שנת 2020 תיזכר כאחת השנים הגרועות שעבר העולם וחבל. אלמלא המגפה הנוראית ששילחה לדעתי המפלגה הקומוניסטית הסינית לעולם (ושבחוצפתם כי רבה הודיעו השבוע שביטלו את האישור שנתנו, בשבוע שעבר, למדענים מערביים להיכנס ולבדוק בוואן - כנראה שהם יודעים מדוע) היתה 2020 מסתיימת כאחת השנים הטובות לאנושות. מצער שהווירוס הסיני הצליח להסתיר מהעולם את הישגי מהפכת הטכנולוגיה האדירים ששברו שיאים ב-2020 ובראשם יכולות הפתוח שהביאה המהפכה ושאפשרו לייצר חיסונים במהירות שאיש לא חלם שאפשרית. בעולם נורמלי היה ארגון האומות המאוחדות דורש מהפוליטביורו בבייג'ין לשלם עבור הנזקים ולכסות הנזקים אבל ללא הנשיא טראמפ זה לא יקרה (רק בשביל זה צריך היה לנצח).

הדבר הגדול באמת שקרה ב-2020 היה אילון מאסק וקבוצת החברות שיצר ומנהל ובראשן טסלה. מאסק והחברות זו ההוכחה הבלתי ניתנת לערעור על תרומת מהפכת הטכנולוגיה לעולם והבחור, כמו הטכנולוגיה, רק בתחילת דרכו! במקביל לכניסה לעוד סגר שמכסה ערוותם של פוליטיקאים שאין להם מושג בניהול, נרים כוס לחיי מהפכת הטכנולוגיה היא שתצילנו מרעה.

הנישה הטכנולוגית, שמן הסתם הייתה "האשם העיקרי" בניפוח הבלון הטכנולוגי של 2000 בוול סטריט ובפיצוצו, חוזרת ובגדול והפעם גם במיין סטריט. פרויקט הגנום האנושי מתחיל להניב תשואה:

אחד הקוראים שאל לאחרונה מה דעתנו על ביונאנו-גנומיקס (סימול:BNGO) וענינו שמדובר ב"חברה מאוד מעניינת, שעיסוקה מתאים לתפוס עניין גדול... שמתאימה לפינת חלומות". עוד לא יבשה הדיו מהתשובה והמניה עלתה ביותר מ-120% והפנתה, ביחד עם עליות דומות בחברות דומות, את עיני המשקיעים בוול סטריט לתחום שהיה "מהאחראים" המובילים לניפוח בועת 2000 כאשר יצר אז את אחד החלומות הגדולים ביותר בוול סטריט - הבנת דרך הפעילות של הגנום האנושי והתרומה הפוטנציאלית לרפואה. 2 סיבות הלהיטו את BNGO שמאז הנפקתה בספטמבר 2018 ועד לשבוע האחרון של 2020 אבדה 92% מערכה (הונפקה ב-6.1 דולר ובאמצע דצמבר האחרון נסחרה ב-50 סנט). הסיבה הראשונה היתה ההודעה שהגיעה מאגוד הפתולוגים של ארה"ב לפיה הכיר האגוד בפלטפורמת המיפוי הגנומי של החברה, ה-Saphyr, כאלטרנטיבה לבדיקות מסורתיות של המורפולוגיה (המבנה) של כרומוזומים מה שהפך את הפלטפורמה ליחידה כרגע לניסויי מעבדה באמצעות אנליזה של הגנום.

