקית באנרגיה. רשות החשמל מציגה תוכנית השקעות שמטרתה להדביק ביקוש חשמל שעולה במהירות מצד משקי בית, תעשייה, רכבים חשמליים ומרכזי נתונים. כ-90 מיליארד שקל יושקעו בתשתיות אנרגיה עד סוף העשור. מאחורי המספרים מסתתרת מהפכה תפעולית וטכנולוגית: רשת חזקה יותר, גז טבעי כמנוע בסיס, מתחדשות עם אגירה בהיקפים חסרי תקדים, ותחרות שמחלחלת מהמפעלים אל הלקוח הפרטי. 

במקביל לשינוי המבני, הביצוע יהיה המבחן האמיתי. הרגולטור מצהיר על תיעדוף רשת ועל מסלול חיבור מואץ לפרויקטים אסטרטגיים. נראה שהשאלה אינה אם זה יקרה, אלא כמה זמן ייקח לזה לקרות. 

הכסף יושקע ברשת ובייצור

בציר הראשון, חברת החשמל מתכננת להשקיע כ-42 מיליארד שקל בתשתיות הולכה וחלוקה. זה כולל קווי 161 קילו-וולט חדשים, תחנות השנאה באזורים עמוסים, החלפת כבלים עירוניים, מערכות שליטה ובקרה וחיבורי צרכנים גדולים. הקצב כבר עלה: ב-2022 הוציאה החברה כ-3.2 מיליארד שקל על רשת, ב-2023 כ-4.1 מיליארד, וב-2024 כ-5.4 מיליארד. זה לא פותר בבת אחת את מגבלות הקיבולת, אבל זאת תאוצה משמעותית. עדיין, במרכז הארץ ובקצוות הרשת יש אתרים שבהם החיבור מתעכב, ובמקומות הללו הפרויקטים הפרטיים ממתינים.

בציר השני, הון פרטי בהיקף כ-47 מיליארד שקל אמור לממן תחנות חדשות, שדות פוטו-וולטאיים, מתקני אגירה בסוללות ומיזמים היברידיים. הרשות משרטטת יעד מרשים: הכפלת הספק האגירה פי 16 עד 2030. בד בבד, היעד המשקי למתחדשות מתקרב ל-30% מהצריכה. כדי שהיעד יתכנס, חייבים אגירה זמינה - אחרת האנרגיה הסולארית תמשיך לזרום בעיקר בצהריים, בעוד שהשיאים בפועל מגיעים בערב.

• הליוס חותמת על חוזה אגירת חשמל של 100 מיליון שקל
• אנלייט קיבלה 403 מיליון דולר למימון פרויקטים בארה"ב
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כיום, מתוך כ-80.4 טרה-ואט שעה, כ-72% הגיעו מגז טבעי, כ-14% מפחם והיתרה מייצור מתחדש. זאת נקודת מפנה: היצרנים הירוקים עברו את תחנות הפחם. עד 2030 תחנות הפחם אמורות לרדת לשימושי חירום בלבד. גז טבעי נשאר עוגן הייצור הבסיסי, בעיקר לשעות שאין שמש ורוח.

חברת רוקהופר אקספלורציה Rockhopper Exploration -4.4%   היא לא שם מוכר למשקיע הישראלי הממוצע. החברה הבריטית, הנסחרת בבורסת לונדון הייתה עד לאחרונה דיי אנונימית, אבל התפתחות אחרונה שינתה את התמונה. 

החברה מחזיקה ב‑35% ממאגר הנפט Sea Lion באיי פוקלנד, אחת מתגליות הנפט הגדולות בעולם שטרם פותחו. במשך שנים רוקהופר הייתה סוג של "נכס תקוע": המאגר נותר על הנייר, מימון לא הושג, והמשקיעים איבדו עניין. מניית החברה, שנסחרה אי שם בשנת 2012 באזור 400 פני למניה, ירדה עד ל-5 פני בשפל של שנת 2020 והתקשתה להתרומם.

אך לאחרונה משהו השתנה, והמניה זינקה בכ-380% בשנה האחרונה.

זה מגיע כאשר המשקיעים מצפים להתקדמות המיוחלת על ידי נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש 1.67%  הישראלית. מאז כניסתה כשותפה עם 65% מהמיזם והמפעילה של הפרויקט, המודל השתנה. נאוויטס, עם ניסיון מוכח בקידום פרויקטים, יכולת סגירת מימון ותיאבון לסיכון, הציבה ל‑Sea Lion לוח זמנים ברור: החלטת השקעה סופית (FID) עד סוף 2025, ותחילת הפקה ב‑2028.

אם היה מדובר בחברה אחרת, כנראה שכהקדמה למהלך השוק היה נשאר אדיש, אך בהתחשב שמדובר בחברה שעד כה סיפקה את הסחורה, המניה החלה להגיב בעליות עוד לפני שה-FID התקבל. נאוויטס, בראשות גדעון תדמור, ציינה בעבר כי התקדמות הפרויקט תקודם רק כאשר ההפקה משננדואה תחל, ואכן (באיחור אופנתי קל) זה קרה נאוויטס מפעילה את פרויקט שננדואה - EBITDA של מעל מיליארד דולר.

• אחד הארגונים הכלכליים המשפיעים ביותר יוצא לדרך ומה קרה היום לפני 20 שנה
• מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כעת, כאשר המועד המכריע מתקרב, יוצאת רוקהופר למימון מותנה, גיוס דרך הנפקת מניות של עד 140 מיליון דולר, המיועדת למימון השלב הראשון של פיתוח Sea Lion. שלב זה מתמקד בפיתוח חלקו הצפוני של המאגר, עם פוטנציאל הפקה של כ‑170 מיליון חביות בשלב ראשון ותחילת הפקה צפויה ב‑2028.