טרמינל 1 חוזר לחיים: האם זה ישפיע על המחירים?
מה ההבדל במחירים בין טיסה מטרמינל 1 לטיסה מטרמינל 3; מה צפוי לקרות בעקבות הפתיחה, קצת היסטוריה על טרמינל 1 ושאלות ותשובות על נתב"ג והטרמינלים
אחרי תקופה ארוכה של סגירות לסירוגין, טרמינל 1 בנתב"ג חזר לפעילות. אמש הוא נפתח מחדש לטיסות פנים-ארציות, וביום ראשון הקרוב יתחדשו גם הטיסות הבינלאומיות. המהלך הזה מביא איתו רוח חדשה לשוק התעופה הישראלי, עם צפי ליותר מ-1,400 טיסות בינלאומיות שימריאו מהטרמינל במהלך אפריל – כרבע מכלל הטיסות שיוצאות מנמל התעופה המרכזי של ישראל. אז מה עומד מאחורי הפתיחה הזו, למה הטרמינל נסגר מלכתחילה, ומה זה אומר לנו, הנוסעים? התשובות מיד, רק צריך להקדים ולומר - הכל יכול להשתנות. החות'ים יורים עלינו כמעט כל יום, בינתיים אין לזה השלכות על חברות התעופה שחזרו, אבל זה כנראה מדאיג אותן. אלו שעוד לא חזרו עלולים לנסות לדחות את החזרה. חלקן אגב התנו את החזרה בפתיחת טרמינל 1, אז מעניין יהיה לראות מה יהיה בהמשך
טרמינל 1 נפתח מחדש: את מי הוא ישרת?
הפתיחה המחודשת של טרמינל 1 היא צעד משמעותי שמשפיע על כל שרשרת התעופה בישראל. הטרמינל, שידוע כבית של חברות הלואו-קוסט, מציע עלויות תפעול נמוכות יותר בהשוואה לטרמינל 3. כבר עכשיו, חברות כמו סאן דור (מקבוצת אל על), ישראייר, ארקיע, וויז אייר, ריינאייר ועוד מתכוננות להפעיל ממנו טיסות. בחודש הקרוב, הטרמינל צפוי לשמש כשער ליעדים פופולריים באירופה כמו אתונה, ברלין, רומא, וינה, בודפשט ועוד.
החזרה לפעילות מגיעה עם בונוס לנוסעים: חברות מסוימות, כמו סאן דור, הודיעו שמי שרכש כרטיסים במחירים שתומחרו לפי טרמינל 3 יקבל החזר של כ-50-60 שקלים, כי מיסי הנמל בטרמינל 1 זולים יותר. גם הכרטיסים העתידיים צפויים להיות מותאמים לעלויות הנמוכות, מה שיקל במקצת על הטסים.
למה טרמינל 1 נסגר ולמה הוא חוזר?
הסיפור של טרמינל 1 בשנים האחרונות הוא רכבת הרים של ממש. עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023, הטרמינל נסגר לראשונה בגלל צניחה חדה בביקוש לטיסות וגיוס נרחב של עובדי ביטחון שהשאיר את נתב"ג בלי מספיק כוח אדם. הוא נפתח מחדש ביוני 2024, אבל ההתאוששות לא החזיקה מעמד – בנובמבר הוא נסגר שוב לטיסות בינלאומיות, ואחר כך גם לטיסות פנים. הסיבה? חברות תעופה זרות רבות האריכו את הפסקת הטיסות לישראל על רקע המצב הביטחוני, והפעילות בו כבר לא הייתה כדאית.
- טרמינל 3 מתרחב: אפקון ואורון יבצעו את עבודות בהיקף מאות מיליוני שקלים
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחודשים שבהם היה סגור, הטרמינל לא עמד מיותם – נעשו בו עבודות שיפוץ ושדרוג כדי להתאים אותו לצרכים של היום. עכשיו, כשהשוק מתחיל להראות סימני חיים מחודשים לקראת חופשת הפסח, הוא חוזר לפעילות מלאה. הצפי הוא שבאפריל יעברו בנתב"ג קרוב ל-1.8 מיליון נוסעים – קפיצה של מעל 60% לעומת אשתקד – והפתיחה של טרמינל 1 נועדה להקל על העומס בטרמינל 3, שסבל לאחרונה מתלונות על צפיפות ותורים ארוכים.
החזרה של טרמינל 1 מאפשרת לחברות הלואו-קוסט לחזור לישראל כשאחת התלונות על השוק הישראלי היתה שסגירת טרמינל 1 גורמת לעליית מחירים כי טרמינל 3 יקר יותר. ריינאייר, למשל, סירבה לפעול מטרמינל 3 כי מיסי הנמל שם גבוהים מדי, והצהירה שתחזור רק כשטרמינל 1 יהיה זמין. צפוי שעם פתיחת טרמינל 1 נראה יותר טיסות זולות ליעדים באירופה, התחרות תתחזק, המחירים ירדו.
קצת היסטוריה
טרמינל 1 נבנה בשנות ה-30 על ידי הבריטים כשדה התעופה הראשון בארץ, תחת השם "שדה לוד". עם השנים הוא גדל והשתנה, ובשנות ה-90 הפך למרכז התעופה הבינלאומית של ישראל עד שטרמינל 3 נפתח ב-2004. מאז, הוא הפך לטרמינל המשני, שמשרת בעיקר טיסות פנים וחברות לואו-קוסט. המשמעות שלו כיום היא בעיקר כלכלית – הוא מאפשר לנתב"ג להציע אפשרויות זולות יותר לחברות תעופה, מה שמושך יותר טיסות ויותר נוסעים.
