הקונגרס תקוע: מימון המשרד לביטחון המולדת מפיל את ההצבעה - השבתה שוב על הפרק

30 בינואר, יום שישי, הוא הדד-ליין שבו הקונגרס חייב להעביר חוק מימון לחלק רחב מהממשלה הפדרלית. בבית הנבחרים כבר עבר נוסח שמחזיק את התקציב, אבל בסנאט המספרים עדיין לא מתחברים, כי כדי להתקדם צריך 60 קולות והרפובליקנים לא מגיעים לשם בלי קולות דמוקרטיים.

בימי שישי כאלה וושינגטון רגילה למשא ומתן שמסתיים בדקה ה-90, אבל סוף השבוע האחרון שינה את הכיוון הזה. במיניאפוליס נהרג אזרח אמריקאי בן 37, אלכס פרטי, מירי של גורם פדרלי במהלך עימות סביב פעולות אכיפה בתחום ההגירה, והאירוע הזה קפץ ישר לתוך הוויכוח על התקציב כאילו היה שם מהתחלה. צ'אק שומר שם את זה על השולחן בלי כיפופי מילים והבהיר שהדמוקרטים לא ייתנו את הקולות שיאפשרו להתקדם עם חבילת המימון אם היא כוללת את תקציב המשרד לביטחון המולדת.

גם בלי הפוליטיקה והמאבק סביב ההגירה והפעולות של סוכני ההגירה הפדרלים, העיתוי לא נוח לקונגרס השבוע מאחר וסופת השלגים בוושינגטון סגרה משרדים ושיבשה את השגרה בעיר, וכשקשה לזמן אנשים, לתאם הצבעות ולרוץ בין תיקונים וסגירות פינות, כל פתרון מהיר נהיה יותר מסובך, גם אם פתאום כולם רוצים לסגור עניין.

"תוציאו את המשרד לביטחון המולדת מהחבילה"

אחת האופציות שמסתובבות בין הדמוקרטים היא להוציא את המשרד לביטחון המולדת מהחבילה ולהעביר מימון לכל השאר, לפחות זמנית. זה נשמע כמו מהלך נקי שמוריד לחץ, אבל הוא מחייב סיבוב נוסף בבית הנבחרים, ושם לא בטוח שהכול יעבור חלק או באותו קצב.

• אנבידיה בסין: ג'נסן הואנג מגיע לבייג'ינג בזמן שמכירות שבבי ה-AI נתקעות; האם הוא יביא בשורה?
• טיקטוק תמשיך לפעול בארה"ב אחרי שנים של מאבק: העסקה עם משקיעים אמריקאים נסגרה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

את ההצעה הזו מציגים במחנה הדמוקרטי לא כנסיגה אלא כדרך להמשיך לממן סוכנויות חיוניות בלי לתת צ'ק פתוח לגוף שנמצא תחת ביקורת ציבורית חריפה. במקום להצביע על כל התקציב כמקשה אחת, הם מנסים לדחוף דיון ממוקד על כסף שנכנס למערכת אכיפה בלי מנגנוני פיקוח שהם רוצים לראות.

מול זה עומד טיעון רפובליקני קלאסי שמחזיק היטב בכותרות. מבחינתם המשרד לביטחון המולדת הוא חלק ממערך ההגנה הלאומי, וכל ניסיון להתנות את המימון שלו בשינויים פוליטיים נראה כמו סחר-מכר על ביטחון, מה שמשאיר מרווח קטן לפשרה בלי שמישהו ייראה כמי שמתקפל.

בשטח, גם אם התקציב לא יעבור בזמן ותהיה השבתה חלקית, לא כל המערכת נעצרת. פעולות שמוגדרות "חיוניות" ממשיכות לעבוד גם כשאין מימון מלא, ובאכיפה סביב ההגירה יש סיכוי שהממשל יטען שחלק גדול מהפעילות נכנס תחת ההגדרה הזו, כך שחלק מהציבור יראה תנועה רגילה בזמן שבמשרדי הממשלה ובשרשרת התשלומים יתחילו להצטבר עיכובים.