• פעילות ותקציבי המו"פ באקדמיה בישראל המשיכו לעלות ב-2023
• תוקפא הצעת החוק לסיוע לסטודנטים במילואים - האוניברסיטאות תסייענה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בעקבות ההודעה באו המלצות חמות של 2 אנליסטים, מאופנהיימר ומבית ההשקעות Maxim כאשר ג'ייסון מאקרתי, האנליסט שמכסה את החברה מטעם בית ההשקעות Maxim, טוען שהבדיקה הדיגיטלית של ביונאנו מסוגלת להביא לשינוי כול תחום הדיאגנוסטיקה הקלינית. "מערכת ה-Saphyr זולה בהרבה ויעילה בהרבה מהשיטות הקיימות. בהחלט מדובר בטכנולוגיה משבשת עם פוטנציאל אדיר לחברה", כתב מאקרתי שנתן לחברה המלצת קניה עם מחיר יעד של 2.5 דולר.

הוסיף על כך האנליסט Kevin DeGeeter מאופנהיימר, "זה מאותת שבשנת 2021 נראה את הופעת הנישה הגדולה של תחום השינויים המבניים בתא (structural variants market)" וגם הוא העלה מחיר היעד ל-2.5 דולר. אלא שהמניה הגיעה ל 7.24 דולרים ומה שהוסיף להתלהבות הייתה הודעת החברה כי סיימה בהצלחה אנליזה מקיפה על צורת הפעילות של מכלול הגנים (הגנום) אצל אדם שמתפקד בצורה רגילה למרות הפרעת ספקטרום אוטיסטי (מחלה שנוצרת מתהליך ואריאציה של גנים) ממנה הוא סובל. החברה הקטנה מסאן דייגו, שהוקמה ב-2003 באוניברסיטת פרינסטון, הצליחה, בעזרת מערכת אופטית למיפוי הגנום, ה-Saphyr, שפיתחה, שמזהה וריאציות מבניות בגנים ואלגוריתמים לעיבוד המידע, להחזיר לתודעת המשקיעים את החלום הרפואי הגדול של 2000, המעבר של תעשיית הבריאות מהתבססות על תרופות להתבססות על מניעה.

זה היה, כאמור, אחד החלומות הגדולים שהביאו ליצירת בועת 2000 בוול סטריט. החלום דאז  נעלם עד לתחילת ההתמזגות הטכנולוגית הגדולה ב-2008 שמאז החל לחזור לתודעת המשקיעים. מגפת הקורונה, בעזרת סיפורים מהסוג של BNGO והתפתחויות טכנולוגיות נוספות החיו למעשה בוול סטריט את החלום שבמיין סטריט הופך למציאות ומייצר נישת ענק. הצלחת ה-Saphyr הוא עוד צעד קטן בדרך לרפואה מונעת. כאשר מדובר על פוטנציאל מימוש המעבר מתרופות למניעה אין שום ערך למחירי מטרה והכול אפשרי. כי המעבר מרפואה קונבנציונלית למונעת יגמד בהשוואה את המעבר מרכב קונבנציונלי לחשמלי ואוטונומי.

• מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
• אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

חלום המעבר למניעה התחיל עם פרויקט הגנום האנושי שיזמה ממשלת ארה"ב בשנת 1984 ושהסתיים ב-2003 עם הצגת המפה הגנומית. היה זה הפרויקט הביולוגי הגדול בעולם והשתתפו בו, מלבד ממשלת ארה"ב (שכרגיל מימנה את רוב ההוצאה, כ-3 מיליארד דולרים), בריטניה, צרפת, יפן, גרמניה, ספרד וסין ו-20 אוניברסיטאות מובחרות בעולם ובלווי צמוד של  טכנולוגיות ישראליות (כולל קומפיוג'ן שמנייתה עלתה לחלל ב-2000 וכמעט ונעלמה עד 2009). הצלחתה של חברת סלרה גנומיקס (אז סימול: CRA), שמייסדה, הפרופסור קרייג וואנטר, הציג את מפת הגנום כבר ב-1999, סחפה את כול תחום הביו טכנולוגיה בוול סטריט לשיאים מטורפים. סלרה לא הצליחה לממש החלום שהבטיחה ומנייתה התרסקה כשהיא מושכת בעקבותיה את תחום הביו כולו. שאריות החברה והקניין נרכשו מאוחר יותר ע"י יצרנית ציוד המעבדות הקליניות Quest Diagnostics (סימול:DGX).

