אורי לוין מנכל בנק דיסקונט
צילום: יחצ
דוחות

בנק דיסקונט: רווח של 722 מיליון שקל ברבעון. יחלק דיבידנד של 144 מיליון שקל

הבנק ביטל הפרשות להפסדי אשראי בסך 126 מיליון שקל ורשם תשואה להון של 14.5%, התשואה להון בנטרול הקורונה - 10.3%; האשראי לציבור נטו גדל ב-15 מיליארד שקל; זינוק של 18% במשכנתאות
נתנאל אריאל | (6)
נושאים בכתבה דיסקונט

הבנקים ממשיכים לדווח על תוצאות חזקות, וכעת גם דיסקונט 0.61% מצטרף לחגיגה. הבנק מדווח על רווח של 722 מיליון שקל, לעומת 258 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה. 

ההכנסות מריבית עלו ל-1.7 מיליארד שקלף לעומת 1.5 מיליארד שקל אשתקד. ההכנסות שאינן מריבית עלו בשיעור מתון יותר ל 0.9% והסתכמו ב-1 מיליארד שקל. סך כל ההכנסות עמדו על 2.67 מיליארד שקל לעומת 2.48 מיליארד שקל אשתקד.

בעקבות הקורונה הבנקים נאלצו להפריש מראש יותר כספים להפסדי אשראי, אבל בשנה האחרונה הם כבר מבטלים את ההפרשות הללו, כיוון שההפסדים הללו היו נמוכים הרבה יותר מהחששות המוקדמים - וכתוצאה מכך הבנקים רושמים הכנסות משמעותיות. כך, במקום לרשום הפסדי אשראי הבנק (שיעור ממוצע של 0.37% בשנים 2016-2019) רשם הכנסה של 126 מיליון שקל (לעומת הפסד של 330 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2020).

התשואה להון של הבנק עמדה ברבעון השלישי על 14.5% (לעומת 5.5% אשתקד), התשואה להון בנטרול הקורונה - 10.3%.

סך נכסי הבנק עומדים על 313 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי של 2021, לעומת 294 מיליארד שקל בסוף השנה שעברה. יחס ההון העצמי רובד 1 עמד על 10.29%. יחס כיסוי הנזילות עמד על 130.01% ויחס המינוף עמד על 6.3%.

זינוק בהיקף המשכנתאות שנותן הבנק

היקף האשראי של הבנק לציבור עומד על 203.8 מיליארד שקל, לעומת 189 מיליארד שקל בסוף שנת 2020, עליה של 8%. ברבעון השלישי של שנת 2021 גדל האשראי לציבור ב-2.4%. האשראי לדיור (משכנתאות) צמח בתקופה זו ב-6.8% והאשראי לעסקים בינוניים ב-1.4%. מתחילת השנה האשראי לעסקים בינוניים גדל ב-11.8% והאשראי לדיור (משכנתאות) גדל ב-18%. 

אורי לוין, מנכ"ל דיסקונט: "אנחנו רושמים בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה תוצאות שיא, הבאות לידי ביטוי בגידול חד ברווחיות ובתשואה על ההון, תוך צמיחה חזקה, ממוקדת ואחראית בצד ריסון הוצאות מתמיד".

תוצאות החברות הבנות:

מרכנתיל: הרווח ברבעון השלישי עלה ל-120 מיליון שקל לעומת 64 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

כאל: הרווח ברבעון השלישי עלה ל-92 מיליון שקל לעומת 71 מיליון שקל אשתקד.

IDBNY: הרווח ברבעון השלישי עלה ל-27 מיליון דולר לעומת 14 מיליון דולר אשתקד.

 

גם בנק דיסקונט חוזר לחלק דיבידנד

לאחר שהבנקים האחרים הודיעו כבר ברבעון הקודם כי הם חוזרים לחלק דיבידנדים גם דיסקונט חוזר לכך. הבנק יחלק דיבידנד של 144 מיליון שקל לאחר תוצאות הרבעון הנוכחי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תוצאות מתחילת השנה:

בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2021 עמד הרווח הנקי של הבנק על 2.24 מיליארד שקל בהשוואה ל-711 מיליון שקל בתקופה המקבילה. ההכנסות הסתכמו ב-4.8 מיליארד שקל, גידול של 10.3% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

לתוצאות שאר הבנקים:

>>> בנק הפועלים בדוח פושר: תשואה אמיתית נמוכה מ-10% על ההון

>>> לאומי עם דוח טוב מהפועלים; תשואה להון של מעל 12%

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מולייר 24/11/2021 07:55
    הגב לתגובה זו
    יפה גונבים וחולקים בביזה אחלה
  • 4.
    רחל 23/11/2021 14:20
    הגב לתגובה זו
    רווח של 144 מיליון זה מצויין אך השירות של הבנק גרוע מאוד אני לקוחה בבנק יותר מ 50ה אישית אני לא צריכה אותכם אך לתשומת ליבך אורי לבין כל הלקוחות שהבאתי לבנק והם לא מעטים בלשון המטע עוזבים את הבנק כדאי שתבדוק את המעללים של פקידה בכירה שיושבת במשרדים במגדל היא היתה מנהלת סניף בנק דיסקונט בנתניה מבחינתי היא לא אדם ישר היא מניפולטיבית שקרנית ולא נעימה ובגללה אני עוזבת וגוררת איתי הרבה לקוחות שיהיה ברור אני תמיד קיבלתי שירות מצוין עד שהמפלצת היגיע היה לי קשר טוב עם מנהלי מרחב ומחוז וקיבלתי הטבות ותנים מעולים אורי האם לך זה לא משנה שיותר מ 50 לקוחות בתוך התחלה יעזבו את הבנק
  • 3.
    144 מיליון שקל - כמה זה למניה? (ל"ת)
    יוסי צפוני 23/11/2021 10:32
    הגב לתגובה זו
  • 12.4 אגורות לכל מניה (ל"ת)
    תומר סאנדס 23/11/2021 12:29
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הכיוון למעלה (ל"ת)
    מדד הבנקים 23/11/2021 09:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    14 מיליון דיבידנד של דיסקונט תשואת פקמ מצויינת (ל"ת)
    שלמי 23/11/2021 08:15
    הגב לתגובה זו
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?