נתבג (רש"ת)נתבג (רש"ת)

טרמינל 1 חוזר לחיים: האם זה ישפיע על המחירים?

מה ההבדל במחירים בין טיסה מטרמינל 1 לטיסה מטרמינל 3; מה צפוי לקרות בעקבות הפתיחה, קצת היסטוריה על טרמינל 1 ושאלות ותשובות על נתב"ג והטרמינלים

רוי שיינמן | (2)
נושאים בכתבה נתב"ג טרמינל

אחרי תקופה ארוכה של סגירות לסירוגין, טרמינל 1 בנתב"ג חזר לפעילות. אמש הוא נפתח מחדש לטיסות פנים-ארציות, וביום ראשון הקרוב יתחדשו גם הטיסות הבינלאומיות. המהלך הזה מביא איתו רוח חדשה לשוק התעופה הישראלי, עם צפי ליותר מ-1,400 טיסות בינלאומיות שימריאו מהטרמינל במהלך אפריל – כרבע מכלל הטיסות שיוצאות מנמל התעופה המרכזי של ישראל. אז מה עומד מאחורי הפתיחה הזו, למה הטרמינל נסגר מלכתחילה, ומה זה אומר לנו, הנוסעים? התשובות מיד, רק צריך להקדים ולומר - הכל יכול להשתנות. החות'ים יורים עלינו כמעט כל יום, בינתיים אין לזה השלכות על חברות התעופה שחזרו, אבל זה כנראה מדאיג אותן. אלו שעוד לא חזרו עלולים לנסות לדחות את החזרה. חלקן אגב התנו את החזרה בפתיחת טרמינל 1, אז מעניין יהיה לראות מה יהיה בהמשך 

 

טרמינל 1 נפתח מחדש: את מי הוא ישרת?

הפתיחה המחודשת של טרמינל 1 היא צעד משמעותי שמשפיע על כל שרשרת התעופה בישראל. הטרמינל, שידוע כבית של חברות הלואו-קוסט, מציע עלויות תפעול נמוכות יותר בהשוואה לטרמינל 3. כבר עכשיו, חברות כמו סאן דור (מקבוצת אל על), ישראייר, ארקיע, וויז אייר, ריינאייר ועוד מתכוננות להפעיל ממנו טיסות. בחודש הקרוב, הטרמינל צפוי לשמש כשער ליעדים פופולריים באירופה כמו אתונה, ברלין, רומא, וינה, בודפשט ועוד.

החזרה לפעילות מגיעה עם בונוס לנוסעים: חברות מסוימות, כמו סאן דור, הודיעו שמי שרכש כרטיסים במחירים שתומחרו לפי טרמינל 3 יקבל החזר של כ-50-60 שקלים, כי מיסי הנמל בטרמינל 1 זולים יותר. גם הכרטיסים העתידיים צפויים להיות מותאמים לעלויות הנמוכות, מה שיקל במקצת על הטסים. 

למה טרמינל 1 נסגר ולמה הוא חוזר?

הסיפור של טרמינל 1 בשנים האחרונות הוא רכבת הרים של ממש. עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023, הטרמינל נסגר לראשונה בגלל צניחה חדה בביקוש לטיסות וגיוס נרחב של עובדי ביטחון שהשאיר את נתב"ג בלי מספיק כוח אדם. הוא נפתח מחדש ביוני 2024, אבל ההתאוששות לא החזיקה מעמד – בנובמבר הוא נסגר שוב לטיסות בינלאומיות, ואחר כך גם לטיסות פנים. הסיבה? חברות תעופה זרות רבות האריכו את הפסקת הטיסות לישראל על רקע המצב הביטחוני, והפעילות בו כבר לא הייתה כדאית.

בחודשים שבהם היה סגור, הטרמינל לא עמד מיותם – נעשו בו עבודות שיפוץ ושדרוג כדי להתאים אותו לצרכים של היום. עכשיו, כשהשוק מתחיל להראות סימני חיים מחודשים לקראת חופשת הפסח, הוא חוזר לפעילות מלאה. הצפי הוא שבאפריל יעברו בנתב"ג קרוב ל-1.8 מיליון נוסעים – קפיצה של מעל 60% לעומת אשתקד – והפתיחה של טרמינל 1 נועדה להקל על העומס בטרמינל 3, שסבל לאחרונה מתלונות על צפיפות ותורים ארוכים.

