דיבידנדים הם חלק מרכזי מהתשואה של משקיעים בשוק ההון הישראלי. הם מהווים את חלק הרווח שהחברה מחלקת לבעלי המניות, בדרך כלל פעם או פעמיים בשנה. בישראל חברות גדולות כמו הבנקים, חברות הנדל״ן והתעשייה משלמות דיבידנדים קבועים וגבוהים יחסית, מה שהופך אותן לאטרקטיביות
עבור משקיעים שמחפשים הכנסה שוטפת.
דיבידנדים משמשים כמדד ליציבות החברה ולביטחון ההנהלה בעתיד. משקיעים מנוסים בוחנים את יחס הדיבידנד לרווח (Dividend Payout Ratio) ואת היסטוריית התשלומים כדי להעריך סיכון. דיבידנדים גבוהים יכולים להיות סימן לרווחיות גבוהה, אך גם עלולים להצביע על קושי בהשקעה מחדש של הרווחים.
בשוק הישראלי דיבידנדים הם חלק משמעותי מהתשואה הכוללת, במיוחד בתקופות של ריבית נמוכה. הבנה מעמיקה של מדיניות הדיבידנדים מסייעת בבניית תיק שמספק הכנסה קבועה לצד פוטנציאל צמיחה.
משקיעים רבים אוהבים לקבל דיבדנדים שמנים ככל האפשר, ונראה כי חברות האנרגיה החליטו לתגמל את המשקיעים שלהן בהתאם לעליות ולרווחים הנאים שרשמו בשנה האחרונה; וגם - אילו חברות שאינן בתחום העלו את הדיבידנד?
לאחר שלפני מספר חודשים הקל הבנק המרכזי את ההוראות על הבנקים ואיפשר להם לחלק עד 30% דיבידנד (הם כמובן נענו לכך בשמחה והודיעו על חלוקה כזו בדיוק), כעת הוא מבטל את המגבלות לגמרי - ובמקביל מאפשר להם לחלק לציבור עוד משכנתאות
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל אמנם החליט להתיר לבנים לשוב לחלק דיבידנד, כפי שהיה מותר להם לפני הקורונה, אך מצפה כי הבנקים לא יחרגו מרף של 30% ביחס לרווחים של השנים 2020 ו-2021, שלדבריו רק עד רמה זו מדובר ב"גישה זהירה ושמרנית"
המפקח על הבנקים יאיר אבידן מסיר את האיסור לחלק דיבידנד שהטיל על הבנקים עם תחילת הקורונה. המטרה אז הייתה לשמור על נזילות הבנקים ולמנוע סכנת יציבות למערכת
מיומנו של יועץ השקעות 