ירון מורגנשטרן גלאסבוקס
צילום: גלאסבוקס
ראיון

"חוזים נדחו לרבעון השלישי; אנחנו בעמדה מצוינת"

ירון מורגנשטרן, מנכ"ל גלאסבוקס לא מתרגש מההאטה בקצב הצמיחה ב-ARR; המניה יורדת ב-5%, האם המשקיעים ירגעו?
עומר רוסו | (7)

גל ההנפקות בתל אביב בשנים האחרונות הביא לבורסה חברות לא ראויות, חברות ראויות  בתמחור גבוהה, ומעט חברות טובות בתמחור טוב. גלאסבוקס גלאסבוקס, העוסקת בפיתוח תוכנה לאנליזה של נתוני גלישה בערוצים הדיגיטליים, היא חברה חדשנית וצומחת, אבל היא הונפקה במחיר גבוה. מאז ההנפקה לפני כשנה המניה נחתכה בשני שליש לשווי של כ-393 מיליון שקל כשבקופה יש כ-190 מיליון שקל. האם כעת זה שווי הראוי?

המזומן בקופה מבטא קרוב לחצי מהשווי, כך ששווי הפעילות הוא כ-200 מיליון שקל. לחברה שמייצרת הכנסות של מעל 50 מיליון דולר בשנה וצומחת בעשרות אחוזים, זה שווי שעשוי להיראות נמוך. אבל, הבעיה של החברה שנראה דרך נתוני ה-ARR (הכנסות מלקוחות חוזרים) שהצמיחה מאיטה. האם צריך לדאוג? ירון מורגנשטרן, מנכ"ל גלאסבוקס אופטימי - "החברה נמצאת בעמדה מצוינת לקראת המחצית השנייה של השנה עם גידול ב-pipeline במחצית הראשונה של 2022 יותר מאשר בכל שנת 2021, בנוסף למספר חוזים שהיו צפויים להיחתם ולהיסגר ברבעון השני וצפויים להיסגר ברבעון השלישי. הצוותים ממשיכים לרשום הישגים בפיתוח מוצרים ושימור מסלול הצמיחה זאת למרות האתגרים עימם החברה מתמודדת בשווקים העולמיים, מה שיקנה לגלאסבוקס יתרון משמעותי במחצית השנייה של השנה.

 

"כמו כן מספר גדל והולך של לקוחות חדשים חותמים על חוזים לטווח ארוך יותר ולקוחות קיימים מרחיבים את החוזים בשלב מוקדם יותר, מה שיאפשר לחברה להאיץ את הצמיחה בצורה יעילה".

החברה מדווחת על 22 לקוחות חדשים וכן שיתרת ה-ARR שלה לסוף הרבעון השני לשנת 2022 צמחה לכ-46 מיליון דולר, לעומת 45.5 מיליון דולר ברבעון קודם ו-40 מיליון דולר בסוף השנה. ביחס לרבעון מקביל אשתקד, מדובר על צמיחה של 24%. אבל, השוק מאוכזב מהצמיחה הנמוכה ביחס לרבעון קודם, אחרי הכל מדובר בחברת צמיחה. זו הסיבה שהמניה יורדת. עם זאת, מורגנשטרן כאמור מרגיע.

בנוסף עדכנה החברה שתזרים המזומנים מפעילות שוטפת בתקופה של שישה החודשים האחרונים היה שלילי בסך של 7.5 מיליון דולר ל-8.1 מיליון דולר. וזאת ביחס לתזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת בסך של 7.2 מיליון בתקופה של שישה חודשים שהסתיימו ביום 30 ביוני 2021. 

נדגיש כי מונחי ARR (Annual Recurring Revenue הכנסה שנתית חוזרת) חשובים לניתוח המגמות העסקיות בחברה שכן מדובר בחברת תוכנה שמספקת שירותים במודל של SaaS.    

גלאסבוקס פיתחה פלטפורמה המנתחת נתוני גלישה לשם מקסום חוויית המשתמש, ייעול ושיפור השירות בערוץ הדיגיטלי. בין היתר מדובר בניטור ביצועי אפליקציות, ניטור פעילות לקוחות וניהול חווית הלקוח. לחברה לקוחות הפועלים מולה, בהם תאגידים גדולים בתחומי הבנקאות, ביטוח, טלקום, קמעונאות, טכנולוגיה ועוד, מ-20 מדינות. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    נתי 17/07/2022 12:38
    הגב לתגובה זו
    בעלי השליטה ניפחו את שווי החברה לסכום מטורף. מהיום הראשון ועד היום המניה בירידה. ירון יכול לספר סיפורים אבל זה מה הם עושים מהיום הראשון. בתקופה שאנחנו נמצאים שום צפי לא בטוח. ולא פלא שהמניה נשברה לרסיסים כמו זכוכית.
  • 5.
    רמי 16/07/2022 01:38
    הגב לתגובה זו
    נמחק הכסף
  • 4.
    אלכס 15/07/2022 11:36
    הגב לתגובה זו
    העובדים קיבלו אופציות והמחיר ירד בחצי, אז מה עושים איתם עכשיו? כאילו על כל הבונוסים?
  • 3.
    אמיר 15/07/2022 10:15
    הגב לתגובה זו
    כשיגיע הראלי ויבינו שמכפיל החברה הוא לא באמת 2...אלא 4 או 5 אז כולם יסתערו וירכשו, אני אעשה מאות אלפי שקלים - המשיכו כך.
  • אלון77 17/07/2022 07:16
    הגב לתגובה זו
    חשבתי מדובר בהודעה של טייקון שקונה כל מה שהציבור מוכר.. אבל אם אתה מתאר מצב שהמניה תעלה במאות רבות של אחוזים והרווח שלך יהיה מאות אלפים
  • 2.
    מאמין לכל מילה שיצאת לך מהפה... (ל"ת)
    יוסקה 14/07/2022 15:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אלי 14/07/2022 14:39
    הגב לתגובה זו
    המוסדיים בארץ אם האמאמאמא של הלוזרים! מקבלים השחלות ונותנים כסף למי שחבר שלהם
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?