הנטל להוכיח כי עובד נעדר סמוך לחג מוטל על המעביד

עובדות ------ איוון מטיאשצ'וק (להלן - העובד) עבד בחברת שלג לבן (1980) בע"מ (להלן - המעבידה) החל מיום 30.05.1996 ועד ליום 20.11.2003, עת פוטר מעבודתו.

לאחר סיום עבודתו, הגיש העובד תביעה לבית הדין האזורי לעבודה לתשלום דמי חגים, פדיון ימי חופשה, פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת ודמי הבראה. בית הדין פסק לעובד את מרבית רכיבי תביעתו, אך דחה את התביעה לגמול עבור עבודה בימי החג משום שהעובד לא ידע להצביע בעדותו על מספר ימי החג בהם עבד. בנוסף קבע בית הדין, כי העובד לא הוכיח שעבד ביום סמוך לחג ולאחריו, ולפיכך אין הוא זכאי לדמי חגים. על כך הערעור.

בית הדין הארצי לעבודה קבע ------------------------- בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי משהוכיח העובד כי עבד באופן סדיר, משך שנים רבות אצל המעבידה, חזקה כי הוא זכאי גם לדמי חג. הנטל להוכיח, כי העובד נעדר ללא הסכמת המעביד בימים הסמוכים לימי החג מוטל על המעביד.

במקרה דנן, העובד פירט בתצהירו את מספר ימי החג בתקופת עבודתו, ומנגד, לא המציאה המעבידה כרטיסי נוכחות לסתור את טענת העובד. על כן, פסק בית הדין הארצי, כי העובד זכאי לדמי חג למשך כל תקופת עבודתו כשהוא נושא ריבית והצמדה מיום פיטוריו ועד התשלום בפועל.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".