טרמינל 1 חוזר לחיים: האם זה ישפיע על המחירים?
מה ההבדל במחירים בין טיסה מטרמינל 1 לטיסה מטרמינל 3; מה צפוי לקרות בעקבות הפתיחה, קצת היסטוריה על טרמינל 1 ושאלות ותשובות על נתב"ג והטרמינלים
אחרי תקופה ארוכה של סגירות לסירוגין, טרמינל 1 בנתב"ג חזר לפעילות. אמש הוא נפתח מחדש לטיסות פנים-ארציות, וביום ראשון הקרוב יתחדשו גם הטיסות הבינלאומיות. המהלך הזה מביא איתו רוח חדשה לשוק התעופה הישראלי, עם צפי ליותר מ-1,400 טיסות בינלאומיות שימריאו מהטרמינל במהלך אפריל – כרבע מכלל הטיסות שיוצאות מנמל התעופה המרכזי של ישראל. אז מה עומד מאחורי הפתיחה הזו, למה הטרמינל נסגר מלכתחילה, ומה זה אומר לנו, הנוסעים? התשובות מיד, רק צריך להקדים ולומר - הכל יכול להשתנות. החות'ים יורים עלינו כמעט כל יום, בינתיים אין לזה השלכות על חברות התעופה שחזרו, אבל זה כנראה מדאיג אותן. אלו שעוד לא חזרו עלולים לנסות לדחות את החזרה. חלקן אגב התנו את החזרה בפתיחת טרמינל 1, אז מעניין יהיה לראות מה יהיה בהמשך
טרמינל 1 נפתח מחדש: את מי הוא ישרת?
הפתיחה המחודשת של טרמינל 1 היא צעד משמעותי שמשפיע על כל שרשרת התעופה בישראל. הטרמינל, שידוע כבית של חברות הלואו-קוסט, מציע עלויות תפעול נמוכות יותר בהשוואה לטרמינל 3. כבר עכשיו, חברות כמו סאן דור (מקבוצת אל על), ישראייר, ארקיע, וויז אייר, ריינאייר ועוד מתכוננות להפעיל ממנו טיסות. בחודש הקרוב, הטרמינל צפוי לשמש כשער ליעדים פופולריים באירופה כמו אתונה, ברלין, רומא, וינה, בודפשט ועוד.
החזרה לפעילות מגיעה עם בונוס לנוסעים: חברות מסוימות, כמו סאן דור, הודיעו שמי שרכש כרטיסים במחירים שתומחרו לפי טרמינל 3 יקבל החזר של כ-50-60 שקלים, כי מיסי הנמל בטרמינל 1 זולים יותר. גם הכרטיסים העתידיים צפויים להיות מותאמים לעלויות הנמוכות, מה שיקל במקצת על הטסים.
למה טרמינל 1 נסגר ולמה הוא חוזר?
הסיפור של טרמינל 1 בשנים האחרונות הוא רכבת הרים של ממש. עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023, הטרמינל נסגר לראשונה בגלל צניחה חדה בביקוש לטיסות וגיוס נרחב של עובדי ביטחון שהשאיר את נתב"ג בלי מספיק כוח אדם. הוא נפתח מחדש ביוני 2024, אבל ההתאוששות לא החזיקה מעמד – בנובמבר הוא נסגר שוב לטיסות בינלאומיות, ואחר כך גם לטיסות פנים. הסיבה? חברות תעופה זרות רבות האריכו את הפסקת הטיסות לישראל על רקע המצב הביטחוני, והפעילות בו כבר לא הייתה כדאית.
- טרמינל 3 מתרחב: אפקון ואורון יבצעו את עבודות בהיקף מאות מיליוני שקלים
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחודשים שבהם היה סגור, הטרמינל לא עמד מיותם – נעשו בו עבודות שיפוץ ושדרוג כדי להתאים אותו לצרכים של היום. עכשיו, כשהשוק מתחיל להראות סימני חיים מחודשים לקראת חופשת הפסח, הוא חוזר לפעילות מלאה. הצפי הוא שבאפריל יעברו בנתב"ג קרוב ל-1.8 מיליון נוסעים – קפיצה של מעל 60% לעומת אשתקד – והפתיחה של טרמינל 1 נועדה להקל על העומס בטרמינל 3, שסבל לאחרונה מתלונות על צפיפות ותורים ארוכים.
החזרה של טרמינל 1 מאפשרת לחברות הלואו-קוסט לחזור לישראל כשאחת התלונות על השוק הישראלי היתה שסגירת טרמינל 1 גורמת לעליית מחירים כי טרמינל 3 יקר יותר. ריינאייר, למשל, סירבה לפעול מטרמינל 3 כי מיסי הנמל שם גבוהים מדי, והצהירה שתחזור רק כשטרמינל 1 יהיה זמין. צפוי שעם פתיחת טרמינל 1 נראה יותר טיסות זולות ליעדים באירופה, התחרות תתחזק, המחירים ירדו.
קצת היסטוריה
טרמינל 1 נבנה בשנות ה-30 על ידי הבריטים כשדה התעופה הראשון בארץ, תחת השם "שדה לוד". עם השנים הוא גדל והשתנה, ובשנות ה-90 הפך למרכז התעופה הבינלאומית של ישראל עד שטרמינל 3 נפתח ב-2004. מאז, הוא הפך לטרמינל המשני, שמשרת בעיקר טיסות פנים וחברות לואו-קוסט. המשמעות שלו כיום היא בעיקר כלכלית – הוא מאפשר לנתב"ג להציע אפשרויות זולות יותר לחברות תעופה, מה שמושך יותר טיסות ויותר נוסעים.
- הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
- הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
שאלות חשובות על טרמינל 1, טרמינל 3 והתעופה בישראל
מי מפעיל את טרמינל 1 עכשיו?
הטרמינל מנוהל על ידי רשות שדות התעופה, והחברות שטסות ממנו כוללות את סאן דור, ישראייר, ארקיע, וויז אייר, ריינאייר ואיזי ג'ט. חלק מהחברות האלה מפעילות גם טיסות מטרמינל 3, מה שיוצר פיצול מסוים.
למה מיסי הנמל בטרמינל 1 זולים יותר?
טרמינל 1 מציע שירותים בסיסיים יותר – אין בו שרוולים למטוסים, הדיוטי פרי קטן יותר והתפעול פשוט. זה מוריד את העלויות לרשות שדות התעופה, והחיסכון הזה עובר לחברות התעופה (ולפעמים לנוסעים).
האם טרמינל 1 מספיק לנו?
לבדו, לא. הוא משמש כ-25% מהטיסות בנתב"ג, אבל טרמינל 3 נשאר הלב של השדה עם קיבולת גדולה יותר וטיסות ליעדים מרכזיים כמו ארה"ב ואסיה. השילוב ביניהם חיוני לעמידה בעומסים.
מה התפוסה של טרמינל 1?
בחודשים יולי-אוגוסט, בימי שיא, הוא יכול לשרת 6,500-7,000 נוסעים ביום. באפריל, עם 1,400 טיסות, הוא צפוי להתמודד עם כ-200 אלף נוסעים – תפוסה סבירה אבל לא קרובה למקסימום.
ומה עם טרמינל 3?
טרמינל 3 מטפל ביותר מ-70% מהנוסעים בנתב"ג. הוא מתוכנן ל-25 מיליון נוסעים בשנה, אבל כיום הוא כבר קרוב לגבול הזה, מה שמוביל לעומסים כבדים בעונות השיא.
למה טרמינל 1 נסגר כל כך הרבה פעמים?
הסגירות קשורות למשברים – קורונה, מלחמה, ירידה בביקוש. הוא פחות חיוני מטרמינל 3, ולכן קל יותר לסגור אותו כשצריך לחסוך במשאבים.
האם המחירים באמת יירדו עכשיו?
אולי. ההפרש במיסים (כ-16 דולר) הוא חלק קטן מעלות הכרטיס, אבל התחרות בין חברות הלואו-קוסט עשויה להביא להוזלות מסוימות, במיוחד ביעדים קרובים.
מה השדרוגים שנעשו בטרמינל 1?
השיפוצים כללו תשתיות, שירותים לנוסעים נעזרים, חנויות דיוטי פרי משודרגות ואפשרויות קולינריות חדשות. המטרה הייתה להפוך אותו ליעיל יותר, אם כי הוא נשאר פשוט יחסית.
מי מרוויח מהפתיחה הזו?
חברות הלואו-קוסט, שחוסכות בעלויות, והנוסעים שמחפשים טיסות זולות. גם נתב"ג מרוויח כי זה מושך יותר חברות תעופה ומגדיל את התנועה הכוללת.
האם יש מספיק כוח אדם לטרמינל 1?
כרגע כן, אבל בתקופות שיא יש חשש ממחסור, במיוחד אחרי הגיוסים במלחמה. נפתחו קורסי הכשרה לעובדים חדשים, וזה ייבחן בחגים הקרובים.
מה ההבדל בחוויית הנוסע בין טרמינל 1 ל-3?
טרמינל 1 מהיר ופשוט יותר, מתאים לטיסות קצרות ולמי שטס קל. טרמינל 3 מפואר יותר, עם יותר חנויות ושירותים, אבל גם צפוף ומורכב יותר.
האם נתב"ג צריך עוד טרמינל?
כן, בטווח הארוך. עם תחזית של 30 מיליון נוסעים בשנה בעשור הקרוב, שני הטרמינלים לא יספיקו. יש הצעות לשדה תעופה נוסף, אבל זה עדיין רחוק.
מה קורה עם טיסות פנים?
הן חזרו לטרמינל 1, בעיקר לאילת (רמון). זה מקל על טרמינל 3 ומשפר את הנגישות לנוסעים פנימיים.
האם טרמינל 1 בטוח מספיק?
כן, הוא עומד בסטנדרטים הבינלאומיים, אבל אין בו את מערכות האבטחה המתקדמות של טרמינל 3. זה מספיק לטיסות קצרות ולואו-קוסט.
מי מפסיד מהפתיחה הזו?
אולי חברות שמעדיפות את טרמינל 3 לטיסות ארוכות, כמו אל על, שצריכות להתמודד עם תחרות זולה יותר מטרמינל 1
- 2.מתי מוסיפים עוד זרוע לטרמינל 3 (ל"ת)הלא נוסע 27/03/2025 16:02הגב לתגובה זו
- 1.לרון 27/03/2025 15:51הגב לתגובה זוכעת פחות מסוכן וניר צוק שהפך יזם אקטואלי עם ירידת ההייטק מריח שיפור וכנראה צודק! לדעתי ינפיק את אייר חיפה!
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.89% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