כל מה שקשור היה בגנומיקה הפך, בין מפולת 2000 למשבר 2008 ללא מעניין בוול סטריט. שם, כרגיל, כשהסתבר למשקיעים שמימוש החלום במיין סטריט ייקח שנים, הם נטשו. במיין סטריט לעומת זאת התקדמה הנישה למימוש, מתחת לרדאר של וול סטריט,  עם פריצות דרך כמו הקריספר ואחרות.

מגפת הקורונה העלתה מחדש את נושא המניעה לוול סטריט שהתנפלה בהתלהבות על כל חברה שמזוהה עם הנושא למרות שהנושא הופיע בקביעות בפרסומי החברות. ביונאנו גנומיקס למשל סיפרה בקביעות, מאז ההנפקה בסוף 2018, על כול הדברים שהביאו לגילוי המניה כעת. היא הודיעה, כבר לפני כשנה שהתקינה 90 מערכות Saphyr במרכזי מחקר ואקדמיה בארה"ב ושלדעתה קיים פוטנציאל לשיווק של כ-8500 מערכות בשווי של, "בין 2.7 ל-3.4 מיליארד דולרים בטווח הקרוב" ולמרות כל אלו ירדה המניה, שנתיים לאחר ההנפקה, ל-50 סנט. BNGO כמובן אינה לבדה. מגפת הקורונה "עוררה" חלומות גנום אצל אינספור חברות קטנות אחרות שריח מניעת-מחלות נודף מהן.

Ocugen (סימול:OCGN) למשל, שעיסוקה במחלות נדירות שנגרמות כחלק משינויים בגנים, בעיקר בתחום מחלות עיניים, אספה קבוצת מחקר מעולה לתחום הטפול הגנטי שבאמצעותה חתמה, במהלך 2018, חוזי פתוח עם 2 חברות גדולות - CanSino Biologics הסינית ו-Bharat Biotech ההודית שקבלה אישור לשימוש חירום לחיסון ה-Covaxin  לווירוס הקורונה  שאותו פתחה ביחד עם  Ocugen. עד שהמשקיעים "גילו" אותה ואת ההסכמים, באוקטובר 2020, אבדה למעלה מ-� מערכה מאז 2016.

כהערת אגב אנחנו מקווים שאותו מגיב שאולי רכש BNGO או OCGN ושכמותן לפני שהתגלו גם מכר חלק מההשקעה לאחר שהתגלו אחרת הוא עלול להצטער שהרי ביונאנו תסיים את השנה עם מכירות של כ-7.4 מיליון, הפסד תפעולי של למעלה מ-37 מיליון והפסד נקי של כ-30 מיליון ועד שתממש את פוטנציאל ה"בין 2.7 ל- 3.4 מיליארד...", אם בכלל, ייקח זמן. בכל מקרה, BOGN והאחרות אכן מתאימות לפינת החלומות, לא רק בגלל "הפוטנציאל העסקי" אלא גם בגלל פוטנציאל הרכישה שלהן ע"י אחת מחברות הציוד המעבדתי הגדולות כמו TMO, BXD, ILMN, A, MTD, DGX, PKI ואחרות שהן שיובילו הנישה.

העניין במעבר מהישענות על תרופות להישענות על מניעה בתחום הרפואי התחיל לעניין את וול סטריט  מאז הופיעה שם הביו טכנולוגיה בתחילת שנות ה-80. אלא שכמויות הדאטה שבפניהם עמדו (ועדיין עומדים) החוקרים כאשר החלו לרדת לרמת המולקולה והכרומוזום, לצד המשתנים הרבים האחרים היוו מכשול בהתקדמות להבנת הפעילות בתא בכלל ובמרכיביו בעיקר. המכשול הזה הולך ונסדק ככול שהטכנולוגיה מתקדמת והפלטפורמה של ביונאנו-גנומיקס, כדוגמה אחת, תורמת את תרומתה הזעירה להרחבת הסדק. כאשר יוכלו החוקרים להסיר את "מחסום הנתונים" ולפענח את דרך הפעולה המדויק של מרכיבי התא אפשר יהיה באמת לעבור מתרופות למניעה, למנוע מחלות במקום להמתין להתפרצותן.

