עסקה גדולה אושרה אתמול - שותפויות הגז יספקו למצרים גז בהיקף של 112 מיליארד שקל. העסקה נחתמה כבר באוגוסט וחיכתה לאישור הממשלה שהגיע אתמול. השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, ימכרו לחברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. היקף העסקה - 130 BCM.

מה המחיר בעסקה? ומה הכמות הזאת מבטאת? ראשית יש חששות שהגז לא יספיק לישראל מעבר ל-10 שנים. זה לא נכון. משרד האנרגיה מאזן בין הצרכים המקומיים לבין הרצון של השותפויות למכור לייצוא כמה שיותר מהר כדי להיפגש עם תזרימים מהירים. צריך גם לזכור שאף אחד לא יודע איך יראה שוק האנרגיה עוד 30 שנה והאנרגיה המתחדשת צפויה להוות נתח מאוד משמעותי ממנו. אם עכשיו מקבלים מחיר טוב שזורם גם לציבור (תמלוגים, מס ששינסקי ועוד), אז אין כאן שאלה כלכלית אמיתית - חוץ מחרדה לא רציונלית שלישראל לא יהיה מקורות אנרגיה בעתיד. 

הסתדרנו בלי גז. צפוי שיהיה גז לעוד עשרות שנים, אבל גם אם לא - תהיה לנו אנרגיה. ישראל תספק לעצמה מקורות אנרגיה מהשמש ומהרוח וזה יילך ויגדל. וזה יהיה תמיד  השמש והרוח תמיד כאן. אבל המתנגדים לעסקה חוששים שהממשלה מפקירה את הדורות הבאים. זה לא נכון.

דמיינו שסבא מחליט שלא להוריש לילדיו דירות אלא מזומנים. הוא סבור שכדאי למכור את הדירות שברשותו כי המחירים ירדו. זו החלטה עסקית-כלכלית ואין לה קשר לשאלה - איפה יגורו הילדים? שיקנו דירות מהכסף שיוריש להם. גם כאן - מקבלים כסף במקום גז. איך והאם תהיה אנרגיה בעתיד? אף אחד לא יודע מה יהיה בעוד 30 שנה, אבל יש עכשיו כסף ביד - זה עדיף מאולי גז עוד 30 שנה. 

• ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה (2)
• למה רציו נכנסה לתיק ההשקעות שלנו?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

 זה עדיף בעיני השותפויות וגם בעיני המדינה. למרות ההתנגדות זו עסקה חשובה ויש לה גם רווחים פוליטיים. למעשה, זו דווקא עסקה ששותפויות הגז צריכות להתלונן עלייה - הם היו אולי יכולים להרוויח יותר. 

ענקית האנרגיה הבריטית BP BP 0.42%   פתחה פרק חדש בתולדותיה עם הודעתה על מינוי מג או'ניל למנכ"לית החדשה של החברה. או'ניל, המכהנת כיום כמנכ"לית וודסייד אנרג'י האוסטרלית, תהפוך לא רק למנכ"לית החיצונית הראשונה בתולדות BP, אלא גם לאישה הראשונה שמובילה אחת מענקיות הנפט המערביות. המהלך מגיע לאחר פחות משנתיים בלבד בתפקיד של המנכ"ל היוצא, מארי אוקינקלוס, ומסמן כוונה של הדירקטוריון לבצע שינוי עומק בחברה שסבלה בשנים האחרונות מטלטלות ניהוליות, אסטרטגיות ותדמיתיות.

המינוי מגיע על רקע תקופה סוערת במיוחד עבור BP, חברה בת יותר מ-115 שנה, שנאבקה להגדיר מחדש את דרכה בעידן של מעבר אנרגטי, לחץ גובר מצד משקיעים אקטיביסטיים וביצועים חלשים יחסית למתחרותיה הגדולות בענף. כעת, עם הנהגה חדשה ויו"ר חדש שנכנס לתפקיד רק באוקטובר האחרון, נראה כי BP בוחרת בקו ברור יותר: חזרה לליבת הפעילות של נפט וגז, שיפור רווחיות והתייעלות, גם במחיר של ויתור על שאיפות ירוקות מרחיקות לכת.

שינוי הנהגה שמגיע מלמעלה

המהלך של החלפת המנכ"ל הוא יוזמה ברורה של יו"ר הדירקטוריון החדש, אלברט מניפולד, שנכנס לתפקידו לפני כחודשיים בלבד. מניפולד, לשעבר מנכ"ל קבוצת חומרי הבנייה CRH, לא בזבז זמן והבהיר כי בכוונתו להטביע חותם אישי על BP. לדבריו, אמנם נעשתה התקדמות בשנים האחרונות, אך נדרשים "קפדנות, משמעת ונחישות גדולים יותר" כדי לבצע את השינויים שימקסמו ערך לבעלי המניות.

אוקינקלוס, שנכנס לתפקיד בתחילת 2024 לאחר פרישתו הכפויה של קודמו, ברנרד לוני, בעקבות פרשת יחסים אישיים שלא דווחו לדירקטוריון, הוביל מהלך של שינוי אסטרטגי. הוא זנח את התוכנית האגרסיבית לצמצום תפוקת הנפט והגז והרחבת הפעילות בתחום האנרגיות המתחדשות, והחזיר את המיקוד לפעילות המסורתית של החברה. המהלך התקבל באהדה יחסית בשוק, אך נראה כי עבור הדירקטוריון הוא לא היה מספיק עמוק או מהיר.

• חברת הנפט משלמת קנס עתק על דליפה בים והמעבד המסחרי הראשון יוצא לדרך
• מניית של יורדת ומושכת איתה את ענקיות האנרגיה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במהלך השנתיים האחרונות חיזקה BP את פעילות החיפוש וההפקה שלה עם פרויקטים חדשים במפרץ מקסיקו, בעיראק, בלוב ואף חשפה תגלית משמעותית בברזיל. החברה הציבה יעד להגדלת התפוקה היומית לרמה של 2.3-2.5 מיליון חביות עד 2030, והחלה בתוכנית קיצוצים נרחבת בהיקף של 4-5 מיליארד דולר עד 2027, שכללה גם פיטורים של כ-5% מכוח האדם הגלובלי.