החזרה של טרמינל 1 מאפשרת לחברות הלואו-קוסט לחזור לישראל כשאחת התלונות על השוק הישראלי היתה שסגירת טרמינל 1 גורמת לעליית מחירים כי טרמינל 3 יקר יותר. ריינאייר, למשל, סירבה לפעול מטרמינל 3 כי מיסי הנמל שם גבוהים מדי, והצהירה שתחזור רק כשטרמינל 1 יהיה זמין. צפוי שעם פתיחת טרמינל 1 נראה יותר טיסות זולות ליעדים באירופה, התחרות תתחזק, המחירים ירדו. 

קצת היסטוריה 

טרמינל 1 נבנה בשנות ה-30 על ידי הבריטים כשדה התעופה הראשון בארץ, תחת השם "שדה לוד". עם השנים הוא גדל והשתנה, ובשנות ה-90 הפך למרכז התעופה הבינלאומית של ישראל עד שטרמינל 3 נפתח ב-2004. מאז, הוא הפך לטרמינל המשני, שמשרת בעיקר טיסות פנים וחברות לואו-קוסט. המשמעות שלו כיום היא בעיקר כלכלית – הוא מאפשר לנתב"ג להציע אפשרויות זולות יותר לחברות תעופה, מה שמושך יותר טיסות ויותר נוסעים.

קיראו עוד ב"בארץ"


שאלות חשובות על טרמינל 1, טרמינל 3 והתעופה בישראל

מי מפעיל את טרמינל 1 עכשיו?

הטרמינל מנוהל על ידי רשות שדות התעופה, והחברות שטסות ממנו כוללות את סאן דור, ישראייר, ארקיע, וויז אייר, ריינאייר ואיזי ג'ט. חלק מהחברות האלה מפעילות גם טיסות מטרמינל 3, מה שיוצר פיצול מסוים.


למה מיסי הנמל בטרמינל 1 זולים יותר?

טרמינל 1 מציע שירותים בסיסיים יותר – אין בו שרוולים למטוסים, הדיוטי פרי קטן יותר והתפעול פשוט. זה מוריד את העלויות לרשות שדות התעופה, והחיסכון הזה עובר לחברות התעופה (ולפעמים לנוסעים).


האם טרמינל 1 מספיק לנו?

לבדו, לא. הוא משמש כ-25% מהטיסות בנתב"ג, אבל טרמינל 3 נשאר הלב של השדה עם קיבולת גדולה יותר וטיסות ליעדים מרכזיים כמו ארה"ב ואסיה. השילוב ביניהם חיוני לעמידה בעומסים.


מה התפוסה של טרמינל 1?

בחודשים יולי-אוגוסט, בימי שיא, הוא יכול לשרת 6,500-7,000 נוסעים ביום. באפריל, עם 1,400 טיסות, הוא צפוי להתמודד עם כ-200 אלף נוסעים – תפוסה סבירה אבל לא קרובה למקסימום.


ומה עם טרמינל 3?

טרמינל 3 מטפל ביותר מ-70% מהנוסעים בנתב"ג. הוא מתוכנן ל-25 מיליון נוסעים בשנה, אבל כיום הוא כבר קרוב לגבול הזה, מה שמוביל לעומסים כבדים בעונות השיא.


למה טרמינל 1 נסגר כל כך הרבה פעמים?

הסגירות קשורות למשברים – קורונה, מלחמה, ירידה בביקוש. הוא פחות חיוני מטרמינל 3, ולכן קל יותר לסגור אותו כשצריך לחסוך במשאבים.


האם המחירים באמת יירדו עכשיו?

אולי. ההפרש במיסים (כ-16 דולר) הוא חלק קטן מעלות הכרטיס, אבל התחרות בין חברות הלואו-קוסט עשויה להביא להוזלות מסוימות, במיוחד ביעדים קרובים.


מה השדרוגים שנעשו בטרמינל 1?

השיפוצים כללו תשתיות, שירותים לנוסעים נעזרים, חנויות דיוטי פרי משודרגות ואפשרויות קולינריות חדשות. המטרה הייתה להפוך אותו ליעיל יותר, אם כי הוא נשאר פשוט יחסית.


מי מרוויח מהפתיחה הזו?

חברות הלואו-קוסט, שחוסכות בעלויות, והנוסעים שמחפשים טיסות זולות. גם נתב"ג מרוויח כי זה מושך יותר חברות תעופה ומגדיל את התנועה הכוללת.


האם יש מספיק כוח אדם לטרמינל 1?

כרגע כן, אבל בתקופות שיא יש חשש ממחסור, במיוחד אחרי הגיוסים במלחמה. נפתחו קורסי הכשרה לעובדים חדשים, וזה ייבחן בחגים הקרובים.


מה ההבדל בחוויית הנוסע בין טרמינל 1 ל-3?

