הירשמו
  1. ראשי
  2. אנרגיה ותשתיות
פרוייקט ברומניה
פרוייקט ברומניה

אקונרג’י: גיוס מוסדי, כניסה לגרמניה ותשואות עודפות בשוק האירופי

החברה ממשיכה להרחיב את פעילותה עם פרויקטים משמעותיים באירופה, מדווחת על גידול של 47% בהכנסות ומביאה חדשנות ישראלית לשוק האנרגיה המתחדשת

בשיתוף אקואנרג'י |
נושאים בכתבה אנרגיה

ביום א׳ ערכה אקונרג׳י וובינאר בו הציגה את תוצאות הרבעון השני וסקירת הפעילות. אקונרג׳י ממשיכה לבסס את מעמדה כאחת מחברות האנרגיה הצומחות באירופה. ברבעון זה גייסה החברה כ־62 מיליון אירו בהקצאת מניות פרטית, בהשתתפות מוסדיים מובילים בהם הפניקס, מור השקעות, מגדל ומנורה, שהפכו לבעלי עניין בחברה. מדובר בהבעת אמון ברורה מצד שוק ההון באסטרטגיה של אקונרג’י, המשלבת פיזור גיאוגרפי רחב, הרחבת פעילות בתחום האגירה ויכולת לייצר תשואות עודפות למשקיעים.

בעשור האחרון תחום האנרגיה המתחדשת באירופה נמצא בתנופת צמיחה, המונעת גם על ידי רגולציה תומכת והשקעות משמעותיות בתשתיות. מדינות היבשת מציבות יעדים שאפתניים ל־2030 ו־2035, הכוללים הגדלת חלקן של אנרגיות מתחדשות בצריכת החשמל והפחתת התלות בדלקים מזהמים. לצד כניסתם של שחקנים חדשים והחרפה התחרות, נדרשות חברות האנרגיה להציג יתרון תחרותי ברור – יכולת פיתוח וניהול פרויקטים בקנה מידה גדול, המקנים יתרון משמעותי הן באיכות צבר הפרויקטים והן בחיסכון בעלויות, לצד פיתוח מודלים עסקיים בתחום האגירה ויכולת להשתלב במערכות הרגולציה המורכבות.

יתרון ישראלי עם נוכחות מקומית

לדברי מנכ"ל ומייסד-שותף אייל פודהורצר, הערך המוסף של החברה נובע מהשילוב בין חדשנות ישראלית ויזמות מהירה לבין משרד וצוותים מקומיים בכל מדינה, המעניקים ידע רגולטורי, קשרים והבנה תרבותית. בנוסף, היכולת של אקונרג’י לגייס הון בשוק ההון הישראלי משמשת מנוף לצמיחה באירופה. מודל הפעילות המלא של החברה כולל פיתוח, הקמה, החזקה, ניהול ומסחר בחשמל, מה שמייצר ערך מתמשך למשקיעים.

גרמניה ורומניה כמנועי צמיחה

במקביל לדוחות, השלימה החברה כניסה אסטרטגית לשוק הגרמני עם רכישת שני פרויקטי אגירה בהספק כולל של MW100. גרמניה, שהתחייבה לסגור את תחנות הפחם עד 2032 ולהגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות בצריכת החשמל עד 2030, מהווה יעד אטרקטיבי בזכות רגולציה תומכת ותמריצים ייחודיים. אקונרג’י רואה במהלך זה צעד ראשון לקראת העמקת הפעילות בשוק הגרמני בשנים הקרובות. הפרויקטים הראשונים צפויים להתחיל הקמה ברבעון האחרון של 2025 ולהניב הכנסות שנתיות של כ־13 מיליון אירו.

ברומניה, שהיא שוק ליבה של החברה, מובילה אקונרג'י עם צבר פיתוח של כ־GW3.3. האסטרטגיה החדשה כוללת הוספת רכיבי אגירה לכל הפרויקטים הסולאריים הקיימים, מהלך שמגדיל את ה- EBITDAבכ־80% בתוספת השקעה של כ־25%. פרויקט הדגל Parau 2 בהספק של MW343 סולארי ו-MW150 אגירה החל וצפוי להניב EBITDA שנתי של כ־40 מיליון אירו, כאשר חלק מהחשמל נמכר כבר בחוזה CfD ל־15 שנה. 

תשואות עודפות ויעדים קדימה

החברה מדווחת על גידול של 47% בהכנסות ממכירת חשמל לעומת הרבעון המקביל, ועל צבר כולל של כ־GW13 באנרגיה סולארית, רוח ואגירה, עם כ־GW1.9 מחוברים, מוכנים לחיבור ובהקמה עד סוף 2025.

אייל פודהורצר, מנכ"ל אקונרג'י מסכם: “כבר היום אנחנו מנהלים מאות מגה־וואט מחוברים שמייצרים הכנסות יציבות. ב־2026 היעד הוא להגיע לכ־GW2 מנוהלים ולבסס את אקונרג’י כאחת מחברות ה־IPP המובילות באירופה”.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

 

 


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

להמשך הכתבה לחץ כאן
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת אנרגיה ירוקה אנרגיה משק אנרגיה משרד האנרגיה

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.

להמשך הכתבה לחץ כאן