יצחק תשובה קבוצת דלק
צילום: חן גלילי

צ'ק פתוח: תשובה מבקש מדלק החזר הוצאות ללא הגבלה

ב-4 השנים האחרונות בעל השליטה בקבוצת דלק גרף 1.3 מיליארד שקל מדיבידנדים; מנימוקי הדירקטוריון: "תשובה תורם מזמנו ללא שכר"
מערכת Bizportal | (18)

קבוצת דלק מבקשת לאשר באסיפת בעלי המניות הקרובה את הארכת מנגנון החזר ההוצאות לבעל השליטה, יצחק תשובה, וזאת לתקופה של 3 שנים. מנגנון החזר ההוצאות כולל רשימה סגורה של סוגי הוצאות ואינו כולל תקרה של הסכום. החזר ההוצאות שניתן לתשובה עבור השנים 206-2015 הסתכם ב-277 אלף שקל.

תשובה מחזיק ב-60.5% מקבוצת דלק, המחזיקה ב-55.6% מדלק קידוחים, דרך אחזקה ישירה ואחזקה באמצעות חברת דלק אנרגיה. אמנם, תשובה לא מקבל שכר עבור תפקידו בדירקטוריון החברה ודירקטוריון של החברה הבת דלק אנרגיה, אך בתור בעל השליטה בחברה שמחלקת דיבידנדים באופן קבוע, גרף תשובה דיבידנדים של יותר מ-1.3 מיליארד שקל ב-4 השנים האחרונות.

החזר ההוצאות אותו מבקשת כעת החברה להאריך כולל העמדת משרד וחניה במשרדי החברה; הוצאות בגין נסיעות לחו"ל; הוצאות שהייה, התניידות ואירוח בחו"ל; והוצאות אירוח בארץ.

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    אין דבר כזה הוצאות ללא הגבלה. (ל"ת)
    משה ב. 11/02/2020 12:07
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    הכי ותיק 38 29/01/2018 12:12
    הגב לתגובה זו
    נכון ש יש משקיעים עם בטן מלאה אבל חובה ש ביקורת תהיה עניינית אף אחד לא יכול לקחת ל סבא תשובה את תרומתו הגדולה בכל הקשור ל...גז גם לא ה....פסיכולוגית
  • 15.
    משקיע 21/01/2018 10:06
    הגב לתגובה זו
    בדיוק כמו שעשה בדלק נדלן. משך דיבידנדים בלי הפסקה. אחרי שנשארה הקופה ריקה עשה תיספורת לחצי מדינה. הבן אדם הוא נוכל על ממליץ לכולם להשמר מפניו.
  • 14.
    ארי 21/01/2018 09:28
    הגב לתגובה זו
    מאז התספורות שהוא עשה אני לא קונה מניות בהן מופיע השם דלק
  • 13.
    עושק הגז 20/01/2018 22:19
    הגב לתגובה זו
    כדי שתשובה יגזול מליארד וחצי ב4 שנים ברבה זקנים צריכים להעביר לו את הביטוח לאומי,
  • 12.
    לפי הכותר מה חשבתי...277 אלף שקל ? זה הסיפור ? (ל"ת)
    בומבסטי 20/01/2018 22:12
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אלעד 20/01/2018 20:51
    הגב לתגובה זו
    או מיצרים ליצוא לספרד או לאיטליה ואירופה ולכן שווה כל אגורה.
  • בדיחה טובה. הוא לא יעשה כלום חוץ מלגנוב כסף ולהפסיד (ל"ת)
    שט 21/01/2018 09:52
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    בורס 20/01/2018 19:23
    הגב לתגובה זו
    אולי גם תחזיר את שלקחת מהציבור...בקשתם תיספורת....
  • 9.
    רביד 20/01/2018 18:27
    הגב לתגובה זו
    אין שום בעייה. משיכת דיבידנדים היא דבר כשר בריא וטוב. וכל בעל מניות כולל אותי, מקבל את חלקו היחסי במידה שווה.אז כל הכותרת הזאת מיותרת. לגבי החזר הוצאות, זה נשמע סביר ואפילו נמוך. אם תשובה אכן לא מושך שכר, אז זה יותר מהוגן.
  • 8.
    אבי 20/01/2018 14:45
    הגב לתגובה זו
    כספים בלי סוף, אך אם צריך להחזיר חובות - הוא בורח
  • 7.
    חיים 20/01/2018 11:43
    הגב לתגובה זו
    אם אין כפל או שזה שכר.תספורות הוא לא יודע להחזיר גזלן
  • 6.
    בטח השכר שהוא מקבל ראוי והוגן חחחחחח הצחקתם אותי חחחחחח (ל"ת)
    ישראל 20/01/2018 11:05
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אבנר 20/01/2018 09:46
    הגב לתגובה זו
    ככה בדיוק חלב את דלק נדלן , גזל את כספי הציבור , השאיר קופה ריקה וטען שאין לו להחזיר למנוול , עשה תספורת של מיליארדים ללווים שלו , חלאת אדם
  • 4.
    יש ר א לי 20/01/2018 09:14
    הגב לתגובה זו
    רמז 1 : כיסיו מלאים אך את ידיו לא יכניס לכיסיו. רמז 2: בזמן שעושה קרחת לציבור שוכר שטח גדול ומוציא מיליונים לחתונת בנו.
  • 3.
    שוקי 20/01/2018 07:59
    הגב לתגובה זו
    אין גבול לחמדנות ולחזירות
  • 2.
    בן=זימרה 20/01/2018 07:05
    הגב לתגובה זו
    כל פעילות קבוצת-דלק מתבצעת באמצעות חברות-בת. אך חלק מהן אינן בבעלות מלאה של קבוצת דלק. (כגון דלק קידוחים, דלק אנרגיה, דלק רכב וכהן פיתוח). יוצא מכך שבעלי מניות קבוצת דלק יסבסדו למעשה את יתר בעלי המניות שבחברות הבת הנהנות מפעילותו של מר תשובה.
  • 1.
    נחמן 20/01/2018 05:10
    הגב לתגובה זו
    מיותר לעשות מזה כותרת בכלל
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.