הנפט כבר ב-64 דולר - צפויה ירידה בטווח הבינוני-ארוך
"העלייה במחירי הנפט מעלה את הכדאיות של יצרני הנפט לסטות ממכסות הייצור. להערכתנו, שיתוף הפעולה בין חברי קבוצת OPEC+ ימשך על אף חילוקי הדעות הנראים כעת", אומר דר' גיל בפמן כלכלן בנק לאומי, "עם זאת, אנו צופים כי בפגישה הקרובה ב-4 למרץ ערב הסעודית תחליט על הפסקה של קיצוץ תפוקת הנפט שלה מעבר למכסות OPEC כבר בחודש אפריל, זאת לאחר שהיא התחייבה על קיצוץ של מיליון חביות ביום מעבר למכסות בחודשים פברואר-מרץ." עוד הוא מוסיף כי "במידה וחברי OPEC+ יחליטו על חזרה להסכם המכסות המקורי, שהתקבל באפריל 2020, אזי היצע הנפט בשוק צפוי לגדול בהמשך השנה, מה שימנע עלייה נוספת במחירי הנפט במהלך הרביע השני של השנה".
במבט קדימה צופה בפמן כי "במידה וערב הסעודית ושאר חברי OPEC+ ימשיכו לציית למכסות, הפורמליות והוולונטריות, הדבר יאפשר רמת היצע שתתמוך ברמת המחירים הנוכחית. בפרט, לאור המדיניות של הממשל החדש בארה"ב אשר צפוי לפעול כנגד הרחבת פעילות הפקת הנפט והולכתו. כפי הנראה עיראק לא תעמוד בהתחייבותה לפצות על אי הציות למכסות, מה שעשוי להגביר את המתחים בין חברי הקבוצה ולהביא בהמשך להגדלת היצע הנפט, ככל הראה במהלך הרביע השני של השנה, זאת באופן שהשוק לא מתמחר סיכון זה.
"הקור קיצוני בארה"ב גרם לנזק המוערך במאות מיליוני דולרים לסקטור האנרגיה. חברת Occidental Petroleum חשפה כי יצור הנפט שלה במהלך השבוע בו חל הקור הקיצוני התכווץ ב-25,000 חביות ביום. פגיעה זו בבתי הזיקוק הביאה לעלייה במחירי דלקים בחלק מהאזורים התלויים בבתי זיקוק אלו; כך למשל מחירי הדלק בקליפורניה החלו לעלות, על אף שיש לה גם בית זיקוק משלה, ומחירי הדלק באריזונה צפויים לעלות גם כן מאחר והיא מסתמכת על בתי הזיקוק של קליפורניה ושל טקסס.
"בנוסף, הפגיעה בבתי הזיקוק צפויה להביא לירידה בהיצע הדלקים בארה"ב בשבועות הקרובים, ומספר סוחרי אנרגיה מנצלים הזדמנות זו לייבא תזקיקים שונים ודלק מטוסים מיבשות אחרות.
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השפעת עצירת הפעילות של בתי הזיקוק בארה"ב במהלך גל הקור הקיצוני החלה להשפיע אף על יצרני הפלסטיק באסיה בשל עליית מחיר הנפטא שהוא חומר גלם מרכזי עבורם. ארה"ב היא ספקית עיקרית של נפטא ופרופן לאסיה, שהם חלק מתזקיקי הנפט המהווים חומרי גלם למפעלי פטרוכימיה לייצור מוצרים מפלסטיק, ומחירם עלה בשל הירידה באספקתם מארה"ב הנובעת מעצירת פעילות בתי הזיקוק. להערכתנו, מחיריהם של תזקיקי נפט אלה צפויים להישאר גבוהים במהלך השבועות הקרובים, מאחר ואספקתם תלויה בין השאר בהיקף הפעילות של בתי הזיקוק בארה"ב אשר נפגע בשל מזג האוויר הקיצוני.
- 2.למה ? 01/03/2021 13:58הגב לתגובה זוסילקו את דעאש ששברו את השוק. היום כל יצרניות הנפט מקבלים על אותו מוצר עם אותם הוצאות, כפול כסף ויוכלו לקבל פי 3. אז למה שיורידו. ירד לחצי, ייצטרכו למכור כפול בשביל אותה תמורה. אז מעכשיו זה יעלה. למה מישהו לא קונה ? בכל מחיר ?
- 1.YL 01/03/2021 13:33הגב לתגובה זוצריכת האנרגיה בסין גדלה הפסקת היבוא של הפחם מ אוסטרליה משפיעה גם כן ולכן הנפט ימשיך להיות חזק אלא אם שוב פוטין ו סעודיה ילכו קרבות שוב
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
