הייצור התעשייתי צמח ברבעון הראשון ב-5.6%
הייצור התעשייתי צמח ב-5.6% ברבעון הראשון של שנת 2006 (ינואר-מארס), לעומת התקופה המקבילה אשתקד, על פי נתונים מנוכי עונתיות שפרסמה היום הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה. במספר השכירים ובשעות עבודה למעשה שלהם נרשמה באותה התקופה עלייה של 2.3%.
נתוני המגמה ברבעון מצביעים על עלייה של 8% בייצור התעשייתי בחישוב שנתי, לאחר עלייה דומה ברבע האחרון של 2005 (חודשים אוקטובר-דצמבר). בכל שנת 2005 גדל הייצור התעשייתי ב-3.7%, לאחר עלייה של 7% בשנת 2004 וירידות של 0.4% ב-2003, 1.9% ב-2002 ו-4.9% ב-2001.
במספר השכירים בתעשייה, על פי נתוני המגמה, נרשמה ברבע הראשון של 2006 עלייה של 2.4%, לאחר עלייה של 3.2% ברבע הרביעי של 2005. בשעות העבודה למעשה נרשמה ברבע הראשון של 2006 ירידה של 0.8% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 2.3% שנרשמה בשלושת החודשים הקודמים. בכל שנת 2005 עלה מספר השכירים ב-1.7%, ואילו מספר שעות העבודה גדל ב-1.3%.
עוד מוסרת הלמ"ס, כי על םי נתוני עוצמת הטכנולוגיה של ענפי התעשייה עולה שבתעשיות ההיטק (טכנולוגיה עילית) הכוללות ענפי אלקטרוניקה, כלי טיס ותרופות עלה הייצור ברבע הראשון של 2006 ב-18.8% בחישוב שנתי, לאחר עלייה דומה בשלושת החודשים הקודמים. יצוין, כי על פי נתוני סחר חוץ, עלה היצוא התעשייתי בתעשיות טכנולוגיה עילית מתחילת 2006 ב- 20.5%. בכל שנת 2005 נרשמה בענפים אלה עלייה של 5.4% ביצור התעשייתי. מספר השכירים ברבע הראשון של 2006 עלה ב-6.6% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 4.1% בכל שנת 2005.
בתעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית, הכוללות ענפי כימיה (ללא ענף התרופות), מכונות, ציוד חשמלי וכלי הובלה (ללא כלי טיס), נרשמה ברבע הראשון של 2006 יציבות בייצור בחישוב שנתי, בדומה לרבע הרביעי של 2005. בכל שנת 2005 נרשמה בענפים אלה עלייה של 2%. במספר השכירים נרשמה ברבע הראשון של 2006 עלייה של 3.2%, לאחר עלייה של 0.2% בכל שנת 2005.
בתעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית הכוללות ענפי כרייה וחציבה, גומי ופלסטיקה ומתכת בסיסית ומוצרי מתכת, נרשמה על פי נתוני המגמה, ברבע הראשון של 2006 עלייה של 4.9% בייצור, לאחר עלייה של 6.5% בשלושת בחודשים הקודמים. בכל שנת 2005 עלה הייצור בענפים אלה ב-4.8%. במספר השכירים נרשמה ברבע הראשון של 2006 עלייה של 2.4%, לאחר עלייה של 1.8% בכל שנת 2005.
בתעשיות טכנולוגיה מסורתית הכוללות ענפי מזון, משקאות, טקסטיל, הלבשה, מוצרי עור, נייר, דפוס ועץ ומוצריו נרשמה בייצור, על פי נתוני המגמה, ברבע הראשון של 2006 עלייה של 1.9%, לאחר עלייה של 5.2% בשלושת החודשים הקודמים. בכל שנת 2005 נרשמה בענפים אלה עלייה של 1.2%. במספר השכירים נרשמה בשלושת החודשים הראשונים של 2006 עלייה של 2.0%, לאחר עלייה של 0.5% בכל שנת 2005.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