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
שאלות חשובות על טרמינל 1, טרמינל 3 והתעופה בישראל
מי מפעיל את טרמינל 1 עכשיו?
הטרמינל מנוהל על ידי רשות שדות התעופה, והחברות שטסות ממנו כוללות את סאן דור, ישראייר, ארקיע, וויז אייר, ריינאייר ואיזי ג'ט. חלק מהחברות האלה מפעילות גם טיסות מטרמינל 3, מה שיוצר פיצול מסוים.
למה מיסי הנמל בטרמינל 1 זולים יותר?
טרמינל 1 מציע שירותים בסיסיים יותר – אין בו שרוולים למטוסים, הדיוטי פרי קטן יותר והתפעול פשוט. זה מוריד את העלויות לרשות שדות התעופה, והחיסכון הזה עובר לחברות התעופה (ולפעמים לנוסעים).
האם טרמינל 1 מספיק לנו?
לבדו, לא. הוא משמש כ-25% מהטיסות בנתב"ג, אבל טרמינל 3 נשאר הלב של השדה עם קיבולת גדולה יותר וטיסות ליעדים מרכזיים כמו ארה"ב ואסיה. השילוב ביניהם חיוני לעמידה בעומסים.
מה התפוסה של טרמינל 1?
בחודשים יולי-אוגוסט, בימי שיא, הוא יכול לשרת 6,500-7,000 נוסעים ביום. באפריל, עם 1,400 טיסות, הוא צפוי להתמודד עם כ-200 אלף נוסעים – תפוסה סבירה אבל לא קרובה למקסימום.
ומה עם טרמינל 3?
טרמינל 3 מטפל ביותר מ-70% מהנוסעים בנתב"ג. הוא מתוכנן ל-25 מיליון נוסעים בשנה, אבל כיום הוא כבר קרוב לגבול הזה, מה שמוביל לעומסים כבדים בעונות השיא.
למה טרמינל 1 נסגר כל כך הרבה פעמים?
הסגירות קשורות למשברים – קורונה, מלחמה, ירידה בביקוש. הוא פחות חיוני מטרמינל 3, ולכן קל יותר לסגור אותו כשצריך לחסוך במשאבים.
האם המחירים באמת יירדו עכשיו?
אולי. ההפרש במיסים (כ-16 דולר) הוא חלק קטן מעלות הכרטיס, אבל התחרות בין חברות הלואו-קוסט עשויה להביא להוזלות מסוימות, במיוחד ביעדים קרובים.
מה השדרוגים שנעשו בטרמינל 1?
השיפוצים כללו תשתיות, שירותים לנוסעים נעזרים, חנויות דיוטי פרי משודרגות ואפשרויות קולינריות חדשות. המטרה הייתה להפוך אותו ליעיל יותר, אם כי הוא נשאר פשוט יחסית.
מי מרוויח מהפתיחה הזו?
חברות הלואו-קוסט, שחוסכות בעלויות, והנוסעים שמחפשים טיסות זולות. גם נתב"ג מרוויח כי זה מושך יותר חברות תעופה ומגדיל את התנועה הכוללת.
האם יש מספיק כוח אדם לטרמינל 1?
כרגע כן, אבל בתקופות שיא יש חשש ממחסור, במיוחד אחרי הגיוסים במלחמה. נפתחו קורסי הכשרה לעובדים חדשים, וזה ייבחן בחגים הקרובים.
מה ההבדל בחוויית הנוסע בין טרמינל 1 ל-3?
טרמינל 1 מהיר ופשוט יותר, מתאים לטיסות קצרות ולמי שטס קל. טרמינל 3 מפואר יותר, עם יותר חנויות ושירותים, אבל גם צפוף ומורכב יותר.
האם נתב"ג צריך עוד טרמינל?
כן, בטווח הארוך. עם תחזית של 30 מיליון נוסעים בשנה בעשור הקרוב, שני הטרמינלים לא יספיקו. יש הצעות לשדה תעופה נוסף, אבל זה עדיין רחוק.
מה קורה עם טיסות פנים?
הן חזרו לטרמינל 1, בעיקר לאילת (רמון). זה מקל על טרמינל 3 ומשפר את הנגישות לנוסעים פנימיים.
האם טרמינל 1 בטוח מספיק?
כן, הוא עומד בסטנדרטים הבינלאומיים, אבל אין בו את מערכות האבטחה המתקדמות של טרמינל 3. זה מספיק לטיסות קצרות ולואו-קוסט.
מי מפסיד מהפתיחה הזו?
אולי חברות שמעדיפות את טרמינל 3 לטיסות ארוכות, כמו אל על, שצריכות להתמודד עם תחרות זולה יותר מטרמינל 1
- 2.מתי מוסיפים עוד זרוע לטרמינל 3 (ל"ת)הלא נוסע 27/03/2025 16:02הגב לתגובה זו
- 1.לרון 27/03/2025 15:51הגב לתגובה זוכעת פחות מסוכן וניר צוק שהפך יזם אקטואלי עם ירידת ההייטק מריח שיפור וכנראה צודק! לדעתי ינפיק את אייר חיפה!
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
