"תכנון מס" נשמע כדבר מאיים מאוד לרבים מאיתנו. "תכנון מס" מצטייר כדבר מורכב ומסובך, אשר אליו נדרשים ייעוץ ותחכום רב, לצורך ניצול "פרצות מס".

אין ספק שניצול "פרצות מס" עלול להוות "תכנון מס", אבל קיימים "תכנוני מס" פשוטים כל-כך וידועים כל-כך לרבים, שעדיין רק מעטים מנצלים אותם.

מדובר על "הטבות מס", אשר המחוקק קבע אותם במפורש! וקרן-השתלמות היא הדוגמה הבולטת לכך !

שכירים רבים נוהגים לחשוב, כי "אין מה לעשות" והם חייבים לשלם (כחוק) מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי על כל הכנסתם! המחשבה הרווחת היא, ש"תכנוני המס" הם רלוונטיים לעצמאיים ולתאגידים. אולם, מדובר בטעות נפוצה, שקרן-השתלמות הנה הדוגמה הבולטת לכך.

קרן-השתלמות, על-אף שמה, מהווה תוכנית חיסכון לכל דבר ועניין !

לצורך העניין, יש לנהוג בקרן-ההשתלמות כבתוכנית חסכון, אשר ניתן "לפדות" אותה לאחר שש שנים, מיום ההפקדה הראשונה.

אין שום חובה להשתמש בכספים למטרות השתלמות! זהו חיסכון לכל דבר ועניין !!

לאחר שהבנו והפנמנו לעצמנו שאין שום הבדל, אם אני חוסך ב"קרן-השתלמות" או בתוכנית-חיסכון בבנק, ניתן יהיה להבין את משמעות "תכנון המס".

יתרונות המיסוי של "קרן-ההשתלמות" באים לידי ביטוי בשני תחומים מצטברים:

1. כל הרווחים שהצטברו בקרן-ההשתלמות, בגין ה"הפקדה המוטבת" (בשנת 2006 - סך של 15,360 ש"ח - הפקדות לשנה), פטורים ממס !

לדוגמה: אם הפקדתי 15 אלף ש"ח מדי שנה בתוכנית חסכון, בריבית של 5%, הרי לאחר שש שנים יצטברו לי רווחים ריאליים של כ-12 אלף ש"ח. רווחים אלה חייבים במס, בשיעור 20%, כלומר, בסך של 2,400 ש"ח. אם סכום זה היה מופקד בקרן-השתלמות, הרי כל הסכום היה פטור ממס, והיה לי רווח נקי של 2,400 ש"ח.

2. החלק של המעביד, המופקד בקרן-השתלמות, פטור מתשלום מס הכנסה ומדמי ביטוח לאומי - עד למשכורת של 15,712 ש"ח בחודש.

בקרן-השתלמות, החלק של המעביד הוא 7.5%, ואילו החלק של העובד הוא 2.5%.

נניח שהמעביד מפריש לעובד לקרן-השתלמות בגין שכר של 12 אלף ש"ח. למעשה, החלק של המעביד בסך 900 ש"ח מהווה שכר חודשי, שאינו חייב בתשלום מס הכנסה ובדמי ביטוח לאומי, והנו "תחליף משכורת" לכל דבר ועניין !

במקום שהעובד יקבל "משכורת נטו" ויחסוך כסף (לכל מטרה שהיא) בבנק, המעביד מפקיד בעבורו, בקרן-השתלמות, וחלק המעביד פטור ממס בידי העובד !

על שכר עבודה בסך 12 אלף ש"ח חל מס בשיעור 47% (35% מס הכנסה + 12% דמי ביטוח לאומי). כלומר, בדוגמה זו, העובד חוסך כל חודש תשלום מס של 423 ש"ח.

כך במשך שנה, העובד חסך מסים בסך 5,076 ש"ח, נוסף על החיסכון שבסעיף 1 לעיל - חיסכון המס על רווחי קרן-ההשתלמות !

עובדים שכירים יכולים להפקיד בקרן-השתלמות רק באמצעות המעביד, ואין אפשרות להפקיד באופן עצמאי.

השאלה המתבקשת היא: מדוע שהמעביד יסכים להפריש לקרן-השתלמות בעבורי ?

התשובה על כך היא פשוטה מאוד - מבחינת המעביד, "תוספת שכר" או הפרשה לקרן-השתלמות הן אותו הדבר; העלות למעביד היא זהה.

כמו כן ניתן אף "לוותר" על חלק משכר הברוטו תמורת הפקדה בקרן-ההשתלמות.

עובדים רבים מגיעים אלי לצורך קבלת "תוספת שכר" - והשאלה הראשונה שאני שואל אותם היא: מה אתה עושה עם הכסף שאתה מרוויח? האם אתה חוסך חלק מן הכסף כחיסכון (לכל מטרה - לחתונה של הילדים, לפרישה, ללימודים לילדים, לטיול בחוץ לארץ וכו') ?

אם התשובה היא חיובית, אני מציע להם במקום העלאה בשכר - חלופה משתלמת הרבה יותר בעבורם, כאשר לי מבחינת המעביד, העלות היא זהה לחלוטין.

אני מציע להם, שבמקום שיחסכו מן הנטו, שיתחילו לחסוך מן הברוטו! כלומר, המעביד יפקיד לקרן השתלמות בעבורם !

אין לי שום ספק, שהנאמר בשורות אלה ידוע לרבים, אך עדיין מעטים הם אלה, המשתמשים בתכנון המס ה"פשוט כל-כך והיעיל כל-כך" !