וול סטריט סגרה יום עמוס בטריטוריה הירוקה
המדדים המובילים בוול סטריט סגרו את יום המסחר האחרון לשבוע בעליות שערים חדות. המסחר היה עמוס וגדוש היום במיוחד. במוקד היום עמד
בנתיים, כשעה לפני פתיחת המסחר פורסם נתון הצריכה הפרטית לחודש יולי והיה גבוה בהרבה מתחזיות האנליסטים. האינפלציה מצידה שקטה מעט וגורמת לאופטימיות בנוגע להורדת ריבית ה'פד' ב-18 לספטמבר. מדד מנהלי הרכש של שיקגו פורסם לאחר הפתיחה, ורשם קריאה גבוהה מהתחזיות.
באופן לא ממש שיגרתי, הנשיא האמריקני ג'ורג' בוש ריכז את מרבית תשומת ליבם של המשקיעים ברחבי הגלובוס ובוול סטריט במיוחד.
מדד הנאסד"ק סגר בעלייה של 1.21% לרמה של 2,596 הנקודות, ומדד הדאו ג'ונס סגר בעלייה של 0.9% לרמה של 13,357 הנקודות.
נתוני המאקרו
הצריכה הפרטית בארה"ב עלתה הרבה
הפעילות העסקית בארה"ב נותרה ענפה בחודש אוגוסט על פי האינדיקטורים שמגיעים היום מפרסום
נפט
החוזים על הנפט רשמו היום עליות ברקע לדאגות כי סופה חזקה מתקרבת לאוקיינוס האטלנטי. סופה טרופית במרכז האטלנטי מתחזקת ועלולה לזרוע הרס רב, כך הודיע הבוקר המרכז הלאומי לסופות הוריקן בארה"ב. המערכת מצוייה כעת כ-300 מיילים מהאיים הקריבים ונעה מזרחה.
מחירו של הזהב השחור ירד אמש לאחר שמשקיעים מימשו רווחים על חוזים עתידים בדלק לחודש ספטמבר אשר פוקעים היום. "מחיר הנפט עלה בחדות לאחר ירידות חדות במלאי הדלק ביום רביעי אולם, השווקים יודעים כי אנו לקראת סיום עונת נסיעות (הדלק) ולכן אנו רואים מכירת חיסול", מסרה אמנדה קורוזנדורף אנאליסטיט סחורות מ Summit Energy לואיזינה. המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר התפתחויות במזג האויר בהינתן תקופת ההוריקנים והחשש מפגיעה בפעליות במפרץ מקסיקו.
אמריקניות במרכז
מניות Accredited Home Lenders עלו היום בשיעורים חדים, לאחר שקרן פרייבט אקוויטי בשם Lone Star Funds , הודיעה כי היא מעונינת לרכוש את מניות חברת המשכנאות תמורת 214 מיליון דולר, או 8.5 דולר למניה.
סקטור הטלפוניה ריכז היום עניין רב. חברת התקשורת האלחוטית, MetroPCS, רשמה עליות חדות לאור הסקירה החיובית מאת ענקית הפיננסים JPMorgan, אשר החלה בסיקור ראשוני של המניה. מחברת הברוקראג' נמסר כי הניהול האיתן של החברה ו'הקול' של התוכנית העסקית יסייעו בידי החברה להציג שיעור צמיחה שנתי של 34% במשך השנים, עד לשנת 2010.
ענקית המחשבים,דל , ( DELL COMPU ) הודיעה אתמול לאחר הסגירה על תוצאותיה לרבעון השני של 2007. דיווחה על עלייה של 46% ברווח, דבר המציב אותה כחברת המחשבים השניה בגודלה בעולם.
ישראליות במרכז
נייס מערכות (נייס חו"ל ) החברה המובילה בתוכנות ניהול סיכונים עבור תעשיית השרותים הפיננסיים. הודיעה אתמול כי תרכוש את אקטימייז תמורת כ-280 מליון דולר. כ-80% מסך העסקה משולם במזומן וכ-20% באמצעות הקצאת מניות רגילות של נייס.
חברת הרמוניק הודיעה אתמול כי ארבעה ממוצרי החברה, נבחרו לתחרות הפתרונות לתעשיית הכבלים והלווין השנתית (CSI Awards). בתחרות מתמודדים שלל פיתוחים וחידושים מכל העולם. המנצחים בתחרות יוכרזו ב-10 לספטמבר באמסטרדם מקום עריכת התחרות.
פוינטר טלוקיישן (פוינטר חו"ל ) (נאסד"ק: PNTR, תל אביב – "פנטר"), ספקית שירותים לענפי הביטוח והרכב תסחר על רקע פרסום תוצאותיה הכספיות לרבעון השני ולמחצית הראשונה של שנת 2007.
ויואנס הישראלית, פרסמה אתמול את דוחותיה לרבעון השני של שנת הכספים 2007, שהסתיים ב- 30 ביוני השנה. הכנסות ויואנס ברבעון השני גדלו ב- 56% לעומת הרבעון המקביל והסתכמו ב- 2.8 מיליון דולר. בהתייחס למחצית הראשונה של השנה, גדלו הכנסות החברה ב- 44% לעומת התקופה המקבילה והסתכמו ב- 5.5 מיליון דולר.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