• קור-וויב מזנקת 13%, רבולושן צונחת 19%, קמהדע הדואלית עולה 7%
• אנבידיה מאיימת על אינטל - פיתחה שבב לשוק המחשוב הכללי; מזרימה 2 מיליארד דולר נוספים ל-CoreWeave
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המשקיעים מושכים מיליארדים מקרנות המניות בארה״ב

הכותרות ברחוב דוחפות את התקציב, והמספרים בסקרים נותנים לזה דלק

האירוע במיניאפוליס עצמו לא ירד מהכותרות, וזה בדיוק מה שמזין את הלחץ על המחוקקים. לפי הדיווחים יש סרטונים ועדויות שמייצרים פער בין גרסאות רשמיות למה שנראה בשטח, והוויכוח על מי אשם כבר לא נשאר בזירת העירייה אלא נכנס לקפיטול ומשפיע על השאלה מי יכול להרשות לעצמו לוותר בקרב כל כך ציבורי.

מהבית הלבן ומהרפובליקנים מגיע קו שמפנה אצבע לכיוון של מפגינים, דמוקרטים והנהגת מינסוטה. מהצד הדמוקרטי דוחפים את הסיפור לכיוון של שימוש בכוח פדרלי, ומדברים על הצורך להקשיח כללי פעולה ולהוסיף אחריות אישית ומוסדית, במיוחד כשזה נוגע לפעילות שמערבת אזרחים בתוך שטח אמריקאי.

בסקר של ניו יורק טיימס וסיינה, 61% מהנשאלים אמרו שטקטיקות של רשות ההגירה "הלכו רחוק מדי", וכשנתון כזה מסתובב באותו שבוע שבו יש הרוג, בזמן שאחוזי התמיכה בנשיא מהנמוכים שנראו, יותר קשה לסנאטורים להסביר למה הם מצביעים כאילו מדובר בעוד הצבעה שגרתית סביב מספר כזה אחר.

בחירות האמצע בנובמבר כבר יושבות ברקע של כל השיחות האלה, גם אם אף אחד לא אומר את זה בקול רם בכל משפט. כשהגירה הופכת לנושא שמחולל כותרות יום אחרי יום, כל צד מתחיל לחשב מי ייראה כמי שנלחם על העיקרון ומי ייצא מצולם כמי שוויתר על הציבור שלו.

הצלקת מהפעם הקודמת עדיין טרייה, וזה משפיע על כולם

גם הזיכרון מהשבתה הקודמת עדיין טרי ומכתיב את הרגישות מאחר שהיו 43 ימים של השבתה בסוף השנה שעברה, סביב ויכוח על זיכויי ביטוח הבריאות של חוק הבריאות, השאירו אחריהם שיבושים, לחץ על עובדים פדרליים וקבלנים, ותזכורת לא נעימה כמה מהר “כמה ימים” יכול להפוך לסאגה ארוכה.

הניסיון הזה גורם למחוקקים לדבר היום על פתרון קצר, אבל הוא גם גורם לאיום להישמע אמין יותר. מי שכבר ראה איך המערכת נתקעת שבועות יודע שגם אם כולם מתכננים לצאת מזה מהר, מספיק שבוע אחד לא טוב כדי שהדינמיקה תתדרדר.

על השולחן בסנאט היו אמורים להיות גם נושאים אחרים לגמרי, כולל התקדמות על חקיקה להסדרת תחום הקריפטו והמשך עבודה על חבילת דיור בהסכמה דו-מפלגתית. כשהדיון התקציבי בולע את סדר היום, הדברים האלה נדחקים הצידה כי כל דקת מליאה וכל כותרת עוברות דרך השאלה אם הממשלה פתוחה או לא.

בשוק לא חייבים לראות נפילות חדות כדי להבין שמשהו זז מאחר ומספיק שמנהלי כספים מתחילים להתייחס לעיכובים אפשריים בתשלומים, שחברות סופרות ימים של אי ודאות, ושמנהלי השקעות מתמחרים סיכון פוליטי קצת יותר גבוה גם אם במדדים הגדולים זה נראה כמו יום רגיל.