הבנקים מזנקים ב-2.7% על רקע כוונה לחלק דיבידנדים
הבנקים מזנקים ב-2.7% על רקע כוונה לחלק דיבידנדים. על פי דיווחים שונים, הרגולטור צפוי לאפשר חלוקת דיבידנדים בבנקים בשיעור גבוה יחסית. נזכיר שהבנקים כבר מחלקים דיבידנדים אבל בשיעור יחסית נמוך ועל רקע שיפור במרווחי הרזרבות וההון העצמי שהם צריכים להעמיד, תאורטית יש להם חופש לחלק דיבידנד גבוה יותר. לא בטוח שזה יהיה כל כך מהר וכך כך גדול, אבל זו בהחלט אפשרות ריאלית.
בראיון לבלומברג אמר המפקח על הבנקים יאיר אבידן כי "כל מקרה ייבחן לגופו. אנחנו עדיין דנים בנושא בגלל חוסר הוודאות. בתרחיש האופטימי אני יכול להניח שבמחצית השנייה של 2021 הבנקים יוכלו להתחיל לשלם דיבידנדים שוב". עם זאת, המפקח על הבנקים לא צופה שהבנקים יחזרו מיד לאותן רמות דיבידנד כמו לפני התפרצות הקורונה, אך ייתכן שהם יתקרבו לכך ב-2022.
בעקבות כך, מדד ת"א בנקים-5 מזנק ב-2.7%. פועלים 0.92% קופץ ב-2.6% לאומי 0.19% קופץ ב-2.5%, מזרחי טפחות 0.5% מזנק ב-3.4%, דיסקונט 0.61% מטפס ב-2.8%, בינלאומי עולה ב-2.1%, פיבי 1.17% עולה ב-1.7%
כך או אחרת, מניות הבנקים זינקו בכ-50% מהשפל שלפני חמישה חודשים, והן החזירו את רוב הירידה שנבעה ממשבר הקורונה. השאלה לאן הולכים מכאן? ובכן, הדבר החשוב ביותר הוא סעיף ההפרשה לאשראי (היקף ההפרשה להפסדי אשראי). השאלה הגדולה היא האם שיעור ההוצאה יגדל או שדווקא יירד. אחרי הכל, הכלכלה לא במצב עגום ורואים סימנים חיוביים, במיוחד כשמסתכלים קדימה לחודשים הבאים. על רקע זה, ייתכן שיהיו אפילו ריקבריס כבר ברבעון הקרוב, כך אגב, מתרחש בבנקים בארה"ב.
- "שרי החינוך באים והולכים ובשביל שלא תהיה שביתה הם נותנים עוד כסף"
- טסלה מבקשת לאשר חלוקת מניות הטבה בשיעור של 3 ל-1: איך תגיב המניה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניות הבנקים עשויות ליהנות מאוד מהחזרה לשגרה. אם ישראל אכן תהיה מהראשונות (ואפילו הראשונה) לחזור לשגרה, בזכות שיעור המתחסנים הגבוה, הרי שבעולם עשויים להפנות כספים להשקעות בישראל, שיוצאת מהמשבר בצורה מרשימה; ואז הבנקים הם השיטה והדרך הנכונים עבורם. כפי שקרה בעבר - החשיפה של זרים לישראל היא בעיקר דרך הבנקים שמבטאים את המצב כלכלה המקומית.
נזכיר כי בעקבות משבר הקורונה נאסר על הבנקים לחלק דיבידנדים לפחות עד מרץ 2021. במקביל בנק ישראל החליט לאפשר לבנקים הקלות בהלימות ההון שלהם מתוך הסכמה שהם לא ישתמשו בהקלות אלו לשם רכישה עצמית של מניות או חלוקת דיבידנדים. כעת מסתמן כי בנק ישראל יסיר בהדרגה את האיסור ויאפשר להם לשוב למדיניות של חלוקת דיבידנדים.
- 7.tt 16/02/2021 10:32הגב לתגובה זוחתיכת בטטה!!
- 6.נגידים מטורפים 15/02/2021 18:08הגב לתגובה זוכמו בנקים אחרים בעולם השקר
- 5.חיים 15/02/2021 18:06הגב לתגובה זוהבנקים צריכים לעלות עוד יותר מ-20% כדי לחזור לשערים של מרץ 2020 . כדאי לכתב לעשות שעורי בית רציניים לפני שהוא מטעה את הקוראים. בכלל, קשה לסמוך על ביזפורטל. ההמלצות והפרשנויות שלהם לא משהו בלשון המעטה
- 4.בנקאי 15/02/2021 14:51הגב לתגובה זותחזיקו חזק... ייקחו איתם את המעוף הצולע
- 3.שערי הבנקים עדיין נמוכים מאוד ביחס לשווי.... (ל"ת)שוקי 15/02/2021 14:44הגב לתגובה זו
- 2.Diamon hands 15/02/2021 14:36הגב לתגובה זו??????????????
- 1.עומר 15/02/2021 14:34הגב לתגובה זוהיות ורכשתי תעודת סל העוקבת אחר מדד הבנקים לפני משבר הקורונה והשארתי אותה עד עתה אני בטוח שהכתב טועה ומטעה . מניות הבנקים החזירו קרוב ל 50 מההפסד אבל רחוקים מעל עשרה אחוזים מהשווי לפני מרץ
- דגן 15/02/2021 15:05הגב לתגובה זו.
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
