תזכיר החוק שהגיש אתמול שר האוצר, משה כחלון, בדבר הקמת קופת גמל חדשה שתיקרא "קופת גמל להשקעה", אושר אתמול על ידי הממשלה. הרפורמה המתוכננת מצטרפת לשורה ארוכה של צעדים בהם נקט האוצר לאורך השנים, מתוך מטרה לעודד את החיסכון בקרב הציבור, בדגש על החיסכון לפנסיה. ובכל זאת מדובר כעת בצעד משמעותי.

במסגרת הניסיונות להגדלת היקף החיסכון, עברו קופות הגמל לא מעט תהפוכות בשנים האחרונות. עד לפני עשור היוותה קופת הגמל אופציה (יש לומר מועדפת) לחיסכון לכל מטרה, שכן את הכספים שנצברו ניתן היה למשוך בפטור ממס, בתום פרק זמן של 15 שנים. לכן, רבים השתמשו במכשיר זה לטובת חיסכון לכל מטרה. אבל אחת הרפורמות המשמעותיות והזכורות ביותר הייתה בשנת 2008, הייתה זו שבמסגרתה נקבע כי כספים שיופקדו בקופות הגמל "יסגרו" למשיכה עד לפרישה, מה שגרם דווקא לירידה ניכרת בחיסכון. כעת בכוונת האוצר להחיות את ענף הגמל וליצור מכשיר חסכון אטרקטיבי לכספים נזילים.

ליהנות משני העולמות

מדוע, אם כן, תהווה קופת הגמל החדשה בשורה בקרב החוסכים? בעיקר בשל שני יתרונות מרכזיים: נזילות ופטור ממס.

נזילות הכספים היא פרמטר חשוב למרבית החוסכים ובעיקר לעצמאיים שבהם. קופת הגמל החדשה תאפשר למשוך את הכספים הצבורים בסכום הוני בכל זמן, ללא מגבלה ומבלי לשלם קנס (בניגוד לפיקדונות בבנקים למשל, או לחיסכון הפנסיוני הסגור לפרישה). עם זאת, בעת המשיכה ידרשו החוסכים בתשלום מס רווח הון. פה נכנס האלמנט הנוסף. ישנם מספר מכשירי חיסכון בשוק ההון המאפשרים נזילות בכפוף לתשלום מס רווח הון, כדוגמת: פוליסת חיסכון שמציעות חברות הביטוח, קרן נאמנות ותיק מנוהל. כאן למעשה נכנס היתרון השני של קופת הגמל החדשה, שעשוי להפוך אותה לאטרקטיבית יותר - פטור מתשלום מס למי שיבחר למשוך את הכספים בגיל פרישה כקצבה חודשית. הפטור ממס שניתן על הפנסיה מייצר בעקיפין פטור ממס על כל הרווחים שנצברו בחיסכון לאורך השנים. 

בעוד שחוסכים במכשירים אחרים המעוניינים לקבל קצבה חודשית נדרשים לבצע תחילה משיכה מלאה, המלווה בתשלום מס רווח הון, ולאחר מכן להפקידם במכשיר פנסיוני משלם קצבה, הרי שמי שחסך בקופה החדשה למעשה לא נדרש למשוך את הכספים ובפועל חוסך את תשלום מס רווח ההון. 

• יורחבו תנאי הפטור ממס לקופות גמל
• קופות גמל להשקעה - מה התשואה של הקופה שלכם ביחס לאחרות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האם קופת הגמל החדשה מהווה תחליף לקופת הגמל "המסורתית" ולשאר מכשירי החיסכון הפנסיוני (קרן פנסיה וביטוח מנהלים)?

ובכן, התשובה היא לא. ראשית, עבור שכירים חיסכון פנסיוני הוא חובה על פי החוק. שנית, החוסכים בקופת הגמל החדשה לא ייהנו בעת ההפקדה מהטבת מס (זיכוי וניכוי) הדומה לזו הניתנת במכשירי החיסכון הפנסיוני. לאור זאת נראה שציבור החוסכים ימשיך להפקיד למכשירים אלו את הרובד הראשון והמחייב, שבו ינצלו את הטבת המס על ההפקדה. ועל כן החיסכון בקופת הגמל החדשה מהווה "רובד וולונטרי" וינותב בעיקר לניהול החיסכון הפנוי.

הערך המוסף לחוסכים

ישנם לא מעט יתרונות מובנים הקיימים בקופת הגמל, כגון: ניהול השקעות מקצועי, דחיית תשלום מס רווח הון למועד המשיכה, מבנה עלויות צר, אפשרות לקביעת מוטבים ועוד. אם עד היום ניתן היה ליהנות מיתרונות אלו רק בעבור החסכונות הפנסיוניים, הרי שעם כניסת קופת הגמל החדשה לתוקף, ניתן יהיה ליהנות מיתרונות אלו גם עבור הכספים הנזילים.

חיסכון כיום בקופת גמל מאפשר לכל חוסך לבחור את מסלול ההשקעה המתאים לצרכיו ולרמת הסיכון המועדפת עליו. קופות הגמל מציעות מגוון רחב של מסלולי השקעה בעלי רמות סיכון שונות המאפשרות התאמה למגמות בשווקים ולתקופות חיסכון שונות. המעבר בין מסלולי  ההשקעה הנו ללא עלות והוא אינו נחשב כאירוע מס. פרמטר נוסף הוא האפשרות לנייד את הכספים בין החברות המנהלות ללא צורך במשיכת הכספים ותשלום מס. בנוסף, ניתן להשוות באופן אובייקטיבי בין ביצועי הקופות השונות וזאת באמצעות אתר הגמל נט של משרד האוצר.

• קרנות השתלמות בספטמבר - מה עשתה הקרן שלכם; הגופים המובילים והמאכזבים
• "משבר אשראי עלול לגרור גל מכירות כפוי בוול סטריט"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קרנות השתלמות בספטמבר - מה עשתה הקרן שלכם; הגופים המובילים...

אליה וקוץ בה

נראה שהאוצר מתכוון להגביל את הסכום השנתי שניתן יהיה להפקיד לקופה עד לתקרה של 100 אלף שקל בלבד. מגבלה זו כוללת בתוכה ככל הנראה שתי מטרות עיקריות: צמצום הפסד הכנסות למדינה שמוערך בכ-10 מיליון שקל בשנה (בשל הפטור ממס הניתן על הקצבה) ומניעת הפיכת מכשיר זה למקלט מס עבור בעלי ממון. סיבה נוספת שכנראה השפיעה על החלטה זו, היא החשש מהסתת כספים רבים ממכשירי חיסכון אחרים אל עבר הקופה החדשה. ניתן להעריך כי מגבלת ההפקדה, תיצור מצב שבו חוסכים בעלי סכומי כסף גדולים ימשיכו להשתמש במכשירים הקיימים בהם אין מגבלה וכך אלו לא יפגעו.

וצריך לזכור: יש לזכור כי בשלב הזה מדובר בתזכיר חוק שאושר ע"י הממשלה. על מנת שהמוצר אכן יצא לפועל נדרש עוד לעבור הליך חקיקה בכנסת, ועל כן טרם ברור מועד כניסתו הצפויה לתוקף.