איך הממשל הסיני מתמודד עם בועת הנדל"ן ולמה הקורונה באירופה לא מעניינת את השווקים?
הטיעון שהאינפלציה "חולפת" די מקובל גם על משקי הבית בארה"ב רק שההתייחסות שלהם ל'זמנית' ו'חולפת' שונה, כמו גם הנזק שהיא תגרום להם. סקר של אונ' מישיגן מסוף השבוע הראה שצרכנים צופים אינפלציה שנה קדימה של 4.9% שנה והתמתנות בטווח של 5 עד 10 שנים ל- 2.9%. הרמה הגבוהה ה"זמנית" תספיק להערכתם כדי לחנוק את יכולת הצריכה שלהם אף יותר מהחנק שחוו בשיא הקורונה (המדד ירד לסביבת שפל של עשור).
מי שעוד תופס אחרת את ה"זמניות" הם כנראה גם המהמרים על הבחירות לנשיאות ב- 2024, כשלראשונה החלו להמר בשבוע שעבר על טראמפ כבעל הסיכוי הגבוה ביותר לזכות בנשיאות (כנראה מתוך הנחה שהאינפלציה תמשך עד אז). מעניין אגב שלפי אתרי ההימורים אין כיום למפלגה הרפובליקנית אף מועמד רלוונטי אחר מטראמפ, כשון דסנטיס נמצא בסיכוי לזכות נמוך של 12/1 ומייק פנס של 14/1. על רקע הקריסה הפוליטית במחנה הדמוקרטי הלחץ לפעולה ממשיך להתגבר. הנשיא ביידן הכיר בכך ש"האינפלציה פוגעת במצב הפיננסי של האמריקאים" והתחייב ש"היפוך המגמה הוא בראש סדר העדיפויות". לפי מקור אנונימי לבלומברג בכירים בצוות היועצים של הנשיא רוצים לנקוט אמצעים קיצוניים בניהם ניצול רזרבות הנפט האסטרטגיות של ארה"ב, הכוללת יותר מ-600 מיליון חביות (להשוואה, ארה"ב מייבאת מאופ"ק 30 מיליון חביות בחודש). המתנגדים למהלך נשענים על תחזיות לעודף נפט בתחילת 2022. בינתיים באירופה מחירי האנרגיה דווקא מתקררים אך גזרה אחרת מתחממת במקומם:
מחירי הגז הטבעי באירופה בירידה חדה - אירופה שנתונה לחסדיה של מוסקבה בנוגע לאספקת גז נמצאת כיום במתיחות כפולה מולה. גם ניסיון של רוסיה להפעיל לחץ כדי לקבל את אישור הרגולטורים באירופה לצינור הגז Nord Stream 2 לגרמניה, וגם ניסיון של רוסיה לשחרר את המצור האירופאי על משטר הרודן לוקשנקו במדינת הלוויין שלה, בלארוס. רוסיה לפי טענת האירופאים שיבשה בכוונה את אספקת הגז לאיחוד וכעת משחררת אותו, מאפשרת את ירידת מחיר הגז הטבעי, אבל מעבירה את הלחץ לדחיפת מהגרים לאירופה דרך בלארוס לפולין. נזכיר כי את זרם המהגרים מטורקיה האיחוד הצליח לעצור בזמנו באמצעות שוחד של מיליארדי אירו. החשש שכל כישלון בהשגת פיתרון כלכלי או מדיני עלול לגלוש לעימות צבאי.
האם שוק העבודה בארה"ב החל להתקרר? - לאחר שבעה חודשים רצופים של עליה במספר המשרות הפנויות בארה"ב בסוף השבוע פרסמה ה-BLS כי מספרם ירד בספטמבר, חודש שני ברציפות ובסה"כ ירידה של 660 אלף משרות. למרות שמדובר באירוע משמעותי בהחלט יתכן כי הוא זמני בשל סיום הזכאות למענקי אבטלה מיוחדים בספטמבר. עוד אינדיקציה לעוצמת שוק העבודה קיבלנו מהפד של אטלנטה שהראה כי עליות השכר עומדות על שינוי שנתי של 3.5%, אך מי שמחליף עבודה מצליח לרשום עליה שנתית מהירה הרבה יותר של 5.4%, פער שמסביר אולי חלק מתופעת ההתפטרות הרחבה שמתקיימת כיום. נציין שגם עם הירידה הבולטת במספר המשרות הפנויות אלה עדיין עומדות על מספר עצום של 10.4 מיליון.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"התפוצצות מבוקרת" בסין - מאמר בוול סטריט ג'ורנל טוען כי בייג'ין שואפת "להתפוצצות מבוקרת של ענקיות הנדל"ן במדינה, באמצעות מכירת נכסים תוך הגבלת הנזק לרוכשי הבתים ועסקים." הבנק המרכזי, ה-PBOC, יעזור למפתחי הנדל"ן ה"טובים" למכור אג"ח לבנקים כדי למחזר חובות ביואן בריבית נמוכה מרמת הסיכון האמיתי שלהם. השווקים בסין הגיבו בעליות חדות לאלה ולתשלום קופון ברגע האחרון של ענקית הנדל"ן אוורגארד.
מחר יפורסם בישראל מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, שצפוי שעלה ב-0.4% ובשינוי שנתי של 2.6%. להערכתנו העליה החודשית היתה מעט מתונה יותר, 0.3%. נגיד בנק ישראל, ירון, המשיך לרמוז בשבוע שעבר שישראל תוכל להיות מהמדינות האחרונות בעולם שייאלצו להעלות ריבית: "בהשוואה בינלאומית, ניתן לראות שהאינפלציה בישראל מצויה בעשירון התחתון בקרב מדינות ה-OECD. המצב הנוכחי מאפשר לנו מרחב בניהול המדיניות המוניטרית...". בינתיים בארה"ב השוק מתמחר שתיים וחצי העלאות ריבית ב-2022, כשהראשונה ביולי.
קורונה זה כ"כ 2020 - התפרצות קורונה חדשה באירופה לא מעניינת יותר מדי את השוק שם, שממשיך לשבור שיאים...
- 2.כיף לקרוא סיכום שכזה 16/11/2021 01:17הגב לתגובה זוכיף לקרוא סיכום שכזה
- 1.אחד האנשים. 14/11/2021 09:43הגב לתגובה זולא ראיתי התייחסות לנושא מדוע הקורונה באירופה לא מעניינת את השווקים. אפשר להסביר / להשלים ??
- Sassi6 16/11/2021 01:59הגב לתגובה זואבל לא על זה באתי לדבר על ליברמן שמתכנן העלאת מיסים אגרסיבית, על סיגריות אלקטרוניות, זה מזכיר את החד פעמיים מפלסטיק, האם זה מאהבת מרדכי? או משנאת המן? כלומר, האם זה מאהבת איכות הסביבה, ושיפור בריאות המעשנים? או מניצול הזדמנות אדירה להעלאת מיסים מהירה ואגרסיבית? ...תלוי את מי שואלים

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
