טרמינל 1 חוזר לחיים: האם זה ישפיע על המחירים?
מה ההבדל במחירים בין טיסה מטרמינל 1 לטיסה מטרמינל 3; מה צפוי לקרות בעקבות הפתיחה, קצת היסטוריה על טרמינל 1 ושאלות ותשובות על נתב"ג והטרמינלים
אחרי תקופה ארוכה של סגירות לסירוגין, טרמינל 1 בנתב"ג חזר לפעילות. אמש הוא נפתח מחדש לטיסות פנים-ארציות, וביום ראשון הקרוב יתחדשו גם הטיסות הבינלאומיות. המהלך הזה מביא איתו רוח חדשה לשוק התעופה הישראלי, עם צפי ליותר מ-1,400 טיסות בינלאומיות שימריאו מהטרמינל במהלך אפריל – כרבע מכלל הטיסות שיוצאות מנמל התעופה המרכזי של ישראל. אז מה עומד מאחורי הפתיחה הזו, למה הטרמינל נסגר מלכתחילה, ומה זה אומר לנו, הנוסעים? התשובות מיד, רק צריך להקדים ולומר - הכל יכול להשתנות. החות'ים יורים עלינו כמעט כל יום, בינתיים אין לזה השלכות על חברות התעופה שחזרו, אבל זה כנראה מדאיג אותן. אלו שעוד לא חזרו עלולים לנסות לדחות את החזרה. חלקן אגב התנו את החזרה בפתיחת טרמינל 1, אז מעניין יהיה לראות מה יהיה בהמשך
טרמינל 1 נפתח מחדש: את מי הוא ישרת?
הפתיחה המחודשת של טרמינל 1 היא צעד משמעותי שמשפיע על כל שרשרת התעופה בישראל. הטרמינל, שידוע כבית של חברות הלואו-קוסט, מציע עלויות תפעול נמוכות יותר בהשוואה לטרמינל 3. כבר עכשיו, חברות כמו סאן דור (מקבוצת אל על), ישראייר, ארקיע, וויז אייר, ריינאייר ועוד מתכוננות להפעיל ממנו טיסות. בחודש הקרוב, הטרמינל צפוי לשמש כשער ליעדים פופולריים באירופה כמו אתונה, ברלין, רומא, וינה, בודפשט ועוד.
החזרה לפעילות מגיעה עם בונוס לנוסעים: חברות מסוימות, כמו סאן דור, הודיעו שמי שרכש כרטיסים במחירים שתומחרו לפי טרמינל 3 יקבל החזר של כ-50-60 שקלים, כי מיסי הנמל בטרמינל 1 זולים יותר. גם הכרטיסים העתידיים צפויים להיות מותאמים לעלויות הנמוכות, מה שיקל במקצת על הטסים.
למה טרמינל 1 נסגר ולמה הוא חוזר?
הסיפור של טרמינל 1 בשנים האחרונות הוא רכבת הרים של ממש. עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023, הטרמינל נסגר לראשונה בגלל צניחה חדה בביקוש לטיסות וגיוס נרחב של עובדי ביטחון שהשאיר את נתב"ג בלי מספיק כוח אדם. הוא נפתח מחדש ביוני 2024, אבל ההתאוששות לא החזיקה מעמד – בנובמבר הוא נסגר שוב לטיסות בינלאומיות, ואחר כך גם לטיסות פנים. הסיבה? חברות תעופה זרות רבות האריכו את הפסקת הטיסות לישראל על רקע המצב הביטחוני, והפעילות בו כבר לא הייתה כדאית.
- טרמינל 3 מתרחב: אפקון ואורון יבצעו את עבודות בהיקף מאות מיליוני שקלים
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחודשים שבהם היה סגור, הטרמינל לא עמד מיותם – נעשו בו עבודות שיפוץ ושדרוג כדי להתאים אותו לצרכים של היום. עכשיו, כשהשוק מתחיל להראות סימני חיים מחודשים לקראת חופשת הפסח, הוא חוזר לפעילות מלאה. הצפי הוא שבאפריל יעברו בנתב"ג קרוב ל-1.8 מיליון נוסעים – קפיצה של מעל 60% לעומת אשתקד – והפתיחה של טרמינל 1 נועדה להקל על העומס בטרמינל 3, שסבל לאחרונה מתלונות על צפיפות ותורים ארוכים.
החזרה של טרמינל 1 מאפשרת לחברות הלואו-קוסט לחזור לישראל כשאחת התלונות על השוק הישראלי היתה שסגירת טרמינל 1 גורמת לעליית מחירים כי טרמינל 3 יקר יותר. ריינאייר, למשל, סירבה לפעול מטרמינל 3 כי מיסי הנמל שם גבוהים מדי, והצהירה שתחזור רק כשטרמינל 1 יהיה זמין. צפוי שעם פתיחת טרמינל 1 נראה יותר טיסות זולות ליעדים באירופה, התחרות תתחזק, המחירים ירדו.
קצת היסטוריה
טרמינל 1 נבנה בשנות ה-30 על ידי הבריטים כשדה התעופה הראשון בארץ, תחת השם "שדה לוד". עם השנים הוא גדל והשתנה, ובשנות ה-90 הפך למרכז התעופה הבינלאומית של ישראל עד שטרמינל 3 נפתח ב-2004. מאז, הוא הפך לטרמינל המשני, שמשרת בעיקר טיסות פנים וחברות לואו-קוסט. המשמעות שלו כיום היא בעיקר כלכלית – הוא מאפשר לנתב"ג להציע אפשרויות זולות יותר לחברות תעופה, מה שמושך יותר טיסות ויותר נוסעים.
- הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב משל המבוגרים"
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
שאלות חשובות על טרמינל 1, טרמינל 3 והתעופה בישראל
מי מפעיל את טרמינל 1 עכשיו?
הטרמינל מנוהל על ידי רשות שדות התעופה, והחברות שטסות ממנו כוללות את סאן דור, ישראייר, ארקיע, וויז אייר, ריינאייר ואיזי ג'ט. חלק מהחברות האלה מפעילות גם טיסות מטרמינל 3, מה שיוצר פיצול מסוים.
למה מיסי הנמל בטרמינל 1 זולים יותר?
טרמינל 1 מציע שירותים בסיסיים יותר – אין בו שרוולים למטוסים, הדיוטי פרי קטן יותר והתפעול פשוט. זה מוריד את העלויות לרשות שדות התעופה, והחיסכון הזה עובר לחברות התעופה (ולפעמים לנוסעים).
האם טרמינל 1 מספיק לנו?
לבדו, לא. הוא משמש כ-25% מהטיסות בנתב"ג, אבל טרמינל 3 נשאר הלב של השדה עם קיבולת גדולה יותר וטיסות ליעדים מרכזיים כמו ארה"ב ואסיה. השילוב ביניהם חיוני לעמידה בעומסים.
מה התפוסה של טרמינל 1?
בחודשים יולי-אוגוסט, בימי שיא, הוא יכול לשרת 6,500-7,000 נוסעים ביום. באפריל, עם 1,400 טיסות, הוא צפוי להתמודד עם כ-200 אלף נוסעים – תפוסה סבירה אבל לא קרובה למקסימום.
ומה עם טרמינל 3?
טרמינל 3 מטפל ביותר מ-70% מהנוסעים בנתב"ג. הוא מתוכנן ל-25 מיליון נוסעים בשנה, אבל כיום הוא כבר קרוב לגבול הזה, מה שמוביל לעומסים כבדים בעונות השיא.
למה טרמינל 1 נסגר כל כך הרבה פעמים?
הסגירות קשורות למשברים – קורונה, מלחמה, ירידה בביקוש. הוא פחות חיוני מטרמינל 3, ולכן קל יותר לסגור אותו כשצריך לחסוך במשאבים.
האם המחירים באמת יירדו עכשיו?
אולי. ההפרש במיסים (כ-16 דולר) הוא חלק קטן מעלות הכרטיס, אבל התחרות בין חברות הלואו-קוסט עשויה להביא להוזלות מסוימות, במיוחד ביעדים קרובים.
מה השדרוגים שנעשו בטרמינל 1?
השיפוצים כללו תשתיות, שירותים לנוסעים נעזרים, חנויות דיוטי פרי משודרגות ואפשרויות קולינריות חדשות. המטרה הייתה להפוך אותו ליעיל יותר, אם כי הוא נשאר פשוט יחסית.
מי מרוויח מהפתיחה הזו?
חברות הלואו-קוסט, שחוסכות בעלויות, והנוסעים שמחפשים טיסות זולות. גם נתב"ג מרוויח כי זה מושך יותר חברות תעופה ומגדיל את התנועה הכוללת.
האם יש מספיק כוח אדם לטרמינל 1?
כרגע כן, אבל בתקופות שיא יש חשש ממחסור, במיוחד אחרי הגיוסים במלחמה. נפתחו קורסי הכשרה לעובדים חדשים, וזה ייבחן בחגים הקרובים.
מה ההבדל בחוויית הנוסע בין טרמינל 1 ל-3?
טרמינל 1 מהיר ופשוט יותר, מתאים לטיסות קצרות ולמי שטס קל. טרמינל 3 מפואר יותר, עם יותר חנויות ושירותים, אבל גם צפוף ומורכב יותר.
האם נתב"ג צריך עוד טרמינל?
כן, בטווח הארוך. עם תחזית של 30 מיליון נוסעים בשנה בעשור הקרוב, שני הטרמינלים לא יספיקו. יש הצעות לשדה תעופה נוסף, אבל זה עדיין רחוק.
מה קורה עם טיסות פנים?
הן חזרו לטרמינל 1, בעיקר לאילת (רמון). זה מקל על טרמינל 3 ומשפר את הנגישות לנוסעים פנימיים.
האם טרמינל 1 בטוח מספיק?
כן, הוא עומד בסטנדרטים הבינלאומיים, אבל אין בו את מערכות האבטחה המתקדמות של טרמינל 3. זה מספיק לטיסות קצרות ולואו-קוסט.
מי מפסיד מהפתיחה הזו?
אולי חברות שמעדיפות את טרמינל 3 לטיסות ארוכות, כמו אל על, שצריכות להתמודד עם תחרות זולה יותר מטרמינל 1
- 2.מתי מוסיפים עוד זרוע לטרמינל 3 (ל"ת)הלא נוסע 27/03/2025 16:02הגב לתגובה זו
- 1.לרון 27/03/2025 15:51הגב לתגובה זוכעת פחות מסוכן וניר צוק שהפך יזם אקטואלי עם ירידת ההייטק מריח שיפור וכנראה צודק! לדעתי ינפיק את אייר חיפה!
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב משל המבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
