להמן דורש מהבנקים: לנסות ולהקל על לקוחות
המפקח על הבנקים בבנק ישראל, יואב להמן הנחה היום את הבנקים להיערך לניהול הסיכונים העסקיים והתפעוליים ולמתן מענה לצרכים ולקשיים המיוחדים בפניהם ניצבים לקוחותיהם, על מנת לספק שירותים פיננסיים חיוניים לקיום הפעילות הכלכלית ומערך התשלומים באזור. במכתב ששלח אמש המפקח לבנקים הוא הדגיש את הצורך המיוחד לניהול הסיכונים הפיננסיים והתפעוליים בהתאמה למצב, וביקשם להביא לידיעתו באופן מיידי כל התפתחות מהותית חריגה בתחום זה. מבדיקות שערך הפיקוח עם הבנקים, עד כה, לא נרשמו אצלם התפתחויות חריגות.
במקביל, התבקשו הבנקים להביא בחשבון את הקשיים בהם נתונים הלקוחות במצב מיוחד זה. במסגרת זו, כתב המפקח: "יש להפעיל שיקול דעת בכל הנוגע לכיבוד חיובים בחשבונות לקוחות, ובפרט כאשר אין באפשרות הלקוחות להתאימם, בשל הנסיבות, למסגרת האשראי בחשבון. בכפוף לשיקולי האשראי של הבנק, ראוי לנסות להקל על הלקוחות ולהעמיד להם את המקורות הדרושים להם – בהעמדת מסגרות אשראי מיוחדות לצורך זה (בין אם כמסגרת מוסכמת עם הלקוח, ובין אם מסגרת חד צדדית). אם נבצר מהבנק להעמיד כעת את המסגרות המיוחדות, ניתן לכבד ללקוחות אלה חיובים גם מעבר למסגרת".
אשר לפעילות סניפי הבנקים בצפון התבקשו הבנקים: 1. לוודא כי במכשירי משיכת מזומנים (כגון: בכספומטים, בכספונים ובבנקטים), יהיו מזומנים בכמות מספקת, בכל עת. 2. במקרה של סניף שנסגר בשעות ובימים בהם הוא פתוח בדרך כלל, להודיע ללקוחות בשלט על קיר או דלת הסניף, על הסניף החלופי לרבות מיקומו המדויק ושעות פעילותו או מספר טלפון של מוקד טלפוני. במידת הצורך, לפרסם מידע והנחיות ללקוחות גם באמצעי התקשורת על מנת להגדיל את נגישותם של הלקוחות למידע זה. 3. לקוחות שיתקשרו לסניף יופנו אוטומטית למוקד טלפוני או שישמעו הודעה ובה הפניה למוקד טלפוני.
כמו כן, מבקשים בבנק לנסות ולסייע ככל שניתן לפונים למוקדים הטלפוניים, לרבות ללקוחות שאינם מנויים או מנצלים שירות זה בדרך כלל, ולהיות ערוכים לאפשרות של פתיחת הסניפים הסגורים בשעות הפעילות הרגילות, בהתראה קצרה (לפחות לשירותים בסיסיים).
בנק ישראל יאשר לבנקים שיבקשו זאת גם פתיחת סניפים ניידים, שיפעלו ביישובי הצפון. לאומי כבר מסר כי החל להפעיל ניידות שכאלה.
המפקח הדגיש, כי כל הפעילות האמורה לעיל, לרבות פתיחת הסניפים בצפון, ומילוי מכשירי המזומן יבוצעו רק בכפוף להוראות כוחות הביטחון.
התאגידים הבנקאיים התבקשו לדווח לפיקוח על הבנקים על הסניפים הסגורים בצפון. הפיקוח, בתיאום עם מטה מל"ח (משק לשעת חירום), ובכפוף להוראות הביטחון, ינחה את הבנקים באשר לפתיחה זמנית של הסניפים בישובים השונים.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".