הוועד בבנק ישראל פותח בעיצומים
ועד עובדי בנק ישראל החליט לפתוח בעיצומים שישבשו את עבודת הבנק המרכזי. לא יקוים קשר עם גורמי חוץ לרבות בנקים ולא יימסר להם מידע. בעקבות העיצומים תופסק פעילות הרישוי בפיקוח על הבנקים, תופסק הסדרת תקן באזל II ולא יתקיימו מכרזים מוניטרים. בנוסף, הנהלת הבנק לא תקבל חומר המשמש אותה בדיונים לקראת החלטת הריבית במשק.
ההחלטה על העיצומים היא המשך לסכסוך העבודה שהוכרז על ידי ההסתדרות מאז ה- 22.10.06 בין היתר, בשל סחבת במו"מ בנוגע לחתימת הסכם קיבוצי להסדרת המחלוקות בבנק. זאת לאחר שלא הושגה כל התקדמות בפגישה שהתקיימה השבוע בין הממונה על השכר באוצר לבין הנהלת בנק ישראל וועד העובדים.
בנוסף, הממונה על השכר אינו מקיים את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה לקים בדיקה השוואתית של השינויים בשכר עובדי בנק ישראל אל מול כלל עובדי המדינה. הממונה על השכר מתעלם מעבודתו של המומחה, פרופ' חיים לוי, שמונה על ידו למטרה זו. בהיעדר בדיקה מקצועית זו לא ברור על סמך מה קובע הממונה כי קיימת חריגה בשכר עובדי הבנק.
וועד העובדים מקיים בשעה זו אסיפת עובדים כללית, אליה הגיעו בהסעות מאורגנות גם עובדי בנק ישראל ת"א, ומעביר הנחיות לגבי הצעדים הארגוניים הננקטים.
כזכור, בשבוע שעבר הודיע הממונה על השכר באוצר כי במידה ולא יושג הסכם שכר עד לתאריך ה-7/3/07 הוא יפעיל את סמכותו וינקוט בצעדים חד צדדיים.
בעקבות דבריו של הממונה על השכר באוצר התקיימה השבוע פגישה בין הצדדים בה הבהיר האוצר כי אינו מעוניין בהסכם, אלא בנקיטת צעדים חד צדדיים.
יו"ר וועד העובדים של בנק ישראל הגב' רימונה ליבוביץ' מסרה היום: "אני מצרה על כך שאנו נאלצים לנקוט בצעדים ארגוניים. וועד העובדים מוכן היום לסיים את סכסוך העבודה ולחתום על הסכם השכר שגובש בין הממונה על השכר הקודם והועד הקודם ואף קיבל את ברכת שר האוצר מר אברהם הירשזון באמצעי התקשורת. חבל שהממונה על השכר מנהל מו"מ בחוסר תום לב בניסיון לגרור אותנו לויתורים נוספים בשיטת הסלמי. טקטיקה שכוונה בעבר בנסיבות דומות גם כלפי ועדי עובדים אחרים במשק. משרד האוצר לא בוחל בהשמצות ובהכפשת שמם של עובדי בנק ישראל בכלי התקשורת ומעל כל במה אפשרית, כל זאת כאשר ברור לו שעובדי בנק ישראל מקבלים שכר המעוגן בהסכמים קיבוציים וגלויים שנחתמו בהתאם לחוק".
מוועד העובדים נמסר כי ימשיכו לעבוד כרגיל התחומים הקשורים למתן שירות לציבור הרחב כמו: פניות הציבור בפיקוח על הבנקים, קופות הבנק, ופניות הציבור בנושא מלוות המדינה. ראש חטיבת עובדי הבנקים בהסתדרות, ציון שמע, מסר היום: "אני קורא להנהלת הבנק להיכנס לדיונים אינטנסיביים על מנת לחתום על הסכם ולייתר מאבק ארגוני שאף אחד לא רוצה בו".
