פסח מאחורינו - אך אווירת החג נשארה באחד העם

מדד המעו"ף חתם את המסחר בעליה של 0.66% לרמה של 1035 נקודות; מניות אפריקה הוסיפו היום עוד 2.19% לערכן ובכך השלימו זינוק של 44% מתחילת השנה
עפרה ברון |

המדדים המובילים בבורסה התל אביבית חזרו מחופשת החג באווירה טובה, כשמדד המעוף חתם את המסחר בעליה של 0.66%.

הבורסה באחד העם חזרה לעבוד היום במתכונת רגילה אחרי יותר משבוע של ימים מקוצרים או ימים בהם הייתה סגורה לרגל חג הפסח. המדדים פתחו היום במגמה חיובית בהובלת מניות הבנקים. בשני ימי המסחר האחרונים רשם מדד מניות הבנקים עליות נאות והוביל את המגמה החיובית, תוך מחזורי מחסחר גבוהים והבוקר ניתן לראות המשך מגמה.

ברקע למסחר נמצא בעיקר המסחר בעבר לים, כאשר המדדים המובילים בוול סטריט פתחו את יום המסחר בעליות שערים. השבוע נפתחה עונת הדיווחים לרבעון הראשון. מדד הנאסד"ק פתח בעלייה של 0.24% ומדד הדאו ג'ונס פתח בעלייה של 0.1%.

באסיה נרשמה היום מגמה מעורבת, ואילו באירופה המדדים המובילים רושמים כעת עליות שערים נאות.

מדד המעו"ף חתם את המסחר בעליה של 0.66% לרמה של 1035 נקודות, מדד ת"א-100, עלה 0.44% לרמה של 1027 נקודות והתל-טק הוסיף 0.43%.

מט"ח: המסחר בדולר חוזר הבוקר לאחר חופשת חג ארוכה, וכעת נסחר סביב הרמה של 4.1254 שקל לדולר.

מניות במרכז

מניית קבוצת דלק ( דלק קבוצה )רשמה עליות של 1.23% ונסחרת על רקע ההודעה של דלק US (בה מחזיקה הקבוצה ב-77%) כי רכשה 90 תחנות נוחות ותחנות תדלוק בסכום של 57 מיליון דולר.

מניית ריטליקס זינקו ב-3.07% על רקע הודעה כי חברת 7-Eleven תפרוס את הטכנולוגיה של ריטליקס בחנויותיה בשבדיה ונורבגיה - 185 חנויות. היקף העסקה לא נמסר.

מניות חברת אוסיף ממשיכות לרכז עניין לאחר שזינקו בשיעור של כ-35% מאז ההודעה על רכישת השליטה ע"י גאידמק. גאידמק שילם פרמיה של 85% על מחיר השוק של אוסיף ובשוק מתרוצצות ספקולציות בעניין כוונותיו לגביי החברה, המניה מתנהגת בהתאם. היום איבדו המניות 1.69% מערכן במהלך המסחר.

חברת לייפוייב (Lifewave) הישראלית, שפיתחה מכשיר לטיפול בפצעי לחץ ופצעים כרונים, הודיעה הבוקר על כי חתמה עם מפיץ איטלקי על מסמך עקרונות, בדבר הפצה בלעדית של מכשיר ה-BST, המיועד לטיפול בפצעים כרוניים ולאלקטרודות מתכלות וזאת למשך 4 שנים עם אופציה לשנת התקשרות נוספת. היקף החוזה מוערך ב-18 מיליון אירו. המניה טיפסה 13.9%.

מניות אפריקה הוסיפו היום עוד 2.19% לערכן ובכך השלימו זינוק של 44% מתחילת השנה.

מניות חברת תדביק זינקו היום בכ-55% עם מחזור חריג של 278 אלף שקל, בהשוואה ל-5,800 שקל בלבד בממוצע חצי שנתי. ממידע שהגיע למערכת Bizportal, חברת תדביק נמצאת בשלבים אחרונים לקראת חתימת הסכם עם חברת צ.ל.פ.

כזכור, החברה הודיעה בתחילת פברואר כי בכוונתה לרכוש 50% בחברה בת שלה- חברת צ.ל.פ. תעשיות. בהודעתה, ציינה כי היא מנהלת משא ומתן מתקדם עם קיבוץ נגבה לרכישת כל אחזקותיו ( 50% ) ב- צ.ל.פ. תמורת תשלום של 42.5 מיליון שקל, כך שלאחר השלמת הרכישה תחזיק החברה ב-100% ממניות צ.ל.פ.

בשיחה שערכנו ב-Bizportal היום (ג') עם מנכ"ל החברה הנרכשת, צ.ל.פ, חיים גופן, הוא אמר: "ההסכם צפוי להחתם תוך חודש. עד כה לא היו שום עיכובים. אני לא צופה גם עיכובים. לשאלתנו האם צפויים שינויים בפעילות החברה כתוצאה מהרכישה ענה: "אנחנו חברה פרטית ולכן אנו לא מדברים על פעילותנו אך אני יכול לומר שתיווצר סינרגיה מדהימה לאחר שצ.ל.פ תעבור לידי תדביק".

מניות חברת נטקס, שהודיעה בעבר על כוונתה להתמודד בשוק הגלובאלי, מקבלת בימים אלו אמון רב מצד המשקיעים. נפח המסחר במניה הסתכם היום בכ-2.6 מיליון שקל אשר הובילו לזינוק של כ-11% במחיר המניה. גורמים בשוק ההון מעריכים כי איסוף סחורה מצד גופים מוסדיים הוא שמוביל לנפחי המסחר הגדולים במניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: