נגמרה הקורונה: בנק ישראל לא מגביל עוד את הבנקים בחלוקת דיבידנדים
בחודש יולי הסיר הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל את האיסור לבנקים לחלק דיבידנד, אך הגביל את החלוקה ל-30%. הבנקים לא בזבזו זמן ומיד לאחר הדוחות לרבעון השני הם הודיעו על חזרה למדיניות של חלוקת דיבידנד - באופן לא מפתיע, במקסימום שהפיקוח מתיר - 30%.
חודשיים לאחר מכן הבהיר המפקח על הבנקים יאיר אבידן מה דעתו בנושא ואמר כי חריגה מחלוקת דיבידנד של 30% היא לא "גישה זהירה ושמרנית". לדבריו: "לאור איתנותם של הבנקים בישראל שמאפשרת להם לתמוך בפעילות הכלכלית של המשק, אין מניעה שבנקים יבחנו חלוקת דיבידנד על בסיס גישה זהירה ושמרנית, הלוקחת בחשבון את רמת אי הוודאות של המשך משבר הקורונה והשלכותיו העתידיות. עמדת הפיקוח על הבנקים המעודכנת היא שחלוקה בסכום הגבוה מ-30% מרווחי הבנק בשנת 2020 ובשנת 2021 אינה נחשבת כתכנון הון זהיר ושמרני".
הבנקים כבר לא נמצאים 'בתקופת הקורונה'
האם נגמרה הקורונה והבנקים כבר לא נמצאים באזורי סיכון? כעת בנק ישראל מסיר סופית את המגבלה ומאותת למעשה שהתשובה חיובית. על פי ההוראה החדשה, הבנקים יכולים לחזור לחלק דיבידנד בכל אחוז שבוא הם מעוניינים. או בלשונו של המפקח על הבנקים: "הפיקוח סבור כי החזרה לפעילות סדירה מאפשרת לתאגידים הבנקאיים לחזות את צרכי ההון ולחלק דיבידנד. עם זאת, בעת החלטה על חלוקת דיבידנדים, התאגידים הבנקאיים נדרשים לנהוג בזהירות בבחינת המודל העסקי וכן להביא בחשבון כי עדיין קיימת רמה מסוימת של אי וודאות בשווקים, הנובעת בין היתר מהתפתחות מוטציות חדשות של הווירוס".
במקביל, בנק ישראל גם מבטל את כלל ההקלות שניתנו לבנקים בתקופת הקורונה, הכוללים הקלות בתשלום החזרי משכנתאות ודחיה של התשלומים לנוטלי המשכנתאות, הגדלת מסגרות האשראי (אוברדראפט) ועוד.
- אוברדראפט כרוני: הפסיכולוגיה שמושכת אותנו למינוס והדרך לשנות את הדפוס
- דיסקונט מבטלת את הפטור על האוברדראפט עד 2,000 שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד החליט בנק ישראל שסעיף חבות ענף בינוי ונדל"ן - כלומר הלוואות שהבנקים נותנים בתחום המשכנתאות יוגבל ל-26%, עלייה נוספת לעומת 24% במגבלה הקודמת, ו-20% במגבלה המקורית.
תוצאות השיא של הבנקים היו כתובות על הקיר
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
כמה דיבידנד הבנקים נוהגים לחלק?
רף של 30% הוא כפול מזה שהיה ב-2019, אז המליץ בנק ישראל על חלוקה של 15% מהרווחים. אבל האמת היא שזה לא שהבנקים מקשיבים בכלל להמלצות הללו. הבנק הבינלאומי נוהג לחלק 50% מהרווחים שלו. מדיניות החלוקה בבנקים הגדולים הפועלים, לאומי ומזרחי טפחות, היא בגובה של 40% ורק בנק דיסקונט נוהג לחלק עד 30% מהרווח הנקי שלו.
ככלל, הבנקים צלחו בצורה טובה את משבר הקורונה עד כה ומצויים ביחסי הון הגבוהים מיחסי ההון המזעריים הנדרשים, ובבנק ישראל מעריכים ש"הבנקים יוכלו להמשיך ולתמוך בפעילות הכלכלית של המשק במהלך היציאה מהמשבר".
הבנקים סיימו את שנת 2020 עם תוצאות טובות יחסית לקורונה - ובשלושת הרבעונים הראשונים של 2021 הם המשיכו להציג דוחות חזקים. הבנקים נפגעו מהקורונה, אבל במקביל הם התייעלו מהר יותר ממה שציפו (לרבות האצת פיטורים/ עזיבה) והפכו להיות דיגיטליים יותר, וזאת למרות שקיימים איומים לא קטנים - מעצמות הטכנולוגיה והבנק הדיגיטלי הן מתחרות שעלולות להיות קשות. אך עם זאת, הבנקים נשארו כמעט ללא פגע מהמשבר.
לתוצאות הבנקים:
>>> בנק הפועלים בדוח פושר: תשואה אמיתית נמוכה מ-10% על ההון
>>> לאומי עם דוח טוב מהפועלים; תשואה להון של מעל 12%
>>> בנק המזרחי: 2.6 מיליארד ש' בהכנסות, התשואה להון - 17.3%
>>> דיסקונט: רווח של 722 מיליון שקל ברבעון ותשואה להון של 14.5%
- 1.שמילו 13/12/2021 13:05הגב לתגובה זואני מבין מהודעת בנק ישראל. הרווח הבלתי מובן של הבנקים נובע ברובו מפער הריבית .ריבית אפס על פקדונות הלקוחות וריבית חובה ענקית על לוקחי ההלואות. פשוט שודדי הלקוחות וכעת יוכלו לחלק את כספם לבעלי המניות. יפה מאוד.. אין בושה והקרטל חוגג.
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