מהנהלת בנק ישראל נמסר בתגובה: "בנק ישראל מביע צער על העיצומים שוועד העובדים החליט לנקוט בהם ויעשה ככל יכולתו על מנת למזער את הנזקים העלולים להיגרם כתוצאה מכך למשק, לציבור ולתפקודו של הבנק. במקביל, תמשיך הנהלת הבנק לפעול בכל דרך אפשרית לסיום מהיר של הסכסוך, תוך הידברות עניינית. הנהלת בנק ישראל קוראת לשר האוצר להיכנס לעובי הקורה על מנת לפעול לסיום מהיר של הסכסוך. זהו סכסוך ארוך ומיותר ומזמן כבר הגיע העת לסיימו".
טיל SM3 (RTX)כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
טיל בליסטי המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.
יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?
הרשות להגנת הצרכן מודיעה על כוונה להטיל קנס של 946 אלף שקל על רשת יוחננוף; ברשת נמצאו מאות מוצרים ללא מחיר, פערים בין מחיר הקופה למחיר על המדף ואי־סימון של ארץ ייצור - השאלה המתבקשת: כמה קנס של פחות ממיליון ירתיע רשת שמגלגלת כ-5 מיליארד שקל בשנה?
אין הרבה אנשים שיחזירו את המיונז למדף אחרי שיגלו בקופה שהוא עולה 12 שקל במקום 8, הרוב בכלל לא ישימו לב לשינוי במחיר בין המדף לקופה בתוך השורות הצפופות בחשבונית. זה חלק מהמשחקים של רשתות השיווק שמשתמשות בחוויית הקניה עמוסת הגירויים כדי להכניס לנו לעגלה מוצרים במחירים שלא חשבנו לשלם. במקרים אחרים המחיר בקופה הוא הפתעה גמורה כי הרשתות מתעצלות או "שוכחות" לציית לחובה של סימון מחירים על מוצרים, גם כאן קשה לראות אנשים שיוותרו על הקטשופ או הטיטולים של התינוק כי יש הבדל של כמה אחוזים בתג המחיר.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה כי בכוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של 946,680 שקל על יוחננוף, אחת מרשתות המזון הגדולות בישראל. על פי הודעת הרשות, החקירה העלתה כי החברה הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ופגעה בשקיפות כלפי לקוחות. על פי הממצאים, בסניפי הרשת נמצאו מאות מוצרים שעליהם לא היה בכלל מחיר, בניגוד להוראות החוק שמחייבות סימון ברור של המחיר הכולל על גבי כל מוצר.
בנוסף, נמצאו מקרים בהם המחיר שנגבה בקופה היה גבוה מהמחיר שהופיע על המדף או על המוצר עצמו, זו כבר הטעיה חמורה של הצרכן, זו לא רק פגיעה בזכות לקבל מידע אמין לפני הרכישה אלא גם הטעיה מכוונת.
אבל הייתה גם הטעיה נוספת בחלק מהמוצרים המיובאים שנבדקו נמצא כי ארץ הייצור שצוינה על המוצר לא תאמה את ארץ המקור בפועל. כמו כן, יוחננוף
לא סימנה באופן תקין את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת חקלאית לא ארוזה או כזו שנארזה במקום המכירה שזו גם פעולה המחויבת על פי החוק.
- יוחננוף בשותפות עם JTLV: מקימות מרכז מסחרי חדש ב-200 מיליון שקל
- דוחות טובים ליוחננוף - מה צפוי בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מליון שקל מתוך יותר מ-5 מיליארד שקל - זו הרתעה?
יוחננוף אולי תצטרך לשלם כמעט מיליון שקל קנס, אבל כשמסתכלים על המספרים
האמיתיים זה נשמע יותר כמו טיפ שהשאירו לקופאית מאשר עונש מרתיע. יוחננוף מגלגלת כמעט 5 מיליארד שקל בשנה ורושמת רווחים של עשרות מיליונים, הרווחים האלו מגיעים גם מהממצאים של חקירת הרשות - מאי־סימון מוצרים, מהפרשי מחירים מול הקופה. הקנס הזה הוא חלקיק מהרווחים ולא
מתקרב אפילו ליצור הרתעה.