טרמינל 1 מהיר ופשוט יותר, מתאים לטיסות קצרות ולמי שטס קל. טרמינל 3 מפואר יותר, עם יותר חנויות ושירותים, אבל גם צפוף ומורכב יותר.


האם נתב"ג צריך עוד טרמינל?

כן, בטווח הארוך. עם תחזית של 30 מיליון נוסעים בשנה בעשור הקרוב, שני הטרמינלים לא יספיקו. יש הצעות לשדה תעופה נוסף, אבל זה עדיין רחוק.


מה קורה עם טיסות פנים?

הן חזרו לטרמינל 1, בעיקר לאילת (רמון). זה מקל על טרמינל 3 ומשפר את הנגישות לנוסעים פנימיים.


האם טרמינל 1 בטוח מספיק?

כן, הוא עומד בסטנדרטים הבינלאומיים, אבל אין בו את מערכות האבטחה המתקדמות של טרמינל 3. זה מספיק לטיסות קצרות ולואו-קוסט.


מי מפסיד מהפתיחה הזו?

אולי חברות שמעדיפות את טרמינל 3 לטיסות ארוכות, כמו אל על, שצריכות להתמודד עם תחרות זולה יותר מטרמינל 1



תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מתי מוסיפים עוד זרוע לטרמינל 3 (ל"ת)
    הלא נוסע 27/03/2025 16:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לרון 27/03/2025 15:51
    הגב לתגובה זו
    כעת פחות מסוכן וניר צוק שהפך יזם אקטואלי עם ירידת ההייטק מריח שיפור וכנראה צודק! לדעתי ינפיק את אייר חיפה!
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

לייזר אור איתןלייזר אור איתן

ישראל חושפת את "אור איתן": מערכת יירוט לייזר מבצעית ראשונה בעולם

מערכת הלייזר החדשה של משרד הביטחון, חיל האוויר ורפאל השלימה סדרת ניסויים מוצלחת ותימסר לצה״ל עד סוף השנה כאשר היא צפויה לחולל מהפכה במערך ההגנה האווירית של ישראל עם יירוט מהיר, מדויק וזול של רקטות, פצמ״רים ומל״טים
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רפאל מערכת לייזר

משרד הביטחון, חיל האוויר וחברת רפאל השלימו בהצלחה את הפיתוח של מערכת הלייזר רב העוצמה הראשונה בעולם שמוכנה לשימוש מבצעי. המערכת, שקיבלה את השם "אור איתן" לזכרו של סרן איתן אוסטר שנפל בקרב בדרום לבנון, הוכיחה את יכולותיה בסדרת ניסויים מתקדמת שארכה מספר שבועות בשדה ניסוי בדרום הארץ. הישג זה מעמיד את ישראל כמדינה הראשונה בעולם שמפעילה יכולת יירוט לייזר מבצעית.


הניסויים הוכיחו את יעילות המערכת כנגד מגוון איומים מבצעיים. במהלך הבדיקות, המערכת ביצעה יירוטים מוצלחים של רקטות, פצמ"רים ומל"טים בתרחישים שמדמים קרב אמיתי. זהו השלב הקריטי האחרון לפני מסירת המערכת לצה"ל עד סוף השנה, כאשר היא תשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של ישראל לצד כיפת ברזל, קלע דוד וחץ.


הפיתוח בוצע על ידי יחידת המו"פ במפא"ת, חברת רפאל כמפתחת הראשית, וחברת אלביט מערכות שמייצרת את מקור הלייזר. בפרויקט השתתפו גם תעשיות ביטחוניות נוספות כמו SCD ושפיר מערכות. המערכת מבוססת על טכנולוגיה ייחודית של "אופטיקה אדפטיבית" שפותחה ברפאל, המאפשרת קליעה יציבה, מרוכזת ומדויקת של קרן הלייזר.


המערכת מצוידת במכוון משודרג המאפשר טווח פעולה מרחיב, דיוק גבוהה ויעילות רבה. היתרון המרכזי שלה הוא היכולת לנטרל איומים במהירות הבזק באמצעות קרן לייזר ובעלות שולית זניחה לעומת מיירטים רקטיים. זוהי פריצת דרך טכנולוגית והנדסית ברמה עולמית שצפויה לשנות את משוואת ההגנה האווירית.


הטכנולוגיה כבר הוכיחה את עצמה בקרב. כפי שפורסם במאי האחרון, דגמים מבצעיים של מערכות לייזר לטווח קצר מתוצרת רפאל פעלו לאורך המלחמה וביצעו עשרות יירוטים. כעת, עם הוכחת היכולת המבצעית של "אור איתן", צפויה קפיצת מדרגה משמעותית ביכולות ההגנה באמצעות מערכות נשק לייזר לטווח ארוך.