זה ייקח עוד זמן אבל התחום, מבחינת העולם התעשייתי, כבר לובש צורה. חברות המעגלים המודפסים והשבבים מתחברות עם חברות הציוד מעבדה והתכנה ושואבות לתוך העניין גם חברות כימיה ומוסדות אקדמיה ועוד והכול בניצוחה של התעשייה הרפואית כולה, פרמקולוגיה, ביו טכנולוגיה, תאי גזע, מחלות נדירות וכול מגזר רפואי אחר שעולה על דעתכם.

בוול סטריט רואים ומבינים היטב את הכיוון, ה TTM (Time To Market), כמו תמיד בוול סטריט, פחות חשוב (הוא לא היה חשוב ב 2000 והרבה פחות חשוב כיום כי האור נראה בקצה המנהרה). מה שחשוב הוא גודל החלום המתחדש והאמינו לי, ככל שמתקרב היום שבו המניעה תחליף את התרופות אז טסלה (סימול:TSLA) בהשוואה לאלו שיובילו את המעבר, תיראה כ"מניה מתה".

כיצד משקיעים בנישה המתפתחת? אנחנו כידוע מעדיפים סלים וכאן יש לא מעט. 3 הסלים שלדעתנו  מבטאים בצורה המדויקת ביותר את הנישה הם סל מהפכת הגנומיקה, ה-ARKG שכבר דברנו עליו בעבר, הסל הגלובלי GNOM וסל הבריאות/חיסון, ה-IDNA.

ב-ARKG יש 51 חברות בראשות PACB, TDOC, CRSP (CRISPR THERAPEUTICS  שלדעתנו היא מהמעניינות שבחבורה), TWST וגם ענקיות כמו RHHBY (רוש השוויצרית), REGN, נוברטיס, גוגל, TMO ועוד. הסל גם כולל את CGEN, PLX ו-EVGN הישראליות. נכסי הסל מעל 2.3 מיליארד דולרים והוא הונפק בסוף 2014 ובשנה האחרונה הניב 122%. סל ה-GNOM שהונפק במאי 2019, קטן יותר, כ-200 מיליון דולרים ומכיל 40 חברות בראשן CRSP, EDIT, PACB, ILMN ואחרות.

סל ה-IDNA כולל 50 חברות, תערובת של "חלומות" וחברות מבוססות, שהונפק ביוני 2019 ונכסיו כ 250 מיליון. תשוב לציין שבשלושת הסלים נמצאות גם חברות שאינן פעילות בתחום הגנום הרפואי. לשמרנים יותר ישנם הסלים PTH, XHE וכמובן XLV שכולל הכל.

תחום הגנומיקה בכלל והמניעה בפרט מציע למשקיע שמחפש "מניה מנצחת" עולם ומלואו ולכן אין טעם להתחיל ולחפש. חלק מהמניות המובילות כמו קריספר (סימול:CRSP), פאסיפיק ביוסיינס (סימול:PACB) או Editas (סימול:EDIT) אנחנו מכירים היטב, אבל להחליט מי "תנצח"? איש לא יודע, לכן אנו מעדיפים סלים. תשאלו אותנו מי חברות הענק שירוויחו בגדול מהנישה המתפתחת? לדעתנו הן רוש (סימול:RHHBY), תרמו פישר (סימול:TMO), פייזר (סימול:PFE), J&J (סימול:JNJ), AbbVie Inc (סימול:ABBV) ואמג'ן (סימול:AMGN) אלו הן גם החברות שחלק משמעותי מהכנסותיהן מגיע כבר היום  מהנישה